הרב ראובן זכאים

אלפי קבלות, בעלי עסקים שומרי שבת, שיעורי תורה והמון אהבה וקירוב: הרב ראובן זכאים מספר על השבת המרוממת של הידברות בטבריה, מזווית אישית

הנה כי כן כל מי שמעונין להרביץ תורה ולזכות את הרבים, צריך משהו ומישהו; משהו להתחיל, לפתוח פתח כפתחו של מחט, והשי"ת יפתח לו פתח כפתחו של אולם. וגם 'מישהו' שיתן בו אמון ויסייע בעדו להוציא את רעיונותיו הכבירים מן הכח אל הפועל. לפעמים מספיק אחד כזה!

האם הקידוש שערכו עובדי הרכבת, תוך כדי חילול שבת - הוא קידוש ה' או חילול ה'? הרב ראובן זכאים בטור מיוחד, שמחדד כמה נקודות חשובות ומעודד כל יהודי באשר הוא

אוי לעיניים שכך רואות, כיצד פירות בוסר שלא נתבשלו כל צרכם הופכים למוכיחים בשער. המסרים שלהם בעייתיים בעליל, גם בתוכן, גם בצורה, גם בסגנון. כל הדרכים כשרות עבורם: החל מרמיסת הלכות פסוקות ומפורשות, עבור בזלזול בחכמים, הלבנת פנים וגרימת מחלוקות מיותרות וכלה בפגיעה בפעולות חשובות וביוזמות מעולות בגלל צל הרים הנדמה להם כהרים. הם לא בודקים כהוגן לפני שהם עולים להתקפה, ולא מסוגלים להכיל בשכלם הצר שיש מקומות שעלינו להציל מה שאפשר להציל, ולהעמיד אלטרנטיבה כשרה מול הרע המשתולל

בעבר שוחררו מחבלים נאלחים תמורת גופות חללים בודדים. וכעת, עולם הפוך ראינו, דווקא אותם שמצדדים תמיד בעד שחרור מחבלים בתמורה לשחרור גופות שהיו בשבי האויב, הם שכעת צווחים חמס על ה"התערבות" של הרבנים שביקשו שלא לחלל את גופתה של רונה רמון

כל היהודים שמגיעים לבית הכנסת פעם בשנה, ביום הכיפורים – למה הם לא ממשיכים להגיע גם אחר כך? בידינו הדבר

כשאבי שיחיה רצה לשכנע אותי לאכול, היה מראה לי צורות פיל ואריה שנוצרו בפרוסת הלחם החתוך. נכון. קטן הייתי פעם, והשתכנעתי. אך גדלתי מאז. והבנתי שהיהדות היא עסק הרבה יותר אינטליגנטי וחכם מאוסף פרצופים ושלל דמיונות הזויים