השם

מה עושה אם שמוצאת את עצמה בבית החולים עם תינוק רך, כשסוף האשפוז לא נראה באופק? היא פונה אל השם בבקשה, והשם – עונה לה...

יעקב שרביט הגיע ללב ג'נין וייבא משם צמח רפואי ייחודי שמסייע לריפוי של מחלת הסרטן. הוא מציע את הריפוי ליהודים, כמו גם לערבים (אפילו פציעתה של בתו בפיגוע לא עצרה את שיתוף הפעולה) וגם את עצמו הוא הצליח לרפא. "הקב"ה שלח לנו דרך הטבע את הדרכים הטובות ביותר לריפוי", הוא טוען

תפילה מרגשת במיוחד – מותאם לסמארטפון. "כל מה שאני אומר יהיה כאין וכאפס לעומת כמה שאני באמת צריך להודות לך"

מסע בני ישראל במדבר, מהווה גם משל למסע האדם הפרטי בזה העולם. חיי האדם מורכבים מנסיעות וחניות, פירוק ובנייה, קדימה ואחורה, מאמץ ומנוחה

"מלכתחילה בכלל לא ידענו אם נעשה בר מצווה, כיוון שאנחנו חיים מאד בצמצום. לא היה ברור בכלל שזה שייך להוציא כל כך הרבה כסף. זמן רב הלכנו עם השאלה, ובינתיים ראיתי את הבן היקר שלי נקרע בין ההזדהות וההבנה עם ההורים לבין הכאב שלכל הילדים האחרים בתלמוד התורה יש מסיבות כל כך מפוארות, ולו - ספק אם בכלל יהיה משהו. בסוף החלטנו לסמוך על השם" – אביגיל מייזליק בטור על אמא יהודיה מיוחדת וכוחה של אמונה, וגם כמה מתכונים מופלאים

"כשהרופאים בבית החולים ניתחו את סיפור ההצלה שלה, הם אמרו שאם הדימום היה נמשך עוד עשרים שניות היא הייתה הולכת לעולמה. כשסיפרה לי על כך קיבלתי צמרמורת. אמרתי לה: 'וואי! יהודית! מה זה עשרים שניות? זה כלום!'. היא הסתכלה עליי במבט יציב ואמרה לי: "מה זאת אומרת מה זה עשרים שניות? הייתי על היד של השם" – חיה הרצברג בטור מיוחד על געגועים וסיפור של השגחה פרטית מופלאה

נדיב מסתורי שמתגורר במדינת אורגון בארצות הברית חילק עד היום למעלה מ-55,000 דולרים באמצעות שטרות אותם הוא משאיר במגוון מקומות מפתיעים – כשהשם 'בני' כתוב עליהם

משקל המטענים שנמצאו בתיקו של המחבל היה 300 גרם, ובתיק נמצאו גם סכינים

תמיד אהבתי את השם שלי, על אף הצורך להסביר אותו שוב ושוב לאחרים. אז למה, החל משבת האחרונה, קוראים לי אוריין יסכה?

משהו בתוכי היה כאוב כל כך, עד שהוא עקף את השכל... הערב הוא הרפה – כנראה, המבול של הדמעות שלי הטביע אותו. חזרתי הביתה אחרי שעה בסך הכול, אבל כמו מישהו שהיה על הירח וירד בחזרה. כאילו הייתי בעולם אחר... מישהו לקח אותי וטיפל בי - אבל כזה טיפול, ששום פסיכולוג עם תרפיסט ומסג'יסט ודיקוריסט ביחד לא היו עושים בחודש, אולי אפילו בשנה, הוא עשה לי בחצי שעה". סיפור מרגש מתוך הספר "לב העולם אתה"