הרב ארז משה דורון

בראת לי לב שכל כך אוהב תינוקות, אבא'לה, האם אזכה לאהוב בו אח או אחות, בסופו של דבר? ילדה מתוקה מלמדת את כולנו איך מדברים עם אבא

עד כמה שהתשובה לשאלה "האם ה' אוהב אותי באמת?" נראית ברורה, אנשים רבים שואלים אותה בסתר לבם. מסתבר שלא לכולם ברור שה' אוהב אותם בכל מצב ובכל תנאי, ואף אם הם נוהגים שלא כשורה, הוא עדיין נשאר אביהם האוהב. מהו שורש המחשבה השגויה הזו? הרב ארז משה דורון, כדרכו, מאיר את עינינו בדבריו המחכימים והמנחמים, אהבת עולם אהבתנו

"את הקדוש ברוך הוא של החרדים מעולם לא הכרתי, כך שלא היה לי למי להתגעגע. לגמרא דווקא התגעגעתי מאוד, ומדי פעם הייתי יושב על המרפסת בדירה השכורה שלי בתל-אביב שאין לה הפסקה, ולומד דף גמרא. זה היה כמו לפגוש חבר ותיק ואהוב" – בחור צעיר נקלע להרפתקה מסוכנת, וברגע אחד חוזר לשנות ילדותו ולבית היהודי החם שגדל בו. סיפור מחזק מתוך הספר "לב העולם אתה"

"בכל פעם שאתה תופס את ההגה, אתה מתחבר לטבע. אתה מאבד קשר אתי. כל הנגיעות שלך בהגה - הכבוד, הכסף, השאיפות, ההצלחות, העבודה, הזוגיות, חינוך הילדים, המשפחה, המשימות שלך, הלימודים... הכול היה יכול להסתדר הרבה הרבה יותר טוב, אילו היית עושה את שלך, אבל בלי ההגה. אתה הרי לא יודע את הכיוון". נקודה חשובה למחשבה, מתוך הספר "לב העולם אתה"

"טוב, אז באתי. אמרו לי לדבר אתך. לא יודע בכלל מי אתה. כן, בספרים כתוב עליך, אני יודע. ויש כאלה שמדברים עליך בעיניים נוצצות, כמו על חבר. אני משתגע מזה. ריק לי. מר לי. קר לי. מיותר לי. מגרד לי. מעצבן לי. לא חבל על הזמן?" – לפעמים נראה לנו ששיחה עם ה' היא עוד בליל של גישושים וקשקושים. האם זה באמת כך? עוד טור מיוחד של "לב העולם אתה"

"קשה לי לתאר את תחושת העליבות שהציפה אותי. קלטתי את עצמי מהצד – יושבת מול השם בתפילה פרטית, ומשתפת אותו בחלום שלי, חלום אישי ופרטי, ביני ובינו. ובחלומי – לא בית המקדש בנוי לתפארה, לא עם ישראל על מכונו וכוהנים ולויים בשירם ובזמרם, כי אם מרפסת. מרפסת כביסה", סיפור מרגש מתוך הספר "לב העולם אתה"

האם אכן צפויות לעם ישראל צרות כה גדולות לפני בואו? האם נזכה כולנו לראותו? כיצד יראה העולם כשהוא יבוא? למה בדיוק לצפות? הרב ארז משה דורון, במאמר מרתק, על האיש שכולם מחכים ומצפים לביאתו בכליון עיניים

מיהו עמלק? מדוע נצטווינו למחות את זכרו? באיזה אופן הוא מבצע זממו? כיצד ניתן להלחם איתו? הרב ארז משה דורון על היום היחיד בשנה, בו אנו מקבלים כלים אדירים משמיים לגבור על כח הרע ולנצחו כליל

בחור ישיבה בן 20 חש שאין טעם ותועלת בלימודו, משום שאינו מצליח להגיע לדרגות גבוהות בעבודת ה, כמו גדולי ישראל בצעירותם. הדבר מציק לו עד כדי כך שהוא חושב לצאת מהמסגרת הישיבתית. מה עליו לעשות?

מכתב אמיתי ואנונימי שקיבל הרב ארז משה דורון והקריא באחד משיעוריו, ופשוט לא יכולנו להתעלם ממנו. "אני רוצה לבכות את כל הפחד שמעוור אותי וחוסם אותי ונועל וקושר אותי, לבכות את הכל בשיא הרגש האמיתי. בא לי ללכת למדבר, שיידבק בי החול ולא החולין. לבכות את המקצוע שבו אני עוסקת – הופעות, כסף, אנשים, כבוד"