בית הספר

אמש החליט קצין בטחון, לבצע בהפתעה תרגיל בטחון בבית ספר לבנות, בעיר מודיעין עילית. כל זאת – מבלי לידע מראש איש מהצוות או התלמידות. בשלב כלשהו, הכריז הקב"ט ברמקול על דעת עצמו: "מחבל! יש פיגוע באחת הכיתות! כולם להיכנס מתחת לשולחנות!". התגובה: פאניקה בכל רחבי בית הספר שנרגעה רק כעבור שעות

בשל ההסלמה במצב הביטחוני, יותר ויותר הורים החוששים לשלומם של ילדיהם – שולחים אותם לבתי הספר, כשהם מצוידים באולרים וסכינים. תלמיד מאשקלון: "יש פה המון עובדים ערבים, וההורים שלי אמרו לי לשים סכין בתיק". ראש העיר בתגובה אסר החזקתו של נשק קר בשטחי בתי הספר בעיר

לאחר שתמונתו של אחד המחבלים שחוסל לאחר שרצח יהודים, התפרסמה בכל כלי תקשורת ערבי אפשרי, והמחבל הוגדר כ"גיבור", בבית ספר הערבי לבנות בירושלים הכריזו הבנות כי הן רוצות להיות מחבלות. אחת מהן, היא הנערה בת ה-16 שניסתה לתקוף אמש לוחם מג"ב

האם עתה עלי לקיים את נדרי אשר נדרתי, משום שלמעשה נעקר בית הספר ממקומנו; או שמא מאחר ולא אמרתי ש'יעקר מכאן', אלא שיעקר סתם, אני פטור (לעת עתה) מקיום נדרי, כי הוא לא נעקר מהעולם אלא רק עבר מקום?

שאלה אקטואלית מרתקת הגיעה לשולחנו של מו"ר שליט"א, על ידי קבוצת תלמידים בתיכון, שהתחזקו בתורה ובמצוות

איך ניתן להביא את הילדים למצב שהם יחכו להגיע לבית הספר? לבית הספר "שובו" התשובה. כתבה פרסומית

למה חשובה תקשורת? האם רק עיתונאים צרכים ללמוד תקשורת? ואיך זה קשור לעבודת השם?