סוגיות בתנ"ך

המעיין ברשימת הנחלות שבספר יהושע, יראה שנחלת שבט זבולון לא מגיעה לים. איך יתכן, אם כן, שהאבות הקדושים אמרו עליו "לחוף ימים ישכון"?

זה נראה כאילו שבני ישראל בכל הזדמנות, כשקצת נהיה קשה, מיד הם רוצים לחזור למצרים. והשאלה רק נהיית קשה יותר. איך אחרי כל הנסים שבני ישראל ראו – עשרת המכות, קריעת ים סוף, מן משמיים, מתן תורה – איך אחרי כל זה היה להם קשה להאמין באלוקים?

ביטוי מעניין נוסף שמקובל בזמננו, מקורו גם הוא במשנה: "הניח מעותיו על קרן הצבי", (כתובות יג ע"ב). משמעותו היא: מסכן את ממונו. אך מה קשורה לכאן קרן הצבי?

הצירוף "טעם כעיקר" (טכע"ק) משמש לפעמים כמליצה, על הטעמה של נושא בצורה מעמיקה. אבל במקור הוא מושג הלכתי מרתק

במדרש מוזכר שהתכלת נגנזה, ואכן לא ידעו כיצד ניתן לייצר תכלת מאותו חילזון מופלא המוזכר בגמרא. במקומות נוספים בגמרא ישנם עוד סימנים וידיעות אודותיו, אך בפועל כבר שנים רבות שאין קצה חוט לאיתורו

"ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה". מה זו אבן משכית? ומה בדיוק האיסור?

הבעיה בריבית היא שהיא הולכת וגדלה, האדם כל החיים צריך לשלם עוד ועוד, על הבית, על האוטו, על התשלומים של האשראי, המטרה היא שתמיד הלקוח יהיה חייב איכשהו, עד זקנה ושיבה, יצאו תשלומים. זה סוג של עבדות, ללא מוצא

אנחנו בעיצומה של ספירת העומר, נזהרים שלא לשכוח כל יום, מבררים יפה "כמה היה אתמול" ומשתדלים להחזיק ראש. אך האם היינו מחזיקים ראש על ספירה של חמישים שנה? "כמה ספרנו לפני עשר שנים, בבר מצוה של יוסי?"

לפני שני דורות, כשהתחילו רעיונות הכפירה וה"ביקורת" לחלחל בעולם, יצאו כמה חוקרים גרמניים בקמפיין, שהיהדות משתמשת ברעיונות של כנענים עובדי ע"ז, שהרי הכנענים כידוע עבדו לבעל, שהיה אחראי כביכול לפריון, לגשמים, והנה חכמים משתמשים בשם "שדה הבעל", לשדה שיש לו גשמים!

לפי המתואר במשנה, בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים – בעיצומו של יום הכיפורים? איך זה מתאים עם דיני היום? צום? תפילה? וידוי?

לשם קיום המצווה צריכים לגדל אתרוגים, אך מדוע לא מוזכר האתרוג בשום מקום בתורה או בנביאים?

ישנו מושג בהלכה ששמו "חדש", והוא רלוונטי בימים אלו, הימים שאחרי פסח – לפניכם הסבר מפורט

בפרשת השבוע, פרשת קדושים, מצווים אנו על מצוות רבות שקשורות בקדושה, ולכן שמה הוא "קדושים תהיו". מה זה להיות קדוש?

על זיהוי הטווס בגמרא אין לפקפק. אך מדוע לא נזכר הטווס בתנ"ך? כאן מגיעה הפתעה

לפי דברי חכמים, המקום הראשון שבו מופיעה מילה בתורה שפותחת באות מסוימת, הוא זה שמלמד על משמעותה. וכמובן, המילה הראשונה בתורה שמתחילה בא' היא: אלוקים

חז"ל לימדו אותנו כלל גדול: כאשר התורה מדברת על שני פרטים, וחוזרת על הכינוי שלהם ביחד עם המילה "שני" או "שתי", זה אות וסימן כי שניהם שווים. לכן מעניין לראות את הדיון לגבי שתי ציפורי המצורע

התורה מאריכה מאד ומפרטת את סדר אבחנת הצרעת, וטהרתה בהמשך. אך האם מישהו מאיתנו פגש לאחרונה מצורע? מה זו צרעת?