יוכי דנחי

עונש הוא לא דבר שצריך להיות כואב, או מפחיד, או קשה. עונש יכול להיות גם מצחיק. מה זה משנה? העיקר שהוא יזכור וילמד את הלקח

כשהיא הבינה שהיא משחזרת או ממשיכה לחיות אותם חיים שהיו לה, הכל כבר נראה אחרת. היא ידעה מה לרצות, היא ידעה למה הילד שלה זקוק והיא רצתה לתת לו את זה

שאלתי אותה: "תגידי, רחל, מה את מרגישה? שהקושי עם הילדים הוא קושי משותף שלכם, או קושי שלך? האם הבעיה עם הילדים זו בעיה של שניכם או בעיה שלך ואת צריכה לפתור אותה?"

על הילד לדעת שלמעשיו יש תוצאות, והן קורות באופן טבעי כאשר הוא עושה מעשה מסוים. בדיוק כפי שאם יכניס את האצבע לנר דולק הוא יקבל כוויה

"מה אני יכולה לעשות? תאמיני לי שניסיתי עד עכשיו ולא הלך כלום!". היא לא הבינה בהתחלה, היא לא חשבה לרגע שזה קשור אליה

מה קורה כשאת דורשת מהילדים להתנהג בצורה מסוימת, ובעצמך מתנהגת אחרת? והאם יש דבר כזה "לשון הרע" בסיפורים שהילדים מספרים?

את האם, את זו שמחובתך ומתוקף תפקידך אמורה לעזור ולגרום לילד שלך לעשות את שמוטל עליו לעשות. ואם יש צורך גם בענישה, אז אין ברירה, תעשי את זה

מהי סמכותיות? האם בשביל סמכות צריך לאיים ולהשתמש בכוח? ולמה אנחנו עושים כל מה שדורש מאיתנו השוטר?

את כל זה היא מהרהרת בלבה, בוכה בשקט עם עצמה ולא יודעת מי אשם ומי לא בסדר...

כאשר את פועלת באופן אוטומטי, מבלי להתבונן מה באמת את רוצה, ההחלטות שלך נעשות כמעט ללא בחירה אישית שלך בתגובה