עין רואה

שם, בהילולת רשב"י, ראה כפיר מולו חרדי – עד לא מזמן דמות שעוררה בו ריחוק. הוא ניגש אליו, והם התחבקו בכל כוחם. מישהו ירה חץ מקשת, כנהוג בל"ג בעומר, ובאותה שנייה ידע כפיר שהוא חוזר לעמו ולעצמו

למרות עלייתו של סבא מנשה לארץ, לא הצליח להתוודע לגורלו של בנו הצעיר יוסף. הדבר הסב לו צער רב. בנסיעה לא מתוכננת לירושלים הצטלבו מבטיהם. הוא חייך חיוך רחב כלפי יוסף, כאילו שאין דבר יותר טבעי מלפגוש את בנו האבוד בירושלים הגשומה

היו אלה ימי מלחמת לבנון השנייה. יאיר, החייל הדתי היחיד מבין שמונים חיילי ספינת הטילים אח"י חנית, יזם תפילה בערב שבת. הוא רק לא ידע עד כמה אותה יוזמה תציל את חייהם של חבריו ליחידה...

התוכי הגדול והססגוני שגדל במשפחה דתית, ושאוצר המילים שלו כלל את הביטויים "בעזרת השם" ו"חזק וברוך", איבד את דרכו. הוא התגלגל אל משפחה אחרת, ובאורח פלא אוצר המילים שלו עזר לחזק אותה

יוסי הבחין כי האוויר בבלון הרזרבי הגיע לתחתית - מצב שלא נתקל בו מעולם. הוא הביט בעיני חבריו הצוללנים, ראה את אימת המוות ודמיין את הכותרת: "שלושה ישראלים מתו בתאונת צלילה בגלל רשלנות"

חנה אהבה מאוד את שכנתה ברכה - אשת משפחה מושלמת, אישה כשרה וצנועה. אבל כשביקרה אצלה כשעה לפני צאת השבת, נדהמה לראות אותה מעשנת בהחבא. מאז הסוד נחשף, ואף יצר שרשרת של גילויים נוספים...