טרגדיה

נערים בתלמוד תורה "חפץ חיים" בראשון לציון מנסים לעכל את המחזה שהתרחש לנגד עיניהם. חברם לכיתה לקה בדום לב על מדרגות הבניין

על פי ההערכה, המנוח ששהה בשטח חקלאי, הותקף על ידי נחיל דבורים ונעקץ פעמים רבות. הוא פיתח תגובה אלרגית חריפה, וצוותי מד"א נאלצו לקבוע את מותו

נחמן שטיצר שוכח את חיים בוימל בן הארבע ברכב, ומואשם בהריגה ברשלנות. ישראל לייכטר מאבד את הנכד שלו במכונית המוות הזאת. בצומת הדרכים הבא בוחר הסב השכול בפנייה מפתיעה, מחבק את הנתבע ונלחם להוציא אותו זכאי. מה פירוש למה? כדי שיהודי נוסף לא יסבול

שמעון ומיכל גרוס שכלו את שתי בנותיהם, ושני בניהם עומדים בין חיים ומוות, כתוצאה משאיפת חומר הדברה קטלני, אך הם מגלים תעצומות נפש: "יעל ואביגיל היו נשמות טהורות, מתוקות, חמודות, אלוקים רצה אותן לידו"

מחשבות של אבא לאחר המקרים המצערים מהתקופה האחרונה, של ילדים שנשכחו במכונית ונפטרו

בשבוע שבעבר, לנחמן שטיצר נולד בן והוא מבקש לקרוא לו על שם הילד ששכח ברכבו, ואף לכבד את הסבא בסנדקאות. סביו של חיים ז"ל לקראת המשפט: "אני סבור שלא תהיה תועלת לשימו מאחורי סורג ובריח"

תאונת דרכים מחרידה שאירעה ביום חמישי האחרון קיפחה את חייו של אב לעשרה ילדים. אשתו הוחזרה מחו"ל בבהלה, ושלושה מילדיהם עדיין מאושפזים, ועבורם מבקשים בני המשפחה להמשיך ולהעתיר בתפילות

רבים שואלים על המשמעות הרוחנית של הטרגדיה הנוראה בארה"ב. קטנים אנו מכדי להצביע בוודאות על מטרת ההשגחה העליונה במהלך יוצא דופן זה. אך בעצם הוראת התורה שלא ליחס שום מאורע ולו הקטן ביותר למקריות...