אמונה

וכאשר בא היצר והראה לו פנים של היתר, שעל דבר כזה "מצווה לכעוס", עמד וחשב: הרי על כעס אמרו חז"ל שהוא מהעבירות החמורות וכאילו עובד עבודה זרה, ואיך נאמר על עבירה שהיא מצווה?

כמה נפגעים אנו מכל פוגע שפגע בכבודנו, או אפילו לא פגע - רק שלא דיבר איתנו כראוי בכבוד, לא התייחס מספיק יפה, לא אמר שלום יפה. היהודי המאמין מיד יחשוב בליבו: מדוע על כבודי אני כל כך נפגע ומוחה נמרצות ועל כבוד שמיים המחלל בחילול שבת, פריצות, כפירה ואפיקורסות אין זה אכפת לי כל כך?

כל אחד לפי מדרגתו נתבע על ריבוי השתדלות, אלא השאלה היא היאך ידע האדם מהי מדרגתו בביטחון כדי שמכך ידע עד כמה עליו לצאת ידי חובתו בהשתדלות, ומעבר לכך הינו מפריז, ונבאר את הדברים היטב בסייעתא דשמיא

מוות קליני מצמרר של בחורה ישראלית שלקתה בדימום מוחי, והובהלה לניתוח דחוף. "הרגשתי כאילו אין לי גוף, כי הגוף שלי הרי היה חולה. וכאן פתאום הרגשתי שאני טסה, כאילו היו לי כנפיים"

"אמא שמתרגשת מכל דבר קטן שילדיה מצליחים בו": ריעות לוי, אמא לאיתן מיכאל בן 8 שנפצע בתאונת דרכים, מעלה תובנות מרגשות שכל הורה יכול להזדהות איתן ולהפנים

רק למי שחושב שפרנסתו הייתה מצויה עד היום בגלל חסדי ה"בוס" שלו והיה נתון לחסדיו וללחמו של מעבידיו - רק אחד כזה יש לו באמת לבכות ולקונן כמי שמת לו "האלוה" שלו

כוס המים אינו אלא אמצעי בגזרת א-ל עליון- ללא היגיון- להחזיק ולקיים את האדם, וזאת לצורך הניסיון והמבחן במה יתלה האדם את חיותו- במזונו או בבוראו

לנו נדמה שמגיע לנו מה שיש לחברינו ותולים אנו במחדלנו את חוסר הישג ידינו, אומנם האמונה מחייבת כל יהודי להאמין, שכל דבר שהיה לכאורה יכול להיות בקלות גם שייך לו אומנם ניתן לחברו, זהו בעצם כאילו היה רחוק ממנו כמו בת המלך לכפרי

בוודאי יש להודות לרופא ולהכיר לו טובה בדרך ארץ ובכבוד, אולם למה להתבייש להודות לַה' בפניו ולהודות גם לו על שהיה שליח מצליח לבצע את אשר גזר ה'

יש על האדם לסמוך ביטחונו על הקדוש-ברוך-הוא שהוא רופא חולים. אזי אומנם דרשו רבותינו שמותר לילך לרופא, וזה משום שרצון ה' להנהיג עולמו בדרך הטבע ולהעמידנו במבחן

"הרכב נכנס בנו בעוצמה חזקה": ריעות לוי, אמא לאיתן מיכאל בן 8 שנפצע בתאונת דרכים, מעלה תובנות מרגשות שכל הורה יכול להזדהות איתן ולהפנים

אנו למטה לא מבינים ולא רואים את הנעשה להתקדמות ישועתנו ואין לנו מושג כלל בעבודתו של הקדוש-ברוך-הוא, אולם נאמן הוא לפעול לישועתנו ללא הרף, וכל רגע ורגע של עיכוב הישועה מלבוא אלינו יש בה תועלת לטובתנו

ופרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול, כל בלימה ושתיקה והסרת כעס והקפדה מהלב על כל אירוע מאכזב כל שהוא, מצטרפת לאדם לבסוף לחשבון גדול, כי זו ההשקעה האמיתית בעולם הזה המזכה לרווחים עצומים ונצחיים לעתיד

המאמין השלם אינו נותן שהות לפגם אמונה לשכון בתוכו ומצליח תכף סמוך לניסיון להדוף את הזעם והקצף ולהתרצות לרצון ה' באשר נוהג עימו. הפחות מאמין נרגע לאחר דקות מספר, והפחות מאמין נרגע לאחר יותר זמן, וכן על זה הדרך

"הכל תלוי באיך שאתם מחנכים את ילדיכם": ריעות לוי, אמא לאיתן מיכאל בן 8 שנפצע בתאונת דרכים, מעלה תובנות מרגשות שכל הורה יכול להזדהות איתן ולהפנים

למה כל האחריות על הכנת השיעורים נמצאת אצל אמא? ולמה, בעצם, אנחנו משקיעים איזה 20 שנה בחינוך הילדים שלנו?

חבל שהאדם לא מנצל את אפשרויותיו להשקיע על מנת להפיק רווחים, הרי בכל שתיקה ובלימה שהאדם דום לַה' ולא מערער על הנהגת ה', בהשקעה זו מרוויח הוא רווחים עצומים