ביטחון

למה כל כך קשה לנו להאמין בעצמנו, אם הקב"ה בכבודו ובעצמו מאמין בנו - ולא סתם מאמין בנו, אלא בכל יום שאנחנו פוקחים את עינינו ואומרים: 'מודה אני', הוא אומר לנו כמה שהאמונה שלו בנו רבה. צפו בסרטון המעצים

עד כמה צריך להשתדל עבור פרנסה ועבור רפואה? וכיצד הגיעו מיליון שקלים לרשת התורה בנתניה?

אדם המפריז בהשתדלותו ומתאמץ בהגזמה כדי להשיג את מבוקשו, לא רק שאינו מועיל, אלא אף מזיק לעצמו

העבד לא ינסה לבקש עזרה מאנשים מחוץ לבית האסורים, מפני שיודע הוא, שאין בכוחם לסייע לו בשום דבר, אלא כל בקשותיו ותחינותיו ובטחונו הם רק על סוהר בית האסורים

כמעט בכל יום היא ניגשת אלי עם חיוך מקסים, בשאלה, אבא אני יכולה לקבל מסטיק, אני יכולה לקבל שקל לקנות ממתק בחנות, ומעולם לא עלה על דעתה, אולי לא מגיע לה. זאת מפני שהיא יודעת כמה אבא אוהב אותה

אשרי מי שזוכה להיכנס בשערי היכל הבוטחים. הוא יכול לפרסם בעולם את בטחונו בה', הוא נמצא בין ידיו של ה', הוא זוכר את הקשר לקב"ה בכל יום, והוא שמח וטוב לב בכל יום

אשרי מי שזוכה להיכנס בשערי היכל הבוטחים. יש לו שלווה ומנוחת הנפש, ולעולם לא יחסר לו כל טוב שבעולם

מה קרה כאשר למדתי הלכות אבלות? ומה קרה כאשר חשבתי יותר מידי על הלכות חולה שיש בו סכנה בשבת?

כשמגיע זמן תשלום המשכורות לאברכים ואין בידי מספיק כסף לשלם, אני משנן לעצמי פסוק זה שמלמד אותי שאין לי זכויות כדי לבקש ולבטוח בבורא יתברך, אלא כולי תלוי בחסדיו הרבים של הבורא

"בְּעֶזְרַת ה'", "אִם יִרְצֶה ה'" - אֵלּוּ הֵם הַמִּשְׁפָּטִים הַשְּׁגוּרִים בְּפִי כָל יְהוּדִי, וּמְבַטְּאִים כִּי בְכָל שָׁלָב אָנוּ יוֹדְעִים וּמַכִּירִים שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ, יִתְבָּרֵךְ

זכרני נא, זכרני נא. וחזקני נא - אך הפעם הזה, האלוקים. האח הפעם הזה". לעמוד בצד במשך שנים ולראות כיצד כולם מקבלים את הישועות, חוץ ממני - זה הדבר הכי קשה שאני מתמודדת איתו בימים אלו. לפניכם כמה מילים שאספתי מקרעי מחשבותיי ורגשותיי

הולי וובר בת ה-25 אובחנה כחולת סרטן סופנית, אך היא לרגע לא נותנת למחשבות הרעות לנצח אותה. "לאחרונה, מישהו שאל אותי איך אני מתמודדת עם הייאוש, והתשובה היחידה שיכולתי לחשוב עליה היא התקווה. למרות שאני יודעת שהמחלה שלי היא סופנית ואני מקבלת את זה – אם לא הייתי מתעוררת בכל בוקר עם תקווה חדשה, אז לא הייתי מסוגלת לקום מהמיטה, להתלבש, לאכול או לנשום"

סִפּוּרוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֵּבִיס אֶת גָלְיַת מְעוֹרֵר הַשְׁרָאָה עִלָּאִית בְּקֶרֶב כָּל מִי שֶׁקּוֹרֵא אֶת הַתנ"ך, זֶה אַלְפֵי שָׁנִים. מַדּוּעַ סָמַךְ שָׁאוּל עַל דָּוִד שֶׁיְּנַצַּח אֶת גָּלְיַת, וּמִנַּיִן יָדַע דָּוִד שֶׁיּוּכַל לְנַצְּחוֹ? עַל כָּךְ, וָעוֹד – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

האם המצב הביטחוני בידינו, או בידי טראמפ? הרב מנחם יעקבזון בטור נוקב ועמוס תובנות

למרות שכולנו מאמינים בהשגחה פרטית, במרוצת החיים, וככל שאנו מתנסים בניסיונות קשים יותר - נדמה שכולנו זקוקים לתזכורת טובה. ומשכך, הרי היא לפניכם

בוועדת הכספים החליטו להעניק תקציב מיוחד לביטחון הערים השוכנות ביו"ש, ביניהן גם הערים החרדיות