זוגיות

בני-זוג חייבים להכיר בעובדה שהם שונים, ולא כל שוני הוא חסרון. גם אם יש בבן הזוג חסרונות אמיתיים

כאשר משתמשים באמת, כדי להשיג השגיים שליליים, הרי אותן מילים, שאמנם תואמות למציאות, נחשבות ל'שקר'

קשר נישואין הינו התחייבות הדדית בין גבר לאשה לשהות יחד, לעשייה משותפת, לסיפוק צרכים הדדיים ולהרחבת עולמם האנושי

כשם שלחוסר מזון מתמשך יש השלכה מיידית על הזקוק לו - תחושת רעב, והשלכות לטווח רחוק - חולשה ורגישות למחלות, כך הן ההשלכות גם לחוסר הענקת רגשות ומחמאות

אם בן זוגי אינו מוצא לנכון להחמיא ולשבח אותי, מדוע אמצא עניין להביא אותו לכך?

לעיתים בן הזוג מחמיא לזולתו, אך תוכן המחמאה מהוה פגיעה. כאשר אומרים לאדם: "בזמן האחרון אתה בסדר" - מתכוונים לומר בכנות, שמרוצים ממנו. אך מקבל המחמאה אינו שבע רצון ממנה, משום שהוא סבור, שגם בעבר לא היה דופי בהתנהגותו

בין מעלותיה של המחמאה נוכל לראות גם את ההשלכות החיוביות למניעת ביקורת של בן הזוג. משפחה שמחמיאים בה זוכה לאווירה טובה בין מרכיביה. רבים מהקוראים בוודאי ייזכרו במצבים מסוימים שבהם הם ביקשו להעיר ולבקר את בן הזוג, אך מנגנון פנימי עצר בעדם לאמור: לא כדאי עכשיו, לא כדאי עכשיו

המגמה לומר לזולת דברים שאינם תואמים למציאות, אך עשויים לסייע לו, מוזכרת במפורש במסכת כתובות דף ט"ז: תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה? . בית שמאי אומרים: 'כלה כמות שהיא'. בית הלל אומרים: 'כלה נאה וחסודה'

אחד הפרדוקסים הקיימים בנושא זה, הוא שהכל מודים שאילו היו נאמרות מחמאות במשפחה, היתה מערכת היחסים תקינה

ההיתר והרשות, ולעתים קרובות גם המצוה, לומר דברים שאינם תואמים את המציאות, כדי להשכין שלום, אינם אך במקרה של ריב קיצוני או שנאת אחים

כדי לקיים במחמאה מצות "ואהבת לרעך כמוך", עליה להיות תואמת לצרכיו של מקבל המחמאה - בסוג המחמאה, באיכותה ובתדירות שבן - הזוג מצפה לה

ביטוי המחשבה בפה, מחדד, מברר ומסיר את הערפול ולמעשה מסייע לכלי המחשבה לחשוב. כלומר, קיים קשר הדוק והשפעת גומלין בין ההבחנה המוחית לדיבור

חשיבותו של השלום והאהבה בין אדם לחברו, הביאה את חז"ל לשבח את אהרן הכהן על פעילותו הרבה בסילוק ריב ושנאה מבין אדם לחברו, ובהשכנת שלום בין איש לאשתו

פנים מחייכות מביעות הערכה ופתיחות לאישיותו. פנים חתומות וחסרות הבעה, משדרות למעשה זלזול וחוסר הערכה, המעיקים על הזולת העומד מולו

פעמים מתגלים בני-זוג הרגילים להחמיא הרבה מאוד והדבר לא נוח למקבל המחמאה

חשיבותו של המפייס את העני, והמעניק לו את ההרגשה שהוא חש את סבלו, רבה יותר מנותן הצדקה

לא רק את אישיתו, מצפה האדם שישבחו, אלא אף את הדברים השייכים לו, או הקשורים אליו

הסבלן דומה לאדם הנושא משא כבד - בעל מקצוע אמין אינו עוזב את חבילתו באמצע עבודתו. אפשר להבחין שבמקצועו הוא אף רוכש מוטיבציה להתמודד עם נושא קשה וחבילה כבדה, משום שבה מתבטאת המיומנות הייחודית שלו כבעל מקצוע

כאשר הטחת הביטויים הקשים נהפכת לשיטה מתמדת, עלולים להתפתח אצל בן הזוג המושמץ, ניצני אמונה שאכן יש בו אותם חסרונות שמונים בו

לעיתים, אחד מבני הזוג כועס, רוגז וצועק בעקבות מאורע פעוט - חפץ שנשבר, מאכל שנשפך, בגד שנקרע, מילה מכוערת שנאמרה. איך נמנעים מכך?