אלוקים

לעולם לא ניתן לדעת בוודאות מה היה בעבר. מה שהיה בעבר לא נגיש לנו בהווה וזו עובדה

בראש השנה בין שאר תפילותינו התפללנו גם את התפילה הבאה: "אלוקינו ואלוקי אבותינו, מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקריך והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך. וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה"

כדי שיווצרו כוכבים מסוג סופר-נובה צריך עולם שיש לו כמות מסוימת של מאסה, וקצב התפשטות מדויק שיאפשר היווצרות כוכבים וכוכבי לכת

אנו מרבות לבקש "חיים" בתפילות הימים הנוראים. אך מה מהות החיים שבהם אנו חפצים כל כך?

איך מיישבים את האירועים הבלתי נתפסים בשואה עם קיומו של אל טוב וכל יכול, ועד כמה אנו יכולים לבחון את המציאות במשקפיים שלנו?

כולנו רוצים להרגיש את הקב"ה בצורה חיה ומוחשית, ולנהל עמו תקשורת דו צדדית - לא רק להתפלל אליו, לעבוד אותו ולחשוב עליו. אנו חפצים גם לקבל ממנו אות חיים... כשהיו נביאים בעם ישראל, אדם היה יכול ללכת לנביא ולשמוע ממנו באופן ברור מה רצון הקב"ה ממנו, והאם מעשיו רצויים או לא. בימינו, אין עוד נביאים. האם בכל זאת ישנה אפשרות לשמוע את הקב"ה? קבלו את המדריך לשפת הסימנים של בורא עולם

מדוע? כי הקב"ה רצה להעביר לנו מסר של צניעות וענווה. המאמר השבועי של הרב יוסף ברוק

מכיוון שאסור לומר את השם המפורש של הקב"ה, אנחנו משתמשים בשמות אחרים. אז מדוע יש כאלה שאומרים דווקא "אלוקים"? ולמה השם הוא ברבים, אם מדובר באל יחיד?