פרשת כי תשא

לַעֲלִיַּת הַכֹּהֵן הוּא קָרָא לְאָדָם שֶׁיָּשַׁב בַּקָּצֶה שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת. לַעֲלִיַּת הַלֵּוִי קָרָא לְמִישֶׁהוּ שֶׁיָּשַׁב בְּאֶמְצַע בֵּית הַכְּנֶסֶת. לְעֻמַּת זֹאת הָיוּ אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים שֶׁיָּשְׁבוּ בַּמִּזְרָח, בְּמָקוֹם מְכֻבָּד, וְלֹא קִבְּלוּ עֲלִיּוֹת. הַגַּבַּאי חִלֵּק עֲלִיּוֹת לַאֲנָשִׁים נוֹסָפִים שֶׁנִּרְאוּ פְּשׁוּטִים וְלֹא מְכֻבָּדִים

נדמיין לעצמנו מטוס בואינג כשעל סיפונו ארבע מאות נוסעים. באמצע הטיסה הדיילת הראשית מודיעה בדמעות שקברניט המטוס קיבל דום לב פתאומי ואין טייס משנה... כך בדיוק מרגישים בני ישראל בפרשת השבוע

אפשר לומר שלעתים גם חסרונו של חברנו הוא בעצם מעלתו. כי גם קשיות עורף מתבררת לפעמים כגורם הכי חזק למחילת אלוקים לעמו

פעמים רבות אנשים שואלים "למה?". ישנם כאלו שמתנסחים "למה קורים דברים רעים לאנשים טובים?" או בשפת התלמוד – "מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו?"