1
00:00:21,110 --> 00:00:24,370
"הווי קל כנשר", אומרים חז"ל.
חשבתם על זה?

2
00:00:24,450 --> 00:00:28,360
הרי הנשר הוא עוף כבד,
הוא העוף הכבד ביותר מכל העופות,

3
00:00:28,370 --> 00:00:31,740
אז איך חז"ל מבקשים ממך
להיות קלה כמו נשר?

4
00:00:31,830 --> 00:00:34,860
אז באמת הנשר הוא העוף
הכבד ביותר מכל העופות,

5
00:00:34,900 --> 00:00:38,010
אבל יש לו כנפיים ענקיות,
יש לו כנפיים גדולות,

6
00:00:38,020 --> 00:00:43,750
והוא פשוט יודע לפרוס אותן, לעוף למעלה,
לעוף גבוה ולהגיע רחוק.

7
00:00:43,860 --> 00:00:47,140
אז היום אני בתוכנית נוספת, "להגיע רחוק",

8
00:00:47,150 --> 00:00:49,140
והיום אנחנו נפגוש את וובעלם.

9
00:00:49,160 --> 00:00:52,030
"וובעלם" באמהרית זה עולם יפה.

10
00:00:52,050 --> 00:00:55,610
אנחנו נפגוש את וובעלם
שתלמד אותנו מה זה קושי אמיתי

11
00:00:55,630 --> 00:01:01,410
וכמה הנשר כבד ואיך באמת אפשר
לפרוס כנפיים, לעוף גבוה ולגמוע מרחקים.

12
00:01:01,560 --> 00:01:05,800
זה סיפור מופלא על ילדה בת תשע
שעושה את הדרך לארץ ישראל,

13
00:01:05,810 --> 00:01:09,880
תקשיבו טוב, ברגליה הקטנות
היא עוברת מסע מפרך,

14
00:01:09,980 --> 00:01:14,460
היא כמעט מתייאשת, היא כמעט מתה,
אבל היא בוחרת בחיים.

15
00:01:14,470 --> 00:01:18,750
מה היה לה בתוך הסל?
הרבה אהבה ולב חם של אימא.

16
00:01:35,410 --> 00:01:38,430
שלום, וובעלם טזזו מקונן.

17
00:01:38,440 --> 00:01:40,870
את לא נולדת בארץ ישראל.
איפה נולדת?

18
00:01:40,880 --> 00:01:43,930
נולדתי באתיופיה בכפר שנקרא טדה.

19
00:01:44,780 --> 00:01:50,690
רוב היהודים היו בחבל גונדר,
וטדה זה 4-5 שעות מגונדר.

20
00:01:50,750 --> 00:01:55,620
ועשיתי את המסע בגיל תשע.
-לפני המסע, אני רוצה שתספרי לנו

21
00:01:55,620 --> 00:01:57,950
איך היה שם בכפר,
חוויות הילדות שלך.

22
00:01:57,960 --> 00:02:02,850
חוויית הילדות שלי זו חוויה
של חיים פשוטים לגמרי

23
00:02:03,250 --> 00:02:06,410
עם המון אמונה חזקה בבורא עולם,

24
00:02:06,610 --> 00:02:12,165
עם המון שמחת חיים וסיפוק
בדברים המינימליים של החיים.

25
00:02:12,570 --> 00:02:17,090
אני זוכרת שהיינו הולכים לבאר לשתות מים,

26
00:02:17,110 --> 00:02:20,490
והיינו אוספים עם היד ושותים מים,

27
00:02:20,600 --> 00:02:27,390
והמיומנות הזאת שאנחנו סוגרים את האצבעות
והמים לא נופלים, לא יוצאים. -וואו.

28
00:02:27,660 --> 00:02:32,200
ושמתי לב שבארץ,
את תגידי לילד "תפוס מים",

29
00:02:32,430 --> 00:02:35,414
הכול נופל לו, לא נשאר שם כלום. -וואו.

