חני וינרוט

עצובים וכואבים על לכתה של אשה מיוחדת במינה, חד פעמית ומעוררת השראה, שהרגישה בחייה כ"טובעת באוסף של זכרונות, כמו זקנה בת 100 שנה". האזינו לחלק מהראיון המרגש

"הנרות הרכינו ראשם וניגבו בחשאי דמעתם. באחת חשך העולם, נשמתך עלתה בסערה לבורא עולם" - גולשת הידברות אלישבע מלכה, בשיר פרידה נוגע מחני וינרוט ז"ל

לא רק הבריאות חשובה, אמרה ילדתה של חני לאדם שאיחל בכל לב "רק בריאות", "השמחה חשובה לא פחות", תיקנה הקטנה את האיש, בדברי טעם ומשמעות

לא ויתרת לרגע, אבל כנראה שגם בשמיים לא ויתרו עלייך. היו צריכים לקטוף בדיוק אותך – שושנה פורחת שכמותך. כמה מילות פרידה לחני ויינרוט ע"ה

"חני היתה במצב קשה. שאלתי אותה למה היא שמחה, והיא השיבה: 'אני מודה לה' על כל שעה ושעה שהוא מעניק לי חיים. לכן אני שמחה'"

"מי יכול להישאר אדיש למתיקות הזאת של אור בתוך החושך הגדול. זה טיבו של העולם, שיש בו כזה הרבה חושך וגם הרבה הרבה אור, נר ראשון, נר שני, נר שלישי וביחד כולנו אור גדול". חני וינרוט במילים גדולות על חודש פטירתה

במשך שנים נאבקה חני ויינרוט ז"ל במחלת הסרטן, עד שהוכרעה השבוע ומסרה נשמתה לבורא עולם. למרות זאת, גם בימים הקשים ביותר שלה שימשה דוגמה ומופת לאלפי אנשים - באופן שבו התמודדה עם הקשיים: בגבורה, באמונה יוקדת ובזיכוי הרבים שאין כדוגמתו. "מה לבקש? זו בכלל לא שאלה. יום של חיים, אפילו עוד דקה", כך כתבה בשירה. האזינו למילים המרגשות, ויהא זה לעילוי נשמתה 

"אז תהיו זה בשביל זה בגדולות וגם בקטנות, ותחגגו את החיים כי הם ראויים. וזו תהיה ההנצחה הכי מכובדת ויפה". מילותיה האחרונות של חני וינרוט ע"ה, שנגעה עמוק בלב כל אחד מאיתנו

גולשת הידברות בשם צופית המתגוררת בניו יורק, בשיר מרגש לזכרה של חני וינרוט - שמסרה את נשמתה לבורא עולם, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. יהי זכרה ברוך

אחרי התמודדות ארוכה עם מחלה קשה, נפטרה הבוקר חני וינרוט בבית החולים 'תל השומר'. יהי זכרה ברוך

חני וינרוט, שהפכה השראה לרבים בזכות ההתמודדות הייחודית עם מחלת הסרטן שלה, מאושפזת במצב קשה. קראו תהילים לרפואתה

"קוראת בדפים שלי מפעם, מילים שתכף יהיו נחלת הכלל ויונחו על המדף בחנויות. לוקחת נשימה ארוכה, מתפללת, שיהיה לטובה, בבקשה שיהיה לטובה"

חני וינרוט חולקת בעמוד הפייסבוק שלה, פוסט חדש ומלא השראה מחד, אך אמיתי, מביע ותוסס מאידך. בפוסט מתארת וינרוט מפגש עם אישה מסוימת שכינתה אותה 'גיבורה', לטענתה שלא לצורך. "חולי סרטן הם לא גיבורים והמתנדבים הם לא מלאכים", היא כותבת. "די עם הדימויים הטרגיים. אפשר גם בלי דרמה וזה עדיין תופס"

"וזה עושה היגיון לחשוב שהנפשות הרבות נבראו עם חסרונן, בשביל שהנפשות הרבות יזכרו שהן לא יכולות הכל לבד, ומידי פעם ירימו עיניים לשמים ויבקשו למלא את חסרונן"

כשנתקלים בפוסטים כמו אלו של חני וינרוט, שהם באמת-באמת מלאי העצמה אישית, תבונה ואמונה יוקדת בבורא עולם – פשוט בלתי אפשרי לעמוד מנגד ולהישאר אדישים. "זה מסר שחשוב לי למסור למיואשים, מסר למי שלא מצפה כבר לכלום מהחיים ושאומר לעצמו 'רק שייגמר כבר': תנשמו, תחכו, תעזרו, תצפו. כי יש (!) חיים אחרי..."

"יש לי תכלית עצמית. תכלית שיש לה עצמיות. תכלית עצומה. תכלית שאינה תלויה בהספקים שלי. תכלית תכליתית בהחלט. תכלית אלוקית". חני וינרוט נוגעת בלבבות

אני מתבוננת בשברים של חיי וחושבת עליו, על אבא שבשמיים, מה הוא רואה בי? את מי שאני? אני שרציתי להיות? לפי מה הוא מחשב לי, לפי התוצאות? לפי הכוונות? ולאן הולכים ימים ארוכים ואבודים של חולשה שגונבת אותי? חני וינרוט נוגעת בלב של כל אחת מאיתנו

"הקראתי את הסיפורים לילדים רבים, וראיתי איך זה מאפשר חשיבה אחרת. לדבר על 'לזי החילזון' קל יותר מאשר על הילד מהכיתה המקבילה"

אחרי שספרה הראשון, "בארץ החיים", הפך לרב-מכר, משיקה חני וינרוט את ספרה השני, "עולם הפוך ראיתי" – שחושף גם הוא את נשמתה ואת ההתמודדות האמונית והפנימית שלה עם גזר הדין שנחתך לה לפני שבע שנים

חני וינרוט, חולת סרטן כרוני, סופרת ומרצה, מספרת בריאיון לקובי מידן על ההתמודדות עם המחלה, על האמונה שלא מתערערת, ועל המשאלות שהשם מגשים לה בלי שהיא מבקשת