הר

גיא הרגיש שדברים לא מתרחשים סתם-כך, וכי אין לו מה לעשות עוד בארץ הזאת. הוא לא זקוק לוויזה, ואסור לו להתחתן בשום אופן עם אותה גויה. הרגיש בכל עצמותיו הכואבות שעליו לנוס מן המקום הזה

העניים בני ימינו אינם יוצאים לשדות מדי שנה כדי לזכות בלקט, שכחה ופאה כפי שנהגו העניים בתקופות קודמות, ולפיכך מקור פרנסתם הצטמק עם השנים. אז כיצד ניתן לדעת למי ניתן לתרום ולמי לא?

האם נכון שאדם הרגיל לספר לשון הרע על חברו, עלול לגרום שכל זכויותיו יעברו לחברו, ושעוונותיו של חברו יעברו אליו?

כיצד ניתן לדעת בוודאות שמעמד הר סיני אכן אירע? התשובות המעניינות והמקיפות, במאמר שלפניכם

"אצלנו כל אורח מקבל כיבוד רוחני - אמונה. אף אחד לא יוצא רעב", מצהירה הרבנית לאה קוק מטבריה. ראיון וסקירה של חייה המגוונים, ביתה הפתוח לרווחה, סיפורים מעניינים מהעבר ומההווה, ובעיקר - על אישה עם נשמה גדולה וגדושת אמונה

"שנהיה אנחנו וצאצאינו כולנו יודעי שמך" - זוהי שאיפת חייו של כל יהודי ירא שמים, ומי יוכל להכיל בדעתו שברון לב של הורה שתקוותו הגדולה מתנפצת אל מול עיניו? הרב זמיר כהן בשלוש עצות חינוכיות ששוות זהב

במחנה ישראל התפתח ויכוח גדול בין בני המקום ליהודי שאמו אמנם מוצאה בשבט דן אבל אביו, למרבה הבושה, היה מצרי... חינוך, הנהגות טובות ודוגמה אישית בפרשת אמור

כאשר שומר השבת נשאל על ידי חברים מן העבר: "ומה עם הנסיעה לים?" הוא מביט בהם בחיוך מהול ברחמים… בלבו הוא חש כמי שביקשו ממנו להחליף כתרו של מלך בנזיד עדשים

יש התמהים על הוראת התורה במקומות אחדים, שלא לחבר שני פריטים מסוימים יחדיו. למשל, לא לבשל בשר עם חלב ובוודאי שלא לאכלם יחדיו; לא ללבוש בגד שיש בו צמר ופשתן...

אלו היו 2 שיחות טלפון של בעלי עם הרב: בסוף השיחה הראשונה החלטנו להתחתן, ובסוף השיחה השנייה – להתחיל לשמור שבת