30
00:02:35,430 --> 00:02:40,970
המיומנויות הכל כך פשוטות
של מוטוריקה עדינה, מוטוריקה גסה,

31
00:02:41,430 --> 00:02:44,890
להמציא דברים, לפתח את היצירתיות,

32
00:02:45,120 --> 00:02:51,590
זה היה מדהים לגלות שמה
כמה בגיל מאוד צעיר, בגיל שש, חמש,

33
00:02:51,700 --> 00:02:56,720
היינו עושים דברים מדהימים,
ממציאים משחקים, מגלפים על עצים.

34
00:02:56,840 --> 00:02:59,960
והכול היה מלא בשמחה
ובחדוות ילדות. -המון שמחה.

35
00:03:00,150 --> 00:03:01,720
ומה היו עושים ההורים שלך?

36
00:03:02,050 --> 00:03:04,650
אז אימא שלי הייתה קדרית,

37
00:03:04,660 --> 00:03:10,390
היא הייתה מכינה כדים,
מחבתות, סירים מחרסינה.

38
00:03:10,550 --> 00:03:16,990
ואני זוכרת שבפסח היא הייתה שוברת
את כל הכלים ומכינה חדש

39
00:03:17,100 --> 00:03:19,290
כדי שיהיה כשר לפסח.

40
00:03:19,300 --> 00:03:24,540
היא הייתה מכינה אותם בצבעים אחרים,
בצורות אחרות, מחדשת לכם את הכול לגמרי.

41
00:03:24,550 --> 00:03:28,110
כן. רובם בצבע חום, צבע אדמה.

42
00:03:28,380 --> 00:03:31,290
אבא שלי היה טווה, היה אורג.

43
00:03:31,410 --> 00:03:34,813
אנחנו נחשבנו באתיופיה לאנשים עשירים,

44
00:03:34,990 --> 00:03:37,600
היו לנו צאן, בקר, שדות. -וואו.

45
00:03:37,630 --> 00:03:40,620
זה העושר באתיופיה,
לא מכוניות ובתים.

46
00:03:40,640 --> 00:03:44,890
יש לך זיכרונות מתוקים, אני רואה, מפעם.
-מאוד, מאוד מתוקים.

47
00:03:44,900 --> 00:03:48,200
אני הבנתי שגם מאימא שלך
לקחת המון המון כוחות של שמחה דווקא.

48
00:03:48,210 --> 00:03:51,000
החיוך הזה שלך. -תודה רבה.

49
00:03:51,140 --> 00:03:54,120
אימא שלי היא הדמות המשמעותית שלי.

50
00:03:54,300 --> 00:03:56,490
אבא שלי נפטר (כשהייתי) בגיל שש

51
00:03:56,690 --> 00:04:00,260
אז הדברים שאני זוכרת אצלו
הם מאוד מינוריים.

52
00:04:00,810 --> 00:04:03,780
כמו למשל שהיה מלמד אותנו
תהילים בשבת.

53
00:04:03,790 --> 00:04:07,530
היה מקריא לנו פרקי תהילים
ומלמד אותנו בעל פה.

54
00:04:08,180 --> 00:04:13,400
אימא שלי היא הדמות
שתופסת נפח מאוד גדול בחיים שלי,

55
00:04:13,650 --> 00:04:19,720
ובאמת האמונה החזקה,
האמונה התמימה שלה, האמונה הטהורה שלה,

56
00:04:19,740 --> 00:04:21,250
היא זו שבנתה אותנו,

57
00:04:21,260 --> 00:04:27,400
בנתה אותי ואת האישיות שלי
ואת החיים שלי בהמשך. -איזה יופי.

58
00:04:27,490 --> 00:04:30,720
אז בואי נחזור 40 שנה אחורה,
את בגיל תשע.

59
00:04:31,240 --> 00:04:33,130
מחליטים לעלות לארץ ישראל.

60
00:04:33,350 --> 00:04:36,090
זה לא במטוס וגמרנו.
זה פשוט מסע.

61
00:04:36,740 --> 00:04:38,230
ספרי לנו על המסע הזה.

62
00:04:38,830 --> 00:04:45,160
וואו, זה מרתק.
זה בלתי ייאמן מה יהודי אתיופיה עשו.

63
00:04:45,520 --> 00:04:54,330
אני חושבת שזו אחת הקהילות הציוניות
שבאמת יצאו למסע בלי לדעת לאן.

