רצון

מחלוקת עתיקת יומין היא איזה משק עדיף, משק חופשי קפיטליסטי, או משק סוציאליסטי שהוא משק מוגבל ומבוקר, ויש אפילו מולאם. גם בהלכה מחלוקת זו קיימת, אבל היא הוכרעה לטובת נוסחה משולבת: שוק חופשי אבל מוגבל ומבוקר למצרכים שהם בבחינת חיי נפש. מצד אחד משפט התורה נתן לכוחות הייצור והשיווק כוחות אפילו משפטיים, כדי שיוכלו לפעול ובהצלחה, כי הצלחתם היא הצלחת כל החברה, ומצד אחר היא דרשה בקרה הלכתית וכן היא נתנה כוחות לציבור להתגונן נגד קארטלים, בין היתר ע"י שביתות צרכנים.

איזו תקשורת רצויה ונכונה בזמן בחירות? ומה קורה כיום בבחירות? כל התשובות בהרצאה המרתקת שלפניכם.

בניגוד למוכר לנו - ההלכה מתנגדת למשפט מתוקשר וממושך כשכל אישי ציבור. ישנם כללים ברורים ומוגדרים איך שופטים וכמה זמן. הכל בהרצאה המרתקת שלפניכם.

סקרים לפני בחירות הם מקובלים ונראים תמימים למדיי. אך היהדות מוכיחה שלא כך, מדוע? זאת ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם.

מוסכם בין שיטת משפט התורה למשפט הכללי שיש חובה ללמד זכות על נאשם, חובה להגן על החברה מפני עבריינים, אבל חובה להיזהר שלא להרשיע חף מפשע. שתי השיטות שונות במהות, מבחינת תפקיד השופט בעשיית הצדק. לפי משפט התורה השופט אקטיבי, ולפי המשפט הכללי הוא פסיבי. במשפט הכללי השופט מסתפק בסנגוריה של הנאשם ע"י בא כוחו. במשפט התורה גם השופט חייב ללמד זכות, כדי שהוא יהיה מסוגל לדון דין צדק וגם שהצדק יראה. כך יוצא במשפט הכללי לא תמיד הצדק נראה, ויש שלפעמים נוצר משבר אימון במערכת המשפטית.

עמדת המשפט האזרחי - בירור זכויות הקניין בבי"מ המחוזי גם במקרים של טעות או הטעיה, התערבות הבג"ץ, אפליה בין אוכלוסיות שונות. עמדת ההלכה: בירור זכויות הקנין גם למקרה של טעות או הטעיה, דין הפועלים מכח המדינה, חשש לפגיעה קשה במתנדבים ובנכונות להתנדב בעתיד, החלשת כח הציבור בכלל ושל הכח היהודי בפרט.

הרב רצון ערוסי דן בחוק השבות, על היבטיו השונים.

הרב רצון ערוסי מסביר כיצד המהפכים הגדולים של המודרנה לא משפיעים על נצחיות התורה והשבת.

מה דעת התורה על שביתות והפגנות?

שומעים על עשרות דיווחים על הדרת נשים מצד גורמים חרדיים. האם הדבר נכון? מה דעת התורה על שירת נשים בציבור והאם מורה היהדות על הפרדה באוטובוסים?