הרב משה שיינפלד

למה אנחנו לא רואים את כל התכונות הטובות שלנו, ומה משמעותה של ברכת בלעם?

מה ההבדל בין מצוות, חוקים ומשפטים, והאם יש הפרדה בין מה שאנחנו מבינים למה שאנחנו לא מבינים?

מתוך המרגלים, רק שניים ניצלו מהעצה הרעה, ולא הוציאו את דיבת הארץ רעה. אבל מה היתרון של כלב על פני יהושע?

מה גורם לעם ישראל לברוח ולפחד גם כאשר אין רודף, ומה יקרה בסופו של דבר?

מה קורה לאדם שמרגיש דחוי ולא רצוי? פרשת המקלל המופיעה בפרשתנו מסבירה את העניין לעומקו

כל מי שמבחין בכוחות הנפש יוכל לראות שהנותן את לבו לאחרים, לבו מתרחב להרגיש כל נועם וטובה שבחיים של כמה בני אדם

אנחנו צא מצליחים היום לראות את הטובה שבתוך הצרה. אבל לעתיד לבוא, נדע להודות על הצרות עצמן

מצוות תרומת הדשן מבטאת את השגרה הברוכה של האדם היהודי ואת העברת אש התורה המסורה לו מדורות עברו - הלאה

גם בדברים טובים, אדם צריך לדעת איפה הגבול, איפה המקומות שאליהם הוא לא יכול להיכנס בלי הזמנה. על אוהל מועד וקדושתו

מדוע חיכו הנשיאים ולא הביאו תרומה למשכן עד שכל בני ישראל הביאו את תרומתם? ומה עשו עם התרומות המיותרות?

הקב"ה נתן לנו תורה אחת – וכל סוגי האנשים, מכל קצוות העם, יכולים להבין אותה וללמוד אותה. איך לומדים את זה מצורת הלוחות?

כלי המשכן נבנו בצורה מכוונת ומדויקת כנגד העולם. אז מה מסמל הארון, ואיך זה קשור לתפילה שלנו?

אצל אחשוורוש, ערכם של עשרת אלפים כיכר כסף היה שווה יותר מהעם היהודי, והמן ניצל את הידיעה הזו למימוש התכנית האנטישמית שלו

מצוות האמונה עיקרה בלב, אבל היא חייבת לעבור לפסים מעשיים. לעומת זאת, מצוות שבין אדם לחברו עיקרן בפועל – אבל הן צריכות להיכנס גם ללב. איך לומדים זאת מעשרת הדיברות?

רחל אמנו היתה עקרת הבית ועיקרו של בית. רחל נקראת "אמא" של כלל ישראל, אף על פי שביולוגית רק יוסף ובנימין יצאו ממנה

במקום להיות יששכר וזבולון – ברח עשו מתפקידו. יעקב אבינו נותר לשאת גם בעול התורה, וגם בעול הגשמיות

יחסי גוף-נשמה נתונים הם לבחירתו החופשית של האדם, ולכן הם שונים מאדם לאדם. יש אדם שהפך את היוצרות ובמקום שגופו ישמש כמכונית עבור נשמת חייו, נשמתו הפכה להיות מכונית לטובת הגוף

מדוע היצר הרע הוא האויב הגדול ביותר של האדם? משום שכל אויב, רוצה לאבד את האדם ולהרע לו רק בעולם הזה, ואילו היצר הרע, רוצה לאבד את האדם מעולם האמת

המרגלים לא היו מוכנים אפילו לנסות - אלא להיפך, הם שכנעו את כולם לחזור למצרים, כאותו ילד שלא מוכן לטעם את התרופה על אף שהיא רק לטובתו

התורה לא מצווה לא לשנוא באופן כללי, שהרי מ"טבע הדברים" יש הקפדה וכעס בין אדם לחברו, מה שכן התורה מצווה, שאם חלילה קרתה תקלה ויש איבה – אין לשמור את הטינה בלב