;

 פעמים רבות אנו נוטים לשפוט אדם או אירוע על סמך דברים שראינו במו עינינו. אלא שבירור קצר מעלה כמעט תמיד עד כמה העיניים שלנו מסוגלות להטעות. הרצאה מאלפת מתובלת בסיפורים מהחיים.

אנו נוטים, ודי בצדק, לקטלג את הסקרנות כתכונה שלילית לחלוטין. האמנם אין שום נקודת זכות לתכונה אנושית זו?! ומדוע חשוב מאוד שיהיה לאדם עולם פנימי משלו. הרב ראובן זכאים עושה סדר.

במעמד המכונן ביותר של העם היהודי מצא נותן התורה לצוות אותנו על דברים שנראים כה מתבקשים, כה מובנים מאליהם, כמו האיסור לגנוב. האם צריך היה להקדיש מעמד נשגב כל כך לדברים פשוטים כל כך?! סיפור אמיתי מאלף ומרתק מנוי יורק הרחוקה יסביר לנו שזה לא כל כך פשוט כמו שחשבנו.

היתרון המיוחד של האדם הוא בראש ובראשונה השכל המיוחד שחננו האלוקים. מה שלא מובנת איפוא היא הדרישה האולטימטיבית לדון את חברינו לכף זכות. האם עלינו לכופף ולעקם את השכל על מנת למצוא זכות למעשי חברינו?? הרב ראובן זכאים עושה לנו שכל בנושא.

מה אירע ליצרן השקיות היהודי אמריקאי שהחליט בעצת אחיתופל להטעות את הצרכנים?! וכיצד הציל את עורו ממש ברגע האחרון. גזל דומה לאבק הנדבק בידיים, וזאת נוכח העובדה שאיש לא הופך לגנב ביום בהיר אחד. הכל מתחיל מדברים קטנים. מדקויות של ממש

 מפליא להיווכח שיש לגאולה יעד מוגדר מראש אותו קבע השם יתברך. אך אין זו גזירה מוחלטת, כי בידינו הדבר לזכות לה בכל רגע ורגע נתון. וכהגדרת חז"ל: זכו- אחישנה! ישנם כמה הבדלים מהותיים בין גאולה "בעיתה" לבין זו שתבוא מהרה ובקרוב. הרצאת חובה, בימים של חבלי משיח

כשאדם מלא אמונה שהכל נקצב ונקבע מן השמים. וכמה שישתדל ויתאמץ לא ישיג אף קמצוץ מעבר למה שנקבע עבורו מראש, הקנאה נעלמת. ואדרבה מכאן ואילך נפתח הפתח להצלחה. נתעניין בשלומו של הקוף החביב של הפריץ ונלמד יחד כיצד האמונה היא שסללה את הדרך לישועה!