אהבה

"צעירה בת 18, שחוותה כמה קשרים בזה אחר זה ונעזבה, בכתה ואמרה: 'אני כבר לא מסתבכת יותר. אני לא רוצה כל קשר עד סוף ימי!'. בכל פעם שמסתיים לו קשר, את משלמת מחיר נוסף. אי אפשר לטעון 'היה ונגמר'. הנפש נפגעת משטויות שעושים, לא פחות ממה שנפגע הגוף" – פנינה לשם בטור מיוחד על הכבוד של בת ישראל, ובעיקר, של הלב שלה. טור חמישי בסדרה

"פגשתי פעם בחורונת חמודה שהיה לה קשה לקבל את הדברים. היא הבטיחה לי בעיניים נוצצות, שאצלה זה לא כך והם אפילו הבטיחו זה לזו להינשא. חצי שנה אחר כך היא הגיעה כאובה להודות, שהבינה מאוחר מידי שאלו לא סתם סיפורים" – פנינה לשם בטור מיוחד על פיתויים ואהבת אמת. טור רביעי בסדרה

כל מה שצריך לדעת כדי למצוא את הנפש התאומה – בערב מיוחד בהשתתפות הרב זמיר כהן, הרב פנגר והרבנית ימימה מזרחי

"בעוד היא כבר צברה כמה וכמה 'חוויות', בסיטואציות שונות – לי זה עוד היה זר. היא סחבה איתה אכזבות, כאבים, חרטות על קשרים, שרק התעצמו מהעובדה שהיא נתנה להם את כל מה שיש לה, למרות שהם היו נצלנים, שקרנים או סתם לא יציבים. בעוד אני חיכיתי, בעיניים בורקות, לזה שיצליח לגרום לי לרצות להיות אתו כל החיים" – פנינה לשם בטור חשוב על אהבה וניצול. טור שלישי בסדרה

"בבית שלכם מרחפות דמויות נוספות. הוא משווה אותך לקודמות שלו ואת משווה אותו לקודמים שלך. איזו הרגשה נוראית! בכל קשר נתת חלק מעצמך לצד השני. ועכשיו, אין לך עוד מה לתת... בראשו של הבעל היקר שלך, משוטטות רבות, מכל הסוגים והסגנונות" – פנינה לשם במדור בלתי נשכח של "אהבה לרגע". טור שני בסדרה

מתעניינת בקשר? יש לך חבר? מתלבטת? קשה לך הניסיון? מחפשת נואשות אחר אהבת אמת ולא יודעת איפה למצוא אותה? רוצה לחסוך לעצמה ים של כאבי לב מיותרים? בואי תקבלי ידע וכח. מדור חובה לכל נערה ורווקה שמתמודדת, שיספר לך כל מה שתמיד רצית לדעת על חברויות וקשרים. טור ראשון בסדרה

כל ילד צריך לדעת שאוהבים אותו, ולקבל ביטויי אהבה מהוריו – לא משנה מה גילו וכיצד הוא מתנהג

"בסך הכל נדרשתי להסתכל במראה ולומר לעצמי חמש מילים פשוטות: 'אני אוהבת אותך כפי שאת'. אבל במקום המילים האלה – דמעות הציפו את עיני. אז הבנתי שאף פעם לא אהבתי את עצמי באמת. אבל למה?" – תמר יצחקוב בטור מיוחד על אהבה עצמית ביהדות, אהבת ה', ומה שביניהן

"היא אינה יודעת מי אני אבל אני יודע מי היא ומה היא הייתה", אמר הזקן ומיהר לבקר את אשתו החולה

מדוע אנו מבקשים בראש השנה להיות "מלאים מלוות כרימון"? הרי לעולם אדם אינו "מלא" מצוות, ותמיד יש לאן להתעלות. אלא שעולמו הרגשי והנפשי של האדם לעולם אינו ריק מתוכן – השאלה היא רק איזה תוכן. אם לא נמלא אותו בתוכן חיובי, בתורה – יתמלא חלילה בדברים אחרים