עבודת המידות

הרמח"ל מפרט את דרך קניית מידת הענווה, בין דבריו הוא מציע את הדרך לרכישתה על ידי פעולות מעשיות: דיבור מתון, שקט ומלא כבוד לאחרים, ישיבה בין הציבור הרחב ולא בראש, ספיגת עלבונות וסבילתם. מדריך לקניית מידת הענווה, כתר המידות הטובות

הָרַב, הַמִּקְוֶה, הַקַּמְצָן וְהַסּוֹף הַמַּפְתִּיעַ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

דּוֹר אַחַר דּוֹר, תְּקוּפָה אַחַר תְּקוּפָה, מַצְלִיחִים אֲנָשִׁים מְמֻלָּחִים לִסְחֹף אַחֲרֵיהֶם מִילְיוֹנֵי מַצְבִּיעִים, לְאַחַר שֶׁהֵם מַבְטִיחִים לָהֶם אֶת הַשִּׁנּוּי הַמְיֻחָל. הַאִם הֵם הִצְלִיחוּ? מִי יוֹדֵעַ? אִלּוּ הָיוּ מַצְלִיחִים, מַדּוּעַ זָכוּ גַּם הַמַּנְהִיגִים שֶׁאַחֲרֵיהֶם לְהַצְלָחָה אַחֲרֵי שֶׁהִבְטִיחוּ שִׁנּוּי? כָּךְ אוֹ כָךְ, מִסְתַּבֵּר שֶׁכָּל אָדָם מְיַחֵל לְשִׁנּוּי. עַל מַנְהִיג שֶׁהֵבִיא לְשִׁנּוּי אֲמִתִּי – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

אין רגשות אמיתיים, מבלי שקדם להם תהליך של הבנה והפנמה. רגשות שמתעוררים "ככה סתם", יהיו תמיד שטחיים וחסרי משמעות אמיתית

היהדות מעניינת אותי בעיקר מהצד השכלי. אני מכיר בגדולתו של א־לוהים ושואף לדעת עליו כל מה שאפשר. מה שאני לא כל־כך מתחבר אליו, זו הנטייה של החסידות להתעסק הרבה ברגשות כלפיו. לאהוב אותו? לפחד ממנו?

הַאִם יֵשׁ דֶּרֶךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל רִגְשׁוֹת טִינָה וְשִׂנְאָה? וְאִם כֵּן – מַהִי? עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

גדולי ישראל מדברים על עבודת המידות, על חשיבותה, ועל המידות שחשוב במיוחד לעבוד עליהן