סיפורי צדיקים

"מילה אחת של תלמוד תורה - שכרה עצום ורב יותר מהאתרוג המהודר ביותר, ומכל ארבעה המינים, ושופר ומצה. מכל התרי"ג גם יחד!", קרא ה'חפץ חיים' והלבבות נרעשו. בימי בין הזמנים של חודש ניסן, הבה נזכור את חשיבותה של כל דקה של לימוד תורה

"אני רוצה את הבית שלי דווקא כך, פשוט ונעים. אינני חפצה בבית יפה יותר. טוב לי פה ככה" - על מידת ההסתפקות במועט של הרב והרבנית קנייבסקי. מתוך ספרה של בתו של מרן הרב חיים קנייבסקי צזוק"ל, הרבנית רות צביון – "בית אמי"

"בשעה שערך את סיומי המסכתות, היה קורא לה או שולח לה יין. לפעמים טרח וירד את כל המדרגות, מחדר לימודו בקומה השנייה, כדי לשתף אותה בסיום. בהזדמנויות שונות היה רגיל לבקש את ברכתה כגון: לפני אפיית מצות, ועוד. בסעודות השבת תמיד ביקש את אישורה קודם שקידש וקודם ברכת המזון". מתוך ספרה של בתו של מרן הרב חיים קנייבסקי צזוק"ל, הרבנית רות צביון – "בית אמי"

"עדיין מתנגן באוזני קול לימודו הנעים של אבא, היושב ליד הסטנדר סמוך למיטתי, ומשנן את דפי הגמרא – הן בערב בשובו מן ה'כולל' והן באשמורת הבוקר, כשרק קולו מפר את הדממה. אבא היה זה ש'הצליח' להרדים אותנו מידי ערב". מתוך ספרה של בתו של מרן הרב חיים קנייבסקי צזוק"ל, הרבנית רות צביון – "בית אמי"

מדוע הורה הרב קנייבסקי להוסיף לחולה את השם "אנטיוכוס" או "אחשורוש", וכיצד ידע מה שמו של הבחור העומד לפניו? שלושה סיפורים מפעימים על הרב קנייבסקי

בעל דירה מנסה במשך שנים למכור את דירתו, ולא מצליח. שבועיים בלבד לאחר תשובתו של הרב קנייבסקי, התרחש הלא יאומן

תלמוד תורה נכנס לקשיים כלכליים, ואדם עשיר החליט לעשות כהוראת מרן הרב קנייבסקי ולתרום ככל שיידרש. תשובתו של מרן, לשאלתו של הנגיד כמה יש לתרום לישיבה, הדהימה את כל הנוכחים

"בני יקירי, עברתי 7 מדורי גיהנום. כיצד בכל זאת נשארתי בחיים מבחינה גופנית ומבחינה נפשית? אומר לך: בימים הארוכים הללו הרגשתי שיש לי אבא בשמים ועמו הייתי מדברת", אמרה האם הגיבורה, ושלחה את בנה עם שאלה מצמררת לרב חיים קנייבסקי. מה שאל הבן ומה השיב הרב?

יגאל סרי-לוי, מהשחקנים הגדולים של הדור הקודם, עשה מהפך של 180 מעלות, חזר בתשובה שלמה והפך לקריין של סיפורי צדיקים ולחברותא של הרב אורי זוהר. בימים אלו, אחרי פטירתו, מספר בנו על התהליך שחווה, ומעיד: "אבא תמיד התגעגע לאלוקים"

כך נזכה לשפע כלכלי: נפתח את הפנקס שלנו, נרשום בו את נקודות האור הרבות כל כך, ונודה עליהן מעומק הלב