מאימפריה לחורבן

מלחמת אחים ניטשה בתוככי ירושלים והמקדש. בית המקדש חרב בגלל שנאת חינם. בזמן המאורעות נדמה היה לכל אחד שלוחם בחברו, כי הוא עושה מצווה גדולה. במבט לאחור ברור לנו שמדובר בטירוף

עם בוא האביב הסתער אספסינוס על הגליל והגולן, עיר אחרי עיר. אנשי ציפורי נכנעו לרומאים, ואילו אנשי ידפת התבצרו בעירם. במשך 47 ימים הגנו אנשי ידפת בגבורה על עירם, ושפכו שמן רותח על החיילים הרומאים המתקרבים אל החומה

המלך אגריפס הגיע בתשעה באב, בראש צבא של שלושת אלפי איש, כדי להכניע את המרד, אך הובס. כל החיילים הרומאים במבצרים שסביבות ירושלים נטבחו. ארמון המלך והארכיונים נשרפו. בט"ז באב הושלם ניצחון הקנאים

פלורוס החליט לעורר מרד בכוח. הוא הגיע לשערי ירושלים. נכבדי העיר יצאו לברכו, והוא רמס אותם בפרסות סוסי חייליו. ב"תגובה" הוא הודיע שנכבדי ירושלים קיללו אותו, והוא דורש להסגיר אליו את הנכבדים המקללים

במרד הזה בר כוכבא היה המנהיג הבלתי מעורער של המרד. סיפרו עליו שהוא היה תופס אבני בליסטראות במעופן, וזורק אותן בחזרה על האויב. על החיילים שלו מספרים שהיו יכולים לעקור עץ ארז מהשורשים שלו תוך כדי רכיבה על סוס

אותות מפחידים נראו בשמיים באופן קבוע, ובכל בוקר היו דלתות ההיכל נפתחות מאליהם בקול רעם מבשר רעות. מטרת בניית בית המקדש היא היותו המרכז הרוחני של עם ישראל כולו, מקום התכנסות לעבודת ה' והיטהרות, ולא מרכז שליטה פוליטי למלכים בסגנון רומאי

הורדוס פירק לחלוטין את בית המקדש שבנו עולי הגולה, והרחיב את הר הבית המקורי פי שניים מגודלו על ידי מילוי עפר בתוך כתלי אבן גזית עצומים. חלק מהאבנים האלו נמצאות כיום בכותל המערבי והדרומי, מהן משקלן כ-50 טונות, ואין דומה להן בעוצמתן הכבירה

הורדוס השליט טרור ופחד באמצעות משטרה חשאית וצבא של שכירים זרים. הללו היו מסתובבים בין היהודים ומנסים למצוא בדל של דיבורי מרידה. בעוד בבית מדרשם של הלל ושמאי לא מצאו הללו שום עניין בנושאים מדיניים

הורדוס היה כלב שמירה טוב עבור אוגוסטוס, אבל כלב זאב אכזרי כלפי העם היושב בציון, ובראש ובראשונה משפחתו שלו עצמו

הורדוס שהה עם משפחתו במבצר מצדה, ואנטיגונוס צר על המבצר. הורדוס שוב הצליח להימלט, התחבר ללגיון הרומאי, ויחדיו הם עלו על ירושלים

הורדוס השחצן הגיע כשהוא לבוש בבגדי ארגמן של אצילים, חגור בחרבו על ירכו ושומרי ראשו מקיפים אותו. חכמי הסנהדרין נרתעו מפחד שמא יבולע להם, ושתקו. רק הנשיא, שמעיה, לא נרתע מפני אותו רשע, והוכיח את חבריו, איך העזו לוותר על כבוד שמים ולהימנע מלדון את שופך הדמים, מחמת פחד בשר ודם

הוא ניצל את העובדה שבמהלך יום השבת הם נחו, ופרץ לעיר בעיצומה של השבת. תוך כדי הכיבוש נהרגו שנים עשר אלף יהודים. פומפיוס נכנס ברגל גאווה לקודש הקדשים. לראשונה מאז נבוכדנצר, כארבע מאות שנים קודם לכן, נכנס כובש זר לבית המקדש!

הורקנוס היה באמת רך לב. אריסטובולוס ידע שהוא לא יעז לפגוע לרעה במשפחתו, ולכן דיבר אליו דברי חלקות, והלה הכניסו לירושלים ולבית המקדש, שם שכנעו אריסטובולוס לוותר על המלוכה ועל הכהונה

קליאופטרה חשבה שבזכות הניצחון המצרי תהיה ישראל שייכת למצרים מעכשיו, אך המצביאים היהודים לא תמכו ביזמה זו. כך ניצלה ישראל מרעיון הסיפוח המצרי

אריסטובולוס, שפיתח לעצמו במהירות אישיות של עריץ, החל לחשוש שאנטיגונוס ייקח את מקומו. יועציו והאנשים שסביבו החליטו "לעזור לו" להיפטר מאחיו

יוחנן, שקיבל חינוך טוב, ובמשך עשרות שנים היה כהן גדול כדת וכדין, התקשה לקבל את העצה הזו. אם אהרוג את חכמי הסנהדרין, איך בדיוק נוכל לקיים את התורה?

יוחנן כהן גדול היה גיבור מלחמה, וברבות ממלחמותיו של אביו היה הוא המפקד ושר הצבא. אך אנטיוכוס סידטס לא התייאש. הוא היה מלך האימפריה הסלבקית, ומדוע שייכנע לפני יהודי השולט בממלכה קטנטנה?

שמעון החליט לכרות ברית עם הרומאים. הברית הזו נראתה לשמעון ואנשיו כקלף ביטחון חזק במזרח התיכון הבלתי יציב. הם לא יכלו לדעת שהקשר עם הרומאים יוביל בסופו של דבר לחורבן הארץ על ידיהם

במהלך שלושת השבועות, נספר את סיפור החורבן, כיצד ממלכת יהודה שהיתה אימפריה אדירה, הידלדלה ונחלשה עד כדי כך שנחרבה והיתה למרמס בפני הרומאים. איך הגיעו הרומאים לארץ? מה הם חיפשו שם? ואיך שנאת חינם קשורה לכל זה?