הרב דן טיומקין

עצתו של הרב משה פיינשטיין זצ"ל לאם שדאגה מהמצב הנפשי של בתה

החיים הם לא עלון. החיים האמיתיים מורכבים יותר, ויש בהם תהליכים שמחייבים סבלנות. ההתעלמות מהם גורמת לציפיות לא ריאליות

ההצלה הכי גדולה בעולם הגיעה בזכות התפילה. בואו נעשה מאמץ

השורה התחתונה זהה. לא צריך מדריכי נוער, יש הורים! ואם ההורים יבינו את נקודת החולי של הילדים, בגלל הטראומות שעברו, ויצליחו לשנות גישה, משיפוטיות מבקרת – לאהבה מקבלת, זה יקרין וישפיע על הילדים

צריך להשתדל לעצור, להתבונן. לראות מה אפשר לשפר, איך אפשר להמליך את הקב"ה כראוי. וזה לא סותר שאסור להיות בלחץ, ובטח שלא להלחיץ אחרים. צריך לנהל את זה

ההגדרות האלה - "שבאבניק", "שמאלני", "אתיאיסט", "נושר" - מתייחסות למעשים, ולא למהות האמיתית

לשתי הגישות יש מקורות, ראיות ודרכי יישום. לשתי הגישות יש גם סכנות וקליפות. לשתי הגישות יש סיפורי זוועה על הגישה האחרת

לא מזלזלים ברצון הלב, אלא מתייחסים אליו כאל גורם חשוב מספיק

איך בדיוק הקב"ה מודיע לאותן נשמות שזה תפקידן? לפעמים הוא שולח להם כל מיני אותיות באנגלית, (כמו: ADHD, ADD, ODD,PTSD  ועוד). האותיות האלו מייצגות בעיות אמיתיות, אבל הן רק ביטוי לשורש רוחני

שלום בית מוצלח הוא בהחלט ההשתדלות הכי בסיסית ונצרכת גם לחינוך ילדים

גיל ההתבגרות הוא גיל קשה. ובכל זאת, אם הקב"ה הפקיד בידינו נשמות כאלו, אנחנו רוצים לעזור לזירוז תהליך הגאולה, ואת זה עושים דרך אמונה בהם ובטוב שקיים בהם

אנחנו לא נספרים רק לבד, כל אדם לעצמו, אלא כחלק מכלל ישראל