64
00:04:55,560 --> 00:04:57,390
ועשינו את הבלתי אפשרי.

65
00:04:57,400 --> 00:04:59,850
גדלנו על חלום של ירושלים,

66
00:04:59,960 --> 00:05:04,350
על חלום שכולם צדיקים,
ירושלים של זהב.

67
00:05:05,100 --> 00:05:10,680
אני בתור ילדה האמנתי לדברים האלה
ורציתי לראות את כולם צדיקים

68
00:05:10,870 --> 00:05:14,465
ואת ירושלים זהב, ממש זהב. -וואו.

69
00:05:14,540 --> 00:05:19,760
אז בגיל תשע יום אחד אימא מעירה אותנו,

70
00:05:19,770 --> 00:05:25,410
קנו לנו פעם ראשונה
נעלי ספורט חדשות נוצצות, אני מתלהבת.

71
00:05:25,420 --> 00:05:28,830
היא מעירה אותנו
בסביבות 2:00-3:00 לפנות בוקר,

72
00:05:29,140 --> 00:05:31,710
ואומרת לנו "עולים לירושלים".

73
00:05:31,720 --> 00:05:35,470
אני חשבתי שזה חלום.
זה לא אמיתי.

74
00:05:35,490 --> 00:05:39,010
באותה תקופה היה אסור לצאת מאתיופיה.

75
00:05:39,220 --> 00:05:42,360
ראיתי גברים זרים שאני לא מכירה אותם.

76
00:05:42,370 --> 00:05:44,220
מסתבר שהם מורי הדרך.

77
00:05:44,240 --> 00:05:47,430
הם היו רבים,
בערך 6-7 גברים,

78
00:05:47,720 --> 00:05:53,750
יחד עם האחים שלי העמיסו
את כל הג'ריקנים ואת כל האוכל שהכינו למסע.

79
00:05:53,950 --> 00:05:58,000
ולפני שיצאנו הם אמרו לנו
שאנחנו צריכים להיות בשקט,

80
00:05:58,010 --> 00:06:00,590
ההליכות שלנו צריכות להיות בשקט.

81
00:06:00,600 --> 00:06:03,680
אסור לנו להשתעל, אסור לנו לדבר.

82
00:06:03,690 --> 00:06:06,560
את היית הכי קטנה בבית?
-כן, הייתי הכי קטנה.

83
00:06:07,860 --> 00:06:12,480
עכשיו, אימא שלי חילקה
את המשפחה שלנו לכמה קבוצות.

84
00:06:12,660 --> 00:06:15,410
היו כאלה שיצאו בשבת

85
00:06:16,450 --> 00:06:20,480
כדי להסוות כאילו הם הולכים
למסחר, לשוק.

86
00:06:20,580 --> 00:06:25,330
לא היה בזה שום חילול שבת,
רק שיעברו ממקום למקום.

87
00:06:25,710 --> 00:06:28,220
אחר כך אנחנו - הקבוצה השנייה,

88
00:06:28,220 --> 00:06:33,970
והקבוצה השלישית היא אחיות שלי,
שהגיעו ב"מבצע שלמה" שבע שנים אחרינו.

89
00:06:34,150 --> 00:06:39,270
בכל אופן, המסע שלנו התחיל באותו יום.

90
00:06:40,040 --> 00:06:45,900
הלכנו בערך 3-4 שעות
עד שהשמש ממש התחילה לזרוח,

91
00:06:46,130 --> 00:06:51,460
ואז תפסו אותנו החיילים של אתיופיה

92
00:06:51,810 --> 00:06:54,680
ושאלו אותנו לאן אנחנו הולכים.

93
00:06:55,760 --> 00:06:59,100
אימא שלי ענתה להם
שאנחנו הולכים לקרובת משפחה,

94
00:06:59,120 --> 00:07:01,300
אמרה את הכפר הקרוב.

95
00:07:01,530 --> 00:07:04,470
והם לא האמינו,
התחילו לחפש עלינו.

96
00:07:04,490 --> 00:07:06,790
ואז אח שלי התנגד לחיפוש,

97
00:07:07,790 --> 00:07:13,810
והתחילו להרביץ לו ולקחו
את אימא שלי ואת אח שלי לכלא.

