פרשת ראה

פִּתְאוֹם נִשְׁמְעָה הַכְרָזָה בָּרַמְקוֹל: "מְבַקְּרִים יְקָרִים! שְׁעַת הַבִּקּוּר בְּגַן הַחַיּוֹת הִסְתַּיְּמָה! כֻּלָּם מִתְבַּקְּשִׁים לָצֵאת מֵהַגַּן. בְּעוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת יִנָּעֲלוּ הַשְּׁעָרִים"

השמש משחירה את פני הכובס אך מלבינה את הבגדים, מייבשת את הביצה אך ממיסה את השעווה, והכל תלוי במקבל. ומה הנמשל? הרב משה שינפלד מסביר

אנו מאמינים שכל המתרחש לכל אחד מאיתנו - הוא הטוב ביותר עבורו. מדוע בסוגיית הצדקה אנו כביכול "מתערבים" לבורא עולם במעשיו, ומעניקים לעניים כסף שהוא לא רצה לתת להם?! רבי עקיבא וטורנוסרופוס הרשע בוויכוח אידיאולוגי שנוגע לכולנו

בעבודת השם אין קיצורי דרך. אדם צריך להבין שרק מתוך עבודת המידות ושיפור המעשים באופן עקבי הוא יגיע לתוצאות הנכונות

הקב"ה שומע את התפילה והוא כל כך חפץ לשפוך על בניו "ים" של רחמים. אבל ישנה הנהגה ברורה: כדי שהוא "יוכל" לתפעל את מידת הרחמים שלו עלינו, אנו מוכרחים לתפעל את מידת הרחמים והצדקה שלנו על הזולת | תובנות מפרשת ראה

שמות בעלי החיים הטמאים מספקים לנו הצצה למסרים הטמונים מאחורי האיסורים השונים

מצוות צדקה מתבטאת גם מעבר לכסף. היא מתבטאת גם בגמילות חסדים שבגופו, במעשיו, בדיבורו, בחיוך, בהארת הפנים שלו ובהתייחסותו לזולת

נצטווינו על איסור "אימוץ הלב", זאת אומרת גם אם אתה נותן עשרים שקלים, אל תיתן אותם בהרגשת אימוץ הלב. אלא תיתן מתוך הרגשה של רחבות. וגם אם העני לא שם לב מה מתחולל בתוך לבך, אתה צריך להגיע להרגשה פנימית של רחבות, תן צדקה מתוך רחמים...