מאוחר

על מה שהפסדתי ועל מה שהרווחתי כששמתי את הסלולרי בצד. טורו של ידידיה מאיר

זימבבואה: כעבור ארבעה ימי מאבק עיקש על חייו - עלו בתוהו מאמצי חילוץ הפיל הצעיר, שטבע בבריכת בוץ

כל כך הרבה סיבות יש לנו להודות לקב"ה, לא חבל על הזמן שהולך לאיבוד בטרוניות ובכיות 'לחינם'? הנה כמה תמונות שיעזרו לכם ולנו, לשאת מבטנו אל על ולהודות מכל הלב על 'ניסיך שבכל יום עמנו' (ויפה שעה אחת קודם)

מכירים את זה שאתם מתיישבים מול מסך הטלוויזיה או המחשב או הסמארטפון שלכם, וכשאתם מרימים את הראש אתם מגלים שעבר זמן, הרבה זמן? זוכרים את ההרגשה הזאת? הפספוס, הדכדוך? בשפה קצת יותר מקצועית, אני חושבת שקוראים לזה ריקנות