עודד מזרחי

הרגשתי דה-ז'ה-וו. הברית לפני שנות דור חזרה אלי בכל פרטיה. שניות אור – מפנקסו של בעל תשובה

עופר יצא מעמק הבכא מאושר כפי שלא היה מאז שהניח לזקנו ולפאותיו לצמוח. הרגיש שכעת הוא מסוגל גם לבקש ישועות עבור עצמו וכל היתר. שניות אור – מפנקסו של בעל תשובה

ההשוואה היתה בלתי נמנעת. הבחור נמצא בתחילת הדרך, מתוח ולחוץ, ואילו הבעל נראה כאדם מאושר השולט בחייו. שניות אור – מפנקסו של בעל תשובה

מלמלתי "תודה" ויצאתי מבויש ומזוכך. כעבור רגע התחלתי לזמזם את שירו הפשוט של הרב ארוש עם כוונותיו העמוקות של הרב גינזבורג ותוקפו הטבעי של הרב חנן פורת. שניות אור – מפנקסו של בעל תשובה

הוא הוציא קופסה אחת, פתח אותה, שלף סיגריה והציתה. "תודה, נשמה", אמר למוכר. שניות אור – מפנקסו של בעל תשובה

כאילו אמרו להם משמיים: "אם אתם יודעים לסחוב כזה עול באהבה, נעמיס עליכם עול כפול...". שניות אור – מפנקסו של בעל תשובה

"אתה לא חיים?!", שאג האיש, "אבל אני משה! תביא את הכסף או שאני הופך לך את החנות!". שניות אור – מפנקסו של בעל תשובה עודד מזרחי

"זאת נופר, החברה שלי", הוא אמר. "אתם לא חברים!", פסקתי. שניות אור – מפנקסו של בעל תשובה

הבניין המאיים והמסוגר גרם לי לחשוב שאולי בכל זאת יש ייאוש... עד שחשבתי לעצמי – מי פתח לי את הדלת? שניות אור – מפנקסו של בעל תשובה

"רק רגע", אמרה לי האישה, "אל תלך, אני בטוחה שיש לי!". שניות אור – מפנקסו של בעל תשובה