מחלת סרטן

אין בי שקט ולא מנוחה, המחשבות והתרחישים במוחי רוקדים את מחול השדים שלהם ואין דבר שאני יכולה לעשות עם זה כרגע. חוץ מלומר תודה

"אם זה מה שהרגיש לך נכון לעשות, תעשי את זה. אם זאת תחושת הבטן שלך, לכי על זה", חיזקה אותי חמותי בהחלטתי

חיים מיכאליס חלה בסרטן ועבר התקף לב, אך במקום לשקוע במרה שחורה הוא פשוט מודה לקב"ה על הניסים * "בכל יום אני מודה לה' על הסרטן ועל התקף הלב, על כך שאני רווק ושאין לי ילדים, אני יודע שהכל אך ורק לטובה", הוא אומר, וגם מגלה מאיפה האופטימיות

בן 8 עם צרכים מיוחדים ובן 4 שהחלים מסרטן חלקו משאלה משותפת: להיות שוטרים ליום אחד. ניידת המשאלות של משטרת ישראל הגשימה עבורם את החלום

לאחר שדקלה שוטלנד החלימה ממחלת הסרטן שתקפה אותה פעמיים, היא החליטה לתרום פאות לנשים חולות. מאז היא הפכה לכתובת לנשים או נערות חולות שזקוקות בדחיפות לפאה, וגם לכאלו שסתם כך רוצות לשפוך את הלב

כשבנו בן ה-13 וחצי חלה בסרטן הרגיש דוד סחייק שהשמיים נופלים. מה שהוא לא העלה בדעתו הוא שדווקא מחלתו של בנו תוביל להקמת מח העצם הגדול בעולם. "משה כבר אינו אתנו, אבל חיים של אלפי יהודים ניצלו בזכותו"

הילה אריאל מספרת בגילוי לב על תקופת מחלתו של בנה, על ההתמודדות, ועל התזונה הטבעית

מרגע בו התגלה לאבידן כלפה כי בנו צוריאל חולה בסרטן, הוא פתח במלחמה – על זכויות החולים, על הקצבה שהם מקבלים, ובכלל – על החיים. גם כיום, אחרי שבנו נפטר, הוא לא עוזב את ההורים, וממשיך ללוותם ולהגיש להם סיוע

על הקו סוכן הנסיעות: "משפחה יקרה, צהריים טובים לכם. לאחר סריקה מקיפה של שלל האפשרויות, שתי בשורות בפי, אחת טובה ואחת טובה פחות. באיזו בשורה אתם רוצים שאתחיל?"

זה היה יום שגרתי עבור דורית שמיאן, אז בת 25, מורה ואם טרייה. במהלך שיעור שגרתי – היא מיששה בלא מישים את צווארה, וחשה במן גוש קטן בגודל אפונה. ראיון מלא תעצומות עם אם ל-6, שעברה 6 הפלות – והמציאה משחק מפתיע

"מה אמרת? למה התכוונת? קרה משהו? איפה הן? איפה שבוּש? איפה אביטל? למה הן לא בבית?" - הדרמות שליוו אותנו

הוא לא שמן אבל הוא איציק השמן, ובמחלקה האונקולוגית כולם מכירים אותו. כתב הידברות יצא לפגוש את האיש שמצליח להצחיק את הילדים הכאובים, לשמח את ההורים המדוכאים ולהעלות ניצוצות של אושר גם בזמנים הקשים ביותר

אף אחד מן הילדים אינו יודע על התכניות הקורמות עור וגידים, וביום ראשון בעזרת השם מגשימים את המשאלה לאחר אין ספור של אכזבות ודחיות... אבל הפעם התברר שהתכניות הרחיקו לכת יותר מדי

שמחת הילדים בבית הרקיעה שחקים, ושמחתה של שבוּש שחקה רקיעים. כבר ניצב אני בטור המכוניות העומדות ברמזור לכיוון שמאל ברחוב רבי עקיבא־הרב קוק. רואה אדום וממתין לירוק, אבל במקום זאת הגיע השחור. צליל מנגינת הטלפון מנדנד לי את נדנודו

אמרתי "תוכנית" בלי כוונה? עוד לא עברו דקות מספר בתוככי הסעודה, ואנו מבחינים ששבוּש כבר אינה קופצנית כמקודם. החיוכים והשמחה התחלפו במבטים קפואים וחמוצים

יכול צוות שלם של מומחים לשבת יום וליל, לטכס עצה ותבונה, לחשוב מחשבות, להעלות חששות, ולתכנן תכוניות, ולבסוף יבוא הילד הקטן וה"טיפש", וברוב תמימותו הטהורה יפתור את הבעיה במחי יד, לתדהמת כולם

אריאל, בן שנתיים בלבד, נאלץ להתמודד עם מחלת הסרטן. את השמחה שלו אחרי סיום טיפולי ההקרנות, אי אפשר להסתיר

שבוּ'ש כמו שבוּ'ש, אינה נשארת חייבת. היא פונה אל ר' שלמה ישראלוביץ ואומרת לו: "גם אני רוצה להעניק לך שי קטן כהכרת הטוב על כל מה שעשית לאבא שלי ובשבילי. אתה מוכן לקבל ממני?"

אי טיפול במפעלי התעשייה באזור מפרץ חיפה, חוסר ניטור אחר מפעלים בעייתיים, תקלות חמורות באופן מדידת הזיהום, הפסקת המחקר לבדיקת הקשר בין תחלואה וזיהום בחיפה הופסק לפני שנתיים ולא חודש: אלו חלק ממסקנות דוח המבקר על תפקוד הממשלה לאורך שנים

"הסרט שלנו לא היה סרט שאנו צופים בו, כי אם אנחנו בו השחקנים הראשיים, ניצבים זקופים אבל מאולצים במרכז הפודיום. וכמו בכל סרט מתח, גם בזה שלנו, לא ידענו את סופו, אלא רק בסופו... המערכה הנה היא לפניכם, ארוכה, מאתגרת, רווית אמונה, כואבת ומחזקת"