כזב

ציפייה זו מובילה בדרך כלל לאכזבה ותסכול, שהרי העולם החיצוני לא תמיד יכול להבין ולזהות מהם הצרכים שמתעוררים בנו. מהיכן נובע הקושי לספר על הצרכים שלנו?

אין דבר מאכזב יותר מלפתוח את קופסת האוכל ולגלות שהכריך המושקע שהכנתם יום קודם חוזר מבויש ועזוב כשהוא ארוז בקפידה. למה זה קורה ואיך אפשר לפתוח את קופסת האוכל אחרי יום לימודים ולגלות שהיא ריקה? בין הפרוסות

בשנה האחרונה משהו כאן נסדק, שלא לומר נשבר. צלם שחזר המום ומאוכזב מיום צילום בתל אביב, המחיש לי את עוצמת השבר. אגב, לא בטוח שסימן השאלה בכותרת עדיין רלוונטי

לא רק שלא רואים נחת, מקבלים את ההיפך הגמור (כרגע): צער, אכזבה, כאב עמוק ותחושת אובדן. איבדנו את מה שחשבנו שהיה לנו, או שאמור היה להיות לנו

הדאגה המתמדת, האכזבה, השאיפות והחלומות שהיו לכם עבורם בילדותם שכעת נראים רחוקים יותר מתמיד – בהכול הסמארטפון הארור אשם. האם יש משהו שיכול לשנות את המצב? יש פתרון, אבל בכיוון לגמרי אחר ממה שאתם חושבים

אוהבים לצחוק? אנחנו מבטיחים לא לאכזב אתכם: קבלו סרטונים קצרים ומשעשעים במיוחד

"היו לי שני בנים בשידוכים. עברנו איתם כמה שנים של המתנה ארוכה, רצופת אכזבות, עליות ומורדות. פעם אחר פעם אספנו את שברי התקווה, והתחזקנו בציפייה לישועה"

חבר הכנסת יולי אדלשטיין מאוכזב וכועס, ילדה בדואית בת 12 נהרגה כשנשכחה ברכב: קבלו את סיכום חדשות השבת

ציפיות שיש לנו מהסובבים אותנו, כידוע, גורמות לנו, ברוב הפעמים לאכזבות. הן לא מתממשות מעצמן. צריך לעבוד בשביל למלא את ציפיותינו

בשעות לא שעות הקשיבה להן – לסיפורים, לאכזבות, לתפילות. היא היתה אוזן קשבת בשבילן