עט

הרב שי עטרי במסר קצר ומרגש ליום כיפור

האם ירון עשה תשובה כמו שצריך על השנה החולפת? איך הוא מנסה "לברוח" מהבעיה, ואיך לבסוף הוא פותר אותה? סיפור שמסופר כמעט על כל אחד מאתנו

מגי ביקשה מקום בו תוכל להתפלל ביום כיפור, יעקב רצה לקרוא קדיש על אביו, תמיר ביקש לחוש את ההווי המיוחד של השבתות והחגים, ורועי החליט כי תפילות הימים הנוראים הן הדרך להכיר מקרוב את הציבור החרדי. בני 4 קיבוצים שונים, בהם לא התקיימו תפילות כמעט 70 שנה, מספרים על הדרך להקמת בית כנסת, במקומות שחרתו על דגלם את סמל החילוניות

לרגל השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, הזמר איתי לוי - שמרגש את כולנו עם מצוות כיבוד הורים שעליה הוא מקפיד במיוחד, פרסם ברשתות החברתיות תמונה שלו כשהוא עטור בציצית ומניח תפילין על רקע מדבר, מודה על כל מה שיש בחייו ושוב (כמה לא מפתיע) - מהלל ומשבח את אמו 

התעטפות בטלית בערבית, האנשים המקיפים את שליח הציבור, ברכת שהחיינו וקריאת שמע – כל המנהגים המיוחדים לתפילות היום הקדוש

ראשית, היכנסי אל עצמך פנימה וחפשי רצון. רצון לשלום. לפיוס. לאחדות. לקרבה. תצטרכי להודות, לכאוב קצת, לסגת מעט מאגו מנופח. לא משנה מאיפה הוא יבוא בך, הרצון לבקשת הסליחה, העיקר שהוא נמצא

הקורונה כמעט גרמה לו לפשוט את הרגל, אבל ההתעקשות של אשתו על שותפות עם הידברות הצילה אותם

הדבר הראשון שהיכה באפו של כל מי שנכנס לביתו של קשיש אלמן מבריטניה - היה ריח הצחנה המבחיל, שהבריח כמעט כל מי שרק עמד בפתח הדירה. לאחרונה עבר הבית מהפך, וכך הוא נראה כיום

אין כמעט אדם בוגר בעולם שלא זוכר היכן בדיוק הוא היה ב-11 בספטמבר, 2001. 18 שנים לאחר פיגוע הטרור הגדול ביותר בעולם שהוריד את מעצמת העולם העולם החופשי על הברכיים, אנו חוזרים לרגעים המטלטלים ששינו את פני האנושות לנצח, ואל רגעי הגבורה הבלתי נתפסים של אנשים שהקריבו את חייהם למען האחר

סליחה שלא האמנתי לך ושלא האמנתי בך! סליחה שהייתי בטוחה, שרק עוד קצת, רק עוד טיפה, רק עוד מעט ממני, ומכוחי ועוצם ידי הישועה