פרשת שמיני

ממתי המדרש מעודד שיכורים להמשיך בשתייתם גם לאחר פורים, ומדוע הרצון מוגדר כדבר משביע? פנינים מפרשת שמיני

משה מזהה את התשוקה העצומה של בני ישראל לגילוי השכינה, ומוצא את הרגע הזה מתאים למסר החשוב: יש לתחום את התשוקה בגדרי התורה והמצוות בלבד

בתוך חגיגת חנוכת המשכן מצאו שני בני אהרון את מותם. מה הסיבה שבגינה נענשו? ומה יש לנו ללמוד מכך?

כפי שאדם אינו יכול להתקיים על לחם ומים בלבד, כך אינו יכול לתפקד בלי חיי חברה תקינים. במהלכם ניזונה נשמתו מ"שקצים ורמשים" החולפים ליד עיניו אוזניו ופיו. לשם כך ניתנה לנו בימים אלו ספירת העומר

התורה מעוניינת להרחיק את האדם היהודי מכל מזון העלול לגרום השפעה שלילית על דמותו המוסרית והרוחנית, מזון שיטביע בו נטיות של אכזריות, תוקפנות וכו'. תובנות מפרשת שמיני

אהרן לא ביקש לקבל עליו תפקיד ציבורי, אדרבה, הוא חשש מגודל האחריות. אלא שדווקא החשש הזה הוא סימן ההיכר של הראוי לתפקיד