פרשת ויצא

בפרשת השבוע אנו נחשפים להתרחבות משפחתו של יעקב אבינו ונשיו רחל ולאה עם הולדת השבטים. אך ישנו פסוק מעניין המופיע במהלך הלידות שמתארת התורה והיא לידת יהודה, אחר שלאה ילדה אותו החליטה לקרוא לו יהודה כפי שאומר הפסוק "ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את ה על כן קראה שמו יהודה" (כט ,לה)

יער שלם נכנס לפאניקה בגלל שמועה אודות רעש מסתורי שבוקע מן האגם המקומי. "פלופ בא!" – זועקים הבורחים באימה ומדביקים במנוסתם את האחרים. שיירת הפחד מגוונת מכל בעלי החיים ומתעצמת במהירות לממדי ענק. אז מתייצב אריה בדימוס ומשליט סדר בעניינים – אחת ולתמיד...

יעקב אבינו יוצא מבאר שבע ופניו מועדות אל העיר חרן. הוא נוטל את מקל הנדודים על פי הוראת אמו – רבקה. לרבקה נאמר בנבואה שעשיו אחי יעקב מתכונן להורגו. בנקודה זו מתחילה מסכת חייו המיוסרת, שלא הרבה היו מסוגלים לעמוד בה. חכמים במדרש כותבים שיעקב עבר את כל סוגי הצרות שאדם מסוגל לעבור: נדודים בלתי פוסקים, ארבע עשרה שנות עבודה בתת תנאים בשביל הדבר האלמנטארי ביותר - נישואין

יעקב מקבל ציווי לעזוב את לבן ולעלות בחזרה לארץ. אז מדוע הוא צריך לשכנע את רחל ולאה בצעד הזה?

מלקחי הפרשה: גם כאשר אתה כועס ובצדק כיעקב, עדיין עליך לשמור על לשונך לבל תתבטא בצורה שאינה הולמת