"כולם קוצרים לפניי, וזה כואב. אבל יש בי אמונה שיום אחד זה יקרה גם לי"
בערב ט"ו בשבט, מצאתי עצמי חושבת על בועז. זה שלא נבהל מעניותה של רות ומנוכריותה – אלא רואה את הפנימיות שלה, את המעשים והצניעות שבה. זה שנושא אותה, סוף סוף, לאישה. ומתוך המחשבה עליו, אני נושאת תפילה שכך בדיוק זה יהיה - כשהמיועד לי יגיע
שירה דאבוש (כהן)
12.02.17 | 13:16