אשה

ילדה האשה בשעה טובה בן זכר בריא ושלם, ועתה התעוררה שאלה מעניינת בנוגע לקריאת שמו של הבן

בני הזוג הגיעו לביתו של גיסי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, וסיפרו את שעבר עליהם. הגאון הביע את השתוממותו, כיצד מוציאים מילים שכאלו בבית יהודי! כששאלוהו מה התיקון לכך, השיב 'תקבלו על עצמכם לא לומר שוב שטויות שכאלו'...

פריטי האיסוף הרבים שבעלי מביא הביתה מאוד מעיקים עלי, כי גורמים ללכלוך וחוסר נעימות, ואף תופסים מקום רב

כל הניסיונות לשכנע את האשה שהדבר אסור, עלו בתוהו. היא טענה, וחזרה וטענה, שהיתה מאוד מעוניינת להפסיק לעשן, במיוחד בשבת, ואף מרבה להתפלל על כך, אבל במציאות - כל פעם, עם התקדש שבת מלכתא, היא חשה בדחף עצום שאי אפשר לתארו, להוציא סיגריה ולעשן

"כבוד הרב יתן לי בבקשה סגולה, שבכוחה לדחות מעלי את הפורענות". "יש סגולות וקבלות רבות", אמר לו הרב, "אך חשוב שתקבל רק אחת ותשתדל לעמוד בה"

"הלא השנה היא שנת שמיטה, ושמא אין לקיים בה את מצות שילוח הקן?..." חייך התלמיד-חכם ואמר: "סבתי היקרה, בשנה השביעית נאסרנו בעבודת האדמה והאילן, אך מה עניין שמיטה לשילוח הקן?!..."

האם מותר לו ליטול מטריה זו שניכר שהיא של נשים, או שמא כרוך הדבר באיסור "לא ילבש"?