עירוב

הרב גלעד בניאל בלימוד הדף היומי דף עו- מסכת עירובין

בעמוד זה נמשיך לעסוק במבוי העקום שהיה בעיר נהרדעא (המופיע לעי"ל בדף ז עמוד ב) שהחמירו עליו חומרא גם של רב וגם של שמואל, והשאלה היא כיצד עושים פעמם לחומרא? הרי אדם שמחמיר הן כדברי ב"ש והן כדברי ב"ה נקרא כסף, ביאור השאלה ע"י רבי נחמן בר יצחק וכן ביאור נוסף ע"י רבי אדא בר אהבה.

בעמוד זה נדון בשני נושאים, כיצד ממעטים גובה המבוי מחלוקת בין רבי יוסף לאביי, וכן דיון נוסף, מבוי שמתחת לגובה המינימלי, כמה צריך לחקוק, אף בזה יש מחלוקת בין רבי יוסף לאביי.

בשם מי אמר רבי יהודה את דיני השני "מבוי הכלה לרחבה אין צריך פלוס" האם כשיטת רב או בשיטת שמואל? כיצד ביארה הגמרה את הדין בהווא אמינא וכיצד במסכנת הסוגיה?

בעמוד זה נדון בדבריו של רבי הונא, לחי שהוא ד אמות, צריך לחי אחר להתירו, באיזה סוג של מבוי מדבר רבי הונא? ב תרוצים של רבי הונא בנו של רבי יהושוע ושל רבי אשי.

מבוי שנפרץ הצידו מה שיעור וגודל הפריצה? רבי הונא ורבי חנין נחלקים בדעתו של רבם, רב עם ראיות לכל צד.

האם ניתן לערב את רשות הרבים כיצד מערבים מבואות המפולשים, וכיצד מכרעת ההלכה מה נהוג בשערי העיר מחוצא, כיצד מערבים את העיר ירושלים, ובסופו של דבר כיצד מכרעת ההלכה.

מה הם ג התנאים למבוי הכלה לרחבה, וכן מהו ההבדל בין רחבה של יחד לרחבה של רבים ומאיזה מעשה הדבר נלמד כיצד הכשר מרימר את העיר סורא.

מתחילים במשנה, מי שיצא לילך לעיר אחרת והחזירו חברו, מה דינו, מחלוקת רבי י ורמי ובגמרא ישנה מחלוקת נוספת בין רבי יהודה לבנו, רבי יוסי בן רבי יהודה, כמו כן בהבנת מחלוקת זו בין רבי יהודה לבנו ישנה מחלוקת נוספת בהבנת החילוק בינהם בין רבה לרב יוסף.

בעמוד זה אנו חותמים את הפרק עם 2 משניות העוסקות באדם שיצא חוץ לתחום.בעמוד זה נלמד גם על דעתו של "אחרים" מי הוא? ומדוע נברא בכינוי זה?