פרשת ניצבים וילך

"אִיצִיק, מַה קָּרָה לְךָ? תִּרְאֶה אֵיךְ אַתָּה נִרְאֶה!" קָרָא אַבָּא שֶׁל אִיצִיק בְּכַעַס. "שָׁכַחְתָּ מִי אַתָּה?! שָׁכַחְתָּ כֵּיצַד יֶלֶד מְחֻנָּךְ כָּמוֹךָ צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג?! אֵיךְ יֶלֶד שֶׁל מִשְׁפָּחָה כָּל-כָּךְ נִכְבֶּדֶת יָכוֹל לְהִשְׁתּוֹלֵל בְּלִי גְּבוּלוֹת, לִשְׁכֹּחַ אֶת כָּל הַכְּלָלִים וּלְהִתְלַכְלֵךְ בְּצוּרָה כָּזֹאת?"

קשה לנו לקיים מצוות לפעמים. זה לגיטימי, מובן ועל כך אנו צריכים לעבוד. דבר אחד אומרת התורה לאדם: אל תגיד "אי אפשר". לקראת ראש השנה ננסה לחשוף את מעטה השקרים שבנה סביבנו היצר הרע ולעקוף אותו באלגנטיות מימין

אפילו כשעם ישראל עבדו עבודה זרה - מה שמר עליהם? השלום. ולא די שהשלום שומר, אלא הוא גם גורם להם לניצחון במלחמה. הרב משה שינפלד על מעלתה הנשגבה של השלום

את המצוות המובנות קל לנו לקיים. אך כיצד יש להתייחס לאלו שאינן מובנות?

הדרך לעבור את יום הדין בבטחה הוא להצטרף לציבור, כשאדם מקבל על עצמו להיות תועלתי יותר לציבור, יותר לעזור, יותר להיות טוב לסביבה, הוא הרבה יותר מוגן... | תובנות לפרשת ניצבים ולראש השנה

האדם מושפע מהסביבה, ומכאן החשיבות העליונה לבדוק מה נכנס אלינו לבית ולנשמה

יותר מארבעים שנה הוא הנהיג והנחה אותם, הוריד להם את התורה, הגן עליהם בתפילתו מפני גזירות קשות, והנה, מגיע רגע הפרידה. עם ישראל עוד רגע נכנס לארץ המובטחת, ומשה עומד לסיים את חייו הגשמיים, עתירות המעש, כאן בעולם