פרשת תולדות

"הַקְשִׁיבוּ, הַקְשִׁיבוּ!" קָרָא הָאַרְיֵה בְּקוֹל חָנוּק אֶל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, "מִי שֶׁיַּצְלִיחַ לְהוֹצִיא אֶת הָעֶצֶם מֵהַגָּרוֹן שֶׁלִּי, יְקַבֵּל פְּרָס גָּדוֹל!"

חייו של עשו מתוארים כבטלה אחת גדולה, הלוזר שהפסיד גם את הבכורה וגם את הברכות. לאמיתו של דבר לעשו הייתה אגנדה, אך היא לא שרדה את מבחן המציאות. ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך?

עזור לי לפנות זמן על אף הקושי להתנתק מהעשייה הבלתי פוסקת ומהעולם החומרי, ולהתחבר אליך בתפילה אישית מעומק לבי מהנקודה השייכת לליבי כרגע, אני רוצה לפתוח לגמרי את לבי לפניך. תפילה לפרשת תולדות באדיבות חוה שמילוביץ

מדוע פחדה כל כך רבקה מהתרוצצות הבנים בקרבה, וכיצד הרגיע אותה שם? הרב עובדיה חן עם התשובה, והמסר העמוק הטמון בפרשת השבוע

לכל אחת מאיתנו יש כוחות גדולים הגנוזים בתוכה – כל אחת יכולה לעורר רחמים ולמשוך לחייה ניסים וישועות מעל הטבע

מדוע התורה מדגישה שיצחק נשא את רבקה "לו לאשה"? מה היה חסר אילו נכתבה בתורה המילה "לאשה" בלבד? הרהורים על שידוכים ומעוכבי זיווג

המידות הטובות צריכות להיות נר לרגלנו, אבל פעמים וחייבים לא להשתמש בהן. ואילו המידות הרעות, בדרך כלל עלינו לשמור מרחק מהן, אבל יש מצבים שאנו מחויבים לתפעל אותן | תובנות מפרשת תולדות

יעקב מבין שעשיו אינו ראוי לרשת את ברכת אברהם. במילה אחת רומזת לנו התורה מה גרם ליעקב להבין זאת

הרצאה יוקרתית שנערכת עבור עילית עולם העסקים בעולם – הופכת לשדה ניסויים מוחשי שמזכיר מעבדה בבית ספר לפיזיקה. המרצה, שולף מתחת לדוכן הנואמים: מיכל זכוכית, אבנים, גרגירי חצץ, חול, וקנקן מים. מן הניסוי לומדים המאזינים מה הם הדברים החשובים בחיים...

אמר אלוקים לכל הבריאה, כל אחד מכם תורם מייחודיותו לאדם – ואני נותן בו נשמה. זאת אומרת שיש באדם הכל! אין כוח בבריאה שלא נמצא באדם. רבי אלחנן וסרמן בהקדמה לספרו "קובץ מאמרים" כותב – כמה זהירות נדרש מהאדם אם הוא יודע שהוא חי בחדר אחד עם נמר, כל שכן כשהוא חי עם כל סוגי החיות...