שמח

פחדתי לשמוח. למודת אכזבות, לא נתתי ללב שלי לנתר. אמונה על הכלל ש"עד שזה לא סגור סופית, שום דבר לא בטוח", כלאתי בשבעים מנעולים את השמחה הענקית שבקשה לשטוף את כולי

מכתב פרידה מצמרר התקבל במערכת הידברות, מאת דודתה של בת שבע ז"ל, התינוקת שנחנקה למוות בתשעה באב. "ה' לקח כמו שנתן במתנה, ברוך דיין שמחזק באמונה"

מה המטרה העיקרית של הקינות בתשעה באב? למה שמחו אנשי ביתר על חורבן ירושלים? האם באמת טעה רבי עקיבא כשאמר שבר כוכבא הוא המשיח? ומתי באמת סוף סוף יגיע המשיח?

יום תשעה באב יהפך לעתיד לבוא ליום של שמחה וגאולה? אלו זכויות יקרבו את הגאולה? ומה החלק שלנו בדרך לבניית הבית מחדש?

בלב נרגש ובעברית רהוטה מודה הגוי לאלוקים על שמחזיר נשמתו מדי בוקר. הזוי? תחליטו בעצמכם

יתבונן תמיד במחשבתו כיצד בידו לגרום להוריו נחת, ובמה יוכל לשמחם ולהסב להם קורת רוח

ליד אימא אני תמיד שמחה, תמיד מחייכת. שום דבר לא כואב לי. הכל בסדר, הרווקות מהממת. ליד אימא אני תמיד שרה, רוקדת ומקפצת

"בעזרת ה' יהיה בסדר. ביום חמישי יהיה ברית. אנחנו נמשיך. נזכור את כולם, נאהב את כולם, ונשמח בברית המילה"

אשרי מי שזוכה להיכנס בשערי היכל הבוטחים. הוא יכול לפרסם בעולם את בטחונו בה', הוא נמצא בין ידיו של ה', הוא זוכר את הקשר לקב"ה בכל יום, והוא שמח וטוב לב בכל יום

בתוך התופת הנוראה, בין מכה להלקאה, ישב יהודי קדוש ושמח ביום השבת על כי זכה לקיים מנהג אבותיו לכבוד שבת קודש