הכרויות

יש גאולה, והיא נמצאת ב'נועה - ירון - דיין'. היא נמצאת במצבים של התנועות שאין לנו מושג איך להסביר למה לוקחים אותנו ממצב איקס, למצב WHY. היא נמצאת במצבים של הירון-דיין, שבהם את יודעת שאת הכי צריכה לשמוח, אבל זה הכי קשה לך - כי דווקא שם את מרגישה את הדינים הכי גדולים שבנפש. טור קצת אחר, לרפואת חברתי היקרה אפרת חיה בת טובה

הטורים הכי טובים שלי נכתבו בדמעות, וזה אחד מהם. אבל שלא תטעו - הדמעות האלה הן דמעות ישועה מתוקה, הן דמעות של התרגשות ברגע הכי קרוב שלי ושל הקב"ה. רגע ששום דבר לא יכול לפגוע בקדושה ובאמת שלו

כמה קל זה לסיים שידוך שעוד לא התחיל, חשבתן על זה פעם? אז זהו, שמסתבר שגם כאן יש עוד מה ללמוד, ויפה שעה אחת קודם 

פתאום, אחרי כל הדמעות וכל המחשבות השליליות, אני מבינה שאם אין לי אמונה אחרי כל מה שעברתי, אין לי בעצם כלום. אם אין לי אמונה להתאמן עליה עד שתגיע הישועה שלי, אז מה זה בעצם משנה אם אקבל אותה או לא – הרי גם אז אף אחד לא ערב לי שאדע להעריך אותה כמו שצריך

לכל מי שחושב שאני חזקה משום שיש לי דרך להשתפך - הטור הזה מיועד בשבילו. גם לי, בדיוק כמו לרוב הרווקים והרווקות, יש רגעי שבירה ורבים מהם גורמים לי לאבד את ההכרה. אז מדוע אני מרימה את עצמי בכל פעם מחדש, למרות שאין לי מושג איך?

לאחרונה הסתיים לו קשר שהלך לכיוון די רציני, עם בחור שהצהיר שהוא לא שומר נגיעה – אך 'השתדל' בשבילי. עצם המחשבה על זה שהוא לא שומר נגיעה, דחתה והרתיעה אותי, אז למה בכל זאת נתתי לזה צ'אנס, ולמה אני חושבת עכשיו שאין סיכוי שזה יקרה שוב?

אתאנו לכלות פניך - באנו לכלות פניך. באנו, אנחנו כאן איך שלא יהיה. עם החטאים, עם המצוות. עם העבר, עם ההווה - הכל בערבוביה אחת גדולה. באנו גם מבלי שתצטרך לאיים, באנו אליך מאהבה. ויתרנו על הדרך השנייה מרצון. איבדנו מה שאיבדנו בלי חרטות. אבל יש בנו ציפייה להיות כלות, דווקא מתוך כלות הנפש

איך זה שהדבר הראשון שבוער בך כשאתה מדבר עם אדם חדש שמעולם לא דיברת איתו לפני כן - הוא לדבר על עצמך בלהט כזה, במין אהבה נרקסיסטית כזו ששום דבר לא באמת יכול לקחת אותה מעצמה? שיחה מהורהרת אחרי שיחה עם אדם בעל נטיות נרקיסיסטיות

תארי לך את עצמך בעוד כמה שנים - על במה גדולה עם מאות נשים (גם כמה עשרות זה בסדר, ממילא אף פעם לא חשבת שזה אפשרי) שהגיעו, לא פחות ולא יותר, לשמוע אותך. מה כבר יש לך 'למכור' להן? הו-הו, הרבה יותר ממה שאת מסוגלת לחשוב עליו כעת

בואו נדבר קצת על גיל, אבל הפעם, באמת  נשים את כל הקלפים על השולחן, בלי לפחד ממה שיאמרו או מאיך שזה עשוי להצטייר

איך שלא נסתכל על זה, אנחנו חיות בעולם של 'תג מחיר'. לכל מה שאנחנו רוצות לקנות ולהשיג, בין אם מדובר בדבר גשמי ובין אם בדבר רוחני - להכל יש מחיר. השאלה היא כמה אנחנו מוכנות לשלם בשביל הדברים הטובים, בשביל איזו אבדה שתחזור אל חיינו...

בארבעה לשונות של גאולה מוסר הקב"ה למשה רבנו את הבשורה על הגאולה הקרבה ובאה. "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי ולקחתי'". מה זה אומר לרווקה שכמותי שמחכה מעל עשור לגאולה?

הודיה כי טוב בוחרת לאתגר את קהל קוראיה בשאלות על שידוכים, והפעם בשאלה מרתקת במיוחד לרווקות בינינו שמחכות כבר שנים לזיווגן: האם גם אתן מרגישות תחושת צריבה וקושי עמוק, כשאומרים לכן 'תתפשרו'?

אחרי כל השנים שעברו, אחרי כל הדברים שהשתנו, דווקא הבדידות, היא לא השתנתה. כך ניסיתי להפיג את בדידותה של הבדידות, וזה מה שהיא לימדה אותי בחזרה. טור אישי על הבדידות ברווקות, שאלות באמונה ומה שביניהן

עץ הלימון עומד כאן בחצר שלך, מוכן ומזומן להזכיר לך שלא משנה כמה החיים יהיו חמוצים, אם תחכי מספיק זמן לפירות – יגיע הזמן שבו הטעם שלהם יערב לחיכך. טור מיוחד לרווקים ורוווקות

הרב יוסף גולדשטיין, מומחה לזוגיות ומשפחה, מדבר על האופן בו ההורים משפיעים על הזוגיות העתידית של ילדיהם – הרבה לפני שהילדים הגיעו לגיל נישואים. וגם: האם בן זוג יכול לרפא את פצעי הילדות שלנו?