הרבנית אמאייב

רבנית הידברות, חגית אמאייב, בראיון אישי מרתק מלב אל לב ברדיו ירושלים לתוכניתם של דנה ומשה ורון, על חייה כיועצת לאלפי משפחות בעולם ההורות והאישות, ועל סיפור חייה האישי, שהביא אותה לתהליך המדהים הזה

אחרי שנות שממון במדבר הרוחני ששהיתי בו, קרה הנס הגדול של חיי

מהו התפקיד המיוחד של האישה? מדוע עלינו לשמוח בעבודות הבית המרובות ובגידול הילדים, על אף שאין לנו זמן להתפלל?

אמש, כ"א תמוז תשע"ט: רגעים ספורים לאחר שיצאו בני המשפחה מהסלון, נזכרה הרבנית חגית אמאייב ששכחה את הארנק, ובהיכנסה שוב לחדר נתגלה מחזה שכולו נס גלוי - הספרייה המרשימה קרסה דווקא כשהסלון היה ריק מאדם. בפרסום סרטון זה מבקשים בני המשפחה "להודות לה' יתברך על כל החסדים שהוא עושה איתנו". צפו

על ריח החמין אליו התמכרה כבר בילדותה, השבת הראשונה שהפנטה אותה באנרגיות מדהימות, והשולחן התוסס והשמח בביתה כיום: הרבנית חגית אמאייב על השבת שלה

"בכלות נפשי אליך שבתי, כשעל גבי תיק עב. בהתבונני על תכלית בריאתך, מצאתיך הנשגב. בחפשי אחריך, טעמתי לא אחת - טעם המיתה. ואיך אשרוד בעולמך אם לא אדבק, באמת לאמיתה?". שיר מפעים ומחזק באמונה מפרי עטה של הרבנית חגית אמאייב 

וכשתיפרס לפני עוד מצודה ממצודות יצרי הרע, זכור שאבקש לזכור מה גדול הנך ומה נורא. הרבנית חגית אמאייב בשיר חיזוק

עצם הדריכות, המתח וההתעסקות הבלתי פוסקת, זוהי בחינת "אשר יגורתי – בא לי". אם תחליטי לגרש את החושך על ידי גילוי האור שבעצמך, תשתנה המציאות כולה, פנימית וחיצונית

השכינה הקדושה מתאבלת, מרכינה ראשה על גודל אבדתנו, ואין מי שידע עד כמה מיטלטלת ומקוננת בקרבנו נשמתנו. הרבנית חגית אמאייב בדברי הספד שנכתבו במר הנפש

האם יתכן שבמקום לחיות חיים שמחים ומלאים, רוב בני האדם מתעקשים להתהלך מדוכאים? ובכלל, מדוע כל-כך קשה לנו לראות את כל הטוב הקיים בחיינו, עד שהוא נלקח מאתנו?