תורה

הלכה יומית מפי מרן הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א - האם לומדים תורה ביום תשעה באב? צפו בתשובת הרב יצחק יוסף

הרתיעה והפחד יוצרים סולם ערכים חזק ויציב לאלף דור

י"ז בתמוז הוא יום של צמצום החומר והתעוררות ההשתוקקות לרוחניות

היראה היא הרגש הראשון והחזק ביותר - בכוחה לעצב עם היסטורי

"כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורים, בין בחור בין זקן גדול, אפילו עני המחזר על הפתחים, אפילו בעל אשה ובנים, חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר והגית בו יומם ולילה (שו"ע יו"ד סימן רמו ס"א)

מדוע מדברת התורה בלשון קשה, ומפרטת על קללות?

אם יש עניינים טכניים שמתחדשים חדשים לבקרים, גם בהם הפסיקה תהיה על פי התורה, אחר העיון בפוסקים ראשונים ואחרונים ואחרי הבנת שורש הבעיה, אין דבר שנפסק מסברת הכרס והראש, תורתנו לא תשתנה בשום זמן!

יוכל המלך להוכיח את בנו במילים הקשות ביותר, ועדיין יידע הבן שאביו אוהבו אהבה עזה, כי נתן לו כל מה שיש לו, ולא ויתר עליו חרף מרידתו. מעשיו של ה' מעידים על אהבתו הגלויה לעם ישראל

מה יש לסיון רהב-מאיר לומר על המשבר האישי של יובל דיין, על המגזרים שאותם בחר דיין להוקיע קבל עם ועדה ומה זו בעצם יהדות אמיתית שכל אחד מאיתנו צריך לשאוף אליה?

"כדי להבין גמרא עליך לדעת שתי שפות: לשון הקודש וארמית, שבהן כתובה הגמרא. וכמו כן חסרים לך הרבה מושגים וידיעות", אמר הבן, אך האב הזכיר לו: "שכחת שאני אוהב מאבקים"

איך זה שכל המגזרים בארץ מרגישים שהם מיעוט נרדף? מה הביא את "מר ישראל" להישאר בבית במקום לנסוע לתחרות באירופה, ומה הביא את מייסד חברת הנדל"ן המשפיעה בסין – לארץ ישראל?

תורתנו הקדושה מראה לנו כמה חשובים העקביות, הסייגים והגבולות, אבל יחד עם זה היא נותנת לנו יכולת תמרון והרבה מאוד גמישות מעשית ומחשבתית

בכל חג שבועות מגיעים אנו לאותה קדושת הזמן ממש שהיתה לאבותינו בשעת קבלת התורה. יוצא אפוא שבשבועות עלינו לחזור ולקבל את התורה ממש

מרוב שהעולם "אוהב תורה", הוא כורך אותה עם נזקקות, כישלון ונחשלות

זו לא "גזירת הכתוב" לאכול ארוחת ערב בשעה שמונה בערב, אם בדיוק יש שיעור תורה בשעה הזאת, גם אם אתה רגיל לכך. אלא מה? התרגלת? מפריע לך בלי הארוחה בזמן?

הזן שמכוון את הרב ודורש ממנו את התשובה לה הוא מצפה, גם אם נראה במבט חיצוני שההצלחה מאירה לו פנים, תמיד יישאר הוא ריקן, חלול וחסר סיפוק, משום שדרכו אינה דרך התורה בתפארתה