סיפור קצר

איך הייתם מגיבים אם חתונה, בה אתם משתתפים, הופכת באחת להלוויה כואבת? הסיפור הבא יעניק לנו הסתכלות עמוקה על צום תשעה באב

בחורה מוכשרת חולמת על קריירה בתכנות, אבל מוצאת את עצמה עובדת דווקא בעיצוב שיער. אלא שמשם מגיעה ישועה אחר ישועה, ותמיד בדרכים הכי לא צפויות

"אנחנו נעשה ועדת חקירה. מי זה שעבד עלינו ונתן ניצחון מוחץ כזה לקומץ דל של יהודים מאובקים?", כעס ארגוס בעלבון. "אבל מה ועדת חקירה תעזור אם הפסדנו במלחמה?", קרא סיריל בתדהמה

עמדתי שם, בוהה ביהודי הקדוש והתמים. המתייוונים סביבי הודו בה' אלוקי ישראל בהיסטריה של ממש, ובכו דמעות של תשובה מבקבוקי המים שלהם. "הידד", הריעו היהודים הצדיקים

"תתביישי לך", הסתה אותה זו שתרמה קודם שקל. "דל גאה אין הדעת יכולה לסובלו", הוסיפה ציטוט מחז"ל. "את צריכה להגיד תודה על כל מה שנותנים לך, ואסור לך להתנהג ככה בכפיות טובה"

"אלו החסכונות שחסכתי במשך שנות עבודתי הרבות", אמר המוכר המוסקבאי, "ואינני מבזבז אותו. ואתה מוציא בשביל פירות כל כך הרבה כסף?!"

"סליחה, המפקד. זה לא היום שלי. פשוט, אני עדיין תחת רושם החלום הנבואי שחלמתי, חלקו שמח וחלקו חלום אימים. בחלומי אני חי בתקופה אחרת לגמרי. בתקופה של עוד אלפיים שנה"

גולשת הידברות משתפת אותנו בנס גדול שחוותה אמה: שרשרת של ניסים החזירה אותה לחיים

לרגע רוצה לשוני להתגלגל החוצה ולהבהיר לו שנהירות לי דרכי מירון לא פחות מדרכי חסיד לבית רבו, אך ידי ממששת את ראשי הגלוי – ולראשונה זה זמן רב, אני מתבייש

יום פורים גבוה מיום הכיפורים, ובו כל אדם יכול לפעול בתפילתו גדולות ונצורות, שהרי "כל הפושט יד נותנים לו". אלא שאדם שם את כל מעייניו בשכרות, ומערפל את חושיו

כאשר נשמע קולו של אוטובוס מתקרב, הכלב נעמד ממושבו, צעד קדימה והסתכל על מספר הקו. הוא נענע ראשו בשלילה, ושב בחזרה אל מושבו שבתחנה

השעות חלפו, ובשעות הערב המוקדמות, בקרשטיק החל לפתע לחוש בכאבים עזים שפלחו, כביכול, את בטנו. הוא התפתל במשך מספר דקות ולבסוף נשכב על רצפת בית המדרש

"הוא מוכן לסלוח, אבל מה יהיה עם המים שמטפטפים כל העת מהתקרה שבביתו?! למרות זאת, בהחלטה מהירה החליט לוותר ויהי מה". סיפור נפלא על כוח הוויתור, ועל הזהירות בכבודה של אלמנה

בכל פעם שהיא נוברת בעבר, לבה נצבט בכאב. שפתיה לוחשות תפילה לעתיד: הלוואי ויהיה אי מי יאזין לקול הדומם בתוכה

לא הייתי מוותרת על אף אחת מהן! מלי האחראית, רותי הנבונה, תמי השנונה, יעלי השובבה, איילה החייכנית, שושי המקסימה. אבל כבר רציתי בן

"שבי לא בחרה איך להיוולד. אף אחד לא שאל אותה", נשמתי עמוקות. סופת הוריקן השתוללה בקרבי, איימה להתפרץ החוצה

עוד עלה קטן, יבש, נשר מן העץ. חנוך רכן אל האדמה על מנת להרימו. עתה, ברור היה לו: הוא יבחר באופציה האחרונה. יקבל את מוטי בשמחה

סבא פינחס הוא ניצול שואה, והוא כועס על ה'. שונא דת. אז מה קורה כשהנכד שלו מתחיל לשמור מצוות, ועוד אחד בדרך? כארז בלבנון ישגה. סיפור קצר

איך זה שראיתם לכל אורך השנים נאמנות כזו על טבעית – איך זה שאתם לא נותנים לרגע רק אמון? אמון קטן? משהו?

מדוע עצר ראש ישיבת מיר, הרב חיים שמואלביץ, באמצע מסירת השיעור? הסיבה תרגש גם אתכם