הרב אייל אונגר

המונח "דעות קדומות" מתאר מאזין שמניח שהוא יודע הכל מראש. ההורים מניחים שהם יודעים מה הבעיה של הילד שלהם, ולכן הם מפרשים את סיפורו לפי הקול הפנימי שלהם, ומגיבים לקול הזה ולא למציאות

"כבדהו וחשדהו" - גם אם מחלנו וסלחנו, זה לא אומר שעלינו לעצום עיניים ולהתעלם מהסיכונים הנשקפים מצידו של פלוני או אלמוני

הסחות דעת עשויות להוכיח את עצמן כיעילות מאוד, משום שהן גורמות למוח להעביר את המיקום למקום אחר, ובעצם, לא לחוות את הכאב או לחוות אותו בעוצמה מופחתת

כאשר האדם יערוך מעקב מסודר אחרי הכאב, הוא יגלה שהכאב אינו אחיד, ובמהלך חלקים מהיום הוא אינו קיים או לפחות נותר ברמה נמוכה שמאפשרת תפקוד כלשהו, אם לא יותר מכך

בכל פעם שאנו מרגישים שאנו נסחפים במחשבות על הילדות העשוקה או על העבודה שאיבדנו, ננסה לעשות מעשה כדי למקד את המחשבה בכיוונים חיוביים. ניקח דף ועט, ונכתוב על הדף את התקוות שלנו לעתיד טוב יותר

בכל פעם שאנו מרגישים שאנו נסחפים במחשבות על הילדות העשוקה או על העבודה שאיבדנו, ננסה לעשות מעשה כדי למקד את המחשבה בכיוונים חיוביים. ניקח דף ועט, ונעלה על הכתב את התקוות לעתיד טוב יותר

אין כל רע בהתרפקות על העבר ומאורעות חיוביים שאירעו בו, או אפילו על דמיונות כיצד העתיד היה יכול להיראות אילו העבר נראה אחרת, אולם כל זאת בתנאי שהעבר משמש בסופו של דבר מנוף לצמיחה ותקווה

ככל שהאדם חושב מחשבות שליליות יותר בעקבות משקעי העבר כך הוא פחות מצליח בהווה, מה שיוצר משקעים חדשים בהווה של היום, שהוא בעצם העבר של מחר. כך, התהליך הזה ממשיך שוב ושוב, במעגל שאין לו סוף

כאשר מבקרים חולה, מומלץ להציע לו לצאת לסיבוב קצר באוויר הפתוח. מספר דקות של טיול באוויר הפתוח, מחוץ לכותלי החדר, עשויות להיות משמעותיות ביותר לשיפור מצבו הנפשי

את תחושת המשמעות ניתן להעניק לחולה לאו דווקא באמצעות התייעצות עמו בנושאים טכניים יומיומיים, אלא גם, ואולי אפילו בעיקר, באמצעות סיוע במציאת תכנים משמעותיים בחייו

לפעמים הטוב שברופאים הגיע לתואר זה מאחר שהוא כה מיומן והוא אכן מתייחס נהדר למחלה של החולה, אך שוכח את האדם החולה, בראותו לפניו מחלה ולא אדם

למילים שאנו אומרים לעצמנו – ישנה השפעה רבה עלינו. הן מושפעות ממה שמתחולל בתוך נפשנו, והן גם משפיעות בחזרה על ההתרחשויות הללו בתוך הנפש. כשאנו משתמשים במילים קיצוניות, חריפות – אנו משפיעים על הנפש שלנו

לפעמים בני אדם מקווים שהם יוכלו לומר דברים במעורפל, או לספר על תחושות וחוויות מבלי למצוא את המילים המדויקות, ושבן או בת הזוג יבינו לבד למה הכוונה. זה אידיאלי, אבל לא תמיד ריאלי

כל עוד אנו פנויים מדי, אנו מוצאים זמן לדאוג דאגות שעדיין לא נולדו, ולהיות לחוצים היום ממאורעות שאולי יקרו, וכאשר אנו מתמקדים בלחצים – אנו מעצימים את הבעיה

אם נשים לב, מרבית הלחצים המאיימים עלינו עוסקים בעתיד. לאדם ישנו רצון לדעת מראש כיצד ייראה העתיד שלו ולהכין מראש פתרונות למצבים שיתפתחו במהלך חייו כדי להבטיח לעצמו בטחון. אולם לאמיתו של דבר, הדבר בלתי אפשרי

הססן כרוני מתחיל לשקול את הצדדים לכאן ולכאן, ובמהרה הוא מתבלבל וחושב 5 דקות על נושא שאמור לתפוס לכל היותר חמש שניות

הפחדים יוצרים מעגל שאינו מסתיים. לדוגמה: אדם החושש לדבר בפני אנשים, ולכן, כשהוא נקלע לסיטואציה חברתית הוא מעדיף לשתוק, או להתחמק, כאשר כל התחמקות שכזו משאירה אותו עם תחושה בלתי נעימה ומשמרת את הפחד

הסטטיסטיקה מצביעה על כך, שבממוצע, בעולם הרחב, אנשים מבלים כעשרים ושמונה שעות שבועיות בסוגי המדיה השונים - יותר מיממה בשבוע מתבזבזת על כלום

ישנה חשיבות רבה להתבוננות במראות כדי לדעת מה מתרחש מאחור. אולם אדם שיביט במהלך כל הנסיעה במראות, ויתעלם מהכביש שלפניו – יגיע למקומות שהוא לא היה רוצה להגיע