השואה

לאחר שזהויות כל המצולמים בתמונה המפורסמת ביותר מגטו ורשה נחשפו, עדיין לא הובררה זהות הילד הניצב במרכזה

הרב הראשי דוד לאו השתתף בטקס שנערך בבית ספר יהודי בברלין לציון 75 שנה מאז אירועי ליל הבדולח, ודיבר על חשיבות החינוך היהודי בגרמניה. "כמו שעץ צריך שורשים עמוקים באדמה, גם אדם צריך שורשים עמוקים"

סיפורים מופלאים מהלכים על אותם גיבורי רוח אשר בתוך הגטאות והמחנות בתנאים נוראים ואיומים, תחת סכנת נפשות יומיומיות ישבו ועסקו בתורה, מתוך ידיעה ברורה כי אם הגרמנים יגלום אחת דתם למות. אך לימוד תורה זה נסך בקרבם כוחות אדירים הרים ונשא אותם מעל ההווה הקשה ומעל המרצחים הגרמנים

לפניכם סיפור מופלא על השגחה פרטית והצלה בתקופת השואה

שני השוטרים הגיעו אליה. "היכן תעודת הזהות שלך?" – שאלו בתוקף. שפתיה איבדו את צבען

אין ספק שביער היו ניצודים על ידי הגרמנים ולבטח לא היו שורדים לזמן רב, תחת כיפת השמים, בקור מקפיא העצמות

בשואה יש ביטוי לתוקף הזעם והחמה, אשר ניתכו על עם ה' בשנות עברה ת"ש-תש"ה. אמנם כינוי זה אינו משקף אפילו אחת מרבוא רבבות מההתרחשות המציאותית בתקופה הנוראה ההיא לעם ישראל

במהלך מלחמת העולם השנייה החליטו הנאצים להותיר בחיים קבוצה מצומצמת של יהודים החולים במחלות נפש ורוח. היה זה קרש ההצלחה ליהודי שכתבי קודש הטעונים גניזה נגעו במיוחד ללבו...

יום תענית לזכר השואה - כן או לא? לאחר השואה עלתה שאלה זו על שלחנם של גדולי הדור. כל מה שרציתם לדעת על הפולמוס שנידון בבתי גדולי התורה לאחר השואה

איך מיישבים את האירועים הבלתי נתפסים בשואה עם קיומו של אל טוב וכל יכול, ועד כמה אנו יכולים לבחון את המציאות במשקפיים שלנו?

אישה צעירה אחת, ניצולת שואה, ששרדה בעור שיניה, נסעה עם סיום המלחמה לפאריז. היא החליטה לתת גט פיטורין לעם היהודי, לשרך דרכיה ולרעות בשדות זרים. "אנשא לגוי, ורק כך אוכל להדחיק את הזוועות שעברתי", חשבה לעצמה

אני מסתובב ליד הר האפר, ליד הררי הנעליים והשערות, ואיני מסוגל לקלוט במוחי את גודל הזוועות... מילה אחת ניצבת מול עיניי הדומעות: איך? איך ילודי אישה, שהצטיירו בעולם כ"נאורים", התנהגו יותר גרוע מחיות טרף?

"מה זה יהודי?" שאלה זו אינה מוזרה כפי שזה יכול להיראות תחילה. הבה נראה איזה מין יצור מיוחד הוא זה, שכל שליטי עולם וכל העמים העליבוהו ודיכאוהו וגירשוהו ורמסהו, רדפהו, שרפו, והטביעו, והוא, על אפם ועל חמתם, ממשיך לחיות ולהתקיים