98
00:07:14,120 --> 00:07:20,560
וואו. -ומה שקרה זה שאנחנו הלכנו
למשפחה בגיינה, זה כפר,

99
00:07:21,060 --> 00:07:23,630
אצל קרובת משפחה היינו כמה שבועות שמה,

100
00:07:23,630 --> 00:07:28,310
עד שאימא שלי השתחררה
והגיעה אלינו. -ואחיך?

101
00:07:29,950 --> 00:07:31,620
אחי גם השתחרר בערבות.

102
00:07:31,630 --> 00:07:34,770
עכשיו, אימא שלי הייתה
גזברית באתיופיה ומוכרת.

103
00:07:34,810 --> 00:07:40,240
היו לנו המון ידידים גויים נוצרים,
הם חתמו ושחררו אותה.

104
00:07:40,470 --> 00:07:44,360
ואז היא הצטרפה אלינו
והמשכנו במסע.

105
00:07:44,370 --> 00:07:47,330
המסע היה מסע מאוד מאתגר.

106
00:07:48,290 --> 00:07:54,450
אחד הדברים החזקים שליוו אותי במסע הזה
זה החיזוקים שאימא שלי נתנה לי.

107
00:07:55,320 --> 00:07:59,590
ואני זוכרת שאחרי
שהלכנו יומיים-שלושה, שמענו ירייה,

108
00:07:59,600 --> 00:08:01,930
היורה הרג את האתון שלנו,

109
00:08:02,060 --> 00:08:05,820
שהיה עליה את כל הדברים,
הג'ריקנים, האוכל.

110
00:08:05,910 --> 00:08:08,600
ואנחנו ממש פחדנו.

111
00:08:09,130 --> 00:08:14,730
מסתבר שהוא מכיר
את מורה הדרך שלנו.

112
00:08:15,230 --> 00:08:20,090
הוא רצה כסף שנשלם לו
כדי לעבור משמה.

113
00:08:20,630 --> 00:08:26,490
אחי קם, הציע לו סכום של כסף,
והוא לא הסכים.

114
00:08:26,800 --> 00:08:29,880
ואז מה שקרה זה שהם הלכו למשפט שדה.

115
00:08:29,890 --> 00:08:34,960
משפט שדה זה יש את ה"שמאגלא".
"שמאגלא" זה זקני הקהילה שמה

116
00:08:36,040 --> 00:08:38,890
ששומעים את שני הצדדים ומחליטים.

117
00:08:38,890 --> 00:08:47,080
ואני זוכרת שאח שלי
ואחד המדריכים שלנו הלכו והיורה בצד השני,

118
00:08:47,460 --> 00:08:51,140
עמדו ואז ה"שמאגלא",
זה זקני הקהילה,

119
00:08:52,170 --> 00:08:54,520
שאלו מה קרה, והתחילו לספר.

120
00:08:54,540 --> 00:08:58,830
ואז אותו בן אדם שירה,
קוראים לו קוקו,

121
00:08:58,870 --> 00:09:01,810
הוא אמר: אני רוצה שישלמו לי כסף
כדי לעבור מפה.

122
00:09:02,410 --> 00:09:06,690
אח שלי אמר: אני מציע שהוא יקבל
את הכסף שאני הצעתי לו.

123
00:09:06,690 --> 00:09:10,700
ואז המדריך שלנו אמר: הוא לא עבד,
הוא לא צריך לגבות מהם. -נכון.

124
00:09:10,700 --> 00:09:14,810
אנחנו מקבלים כסף
מהאנשים שאנחנו מובילים.

125
00:09:14,820 --> 00:09:17,170
הוא לא שותף, לא מגיע לו כלום.

126
00:09:17,170 --> 00:09:19,190
ואז הוא קילל את אח שלי,

127
00:09:19,320 --> 00:09:22,040
הוא אמר לו "פלאשה בודה",

128
00:09:22,050 --> 00:09:26,980
זה כאילו יהודי נודד
שאין לך ירושה, אין לך אדמה,

129
00:09:26,990 --> 00:09:29,170
אין לך מקום,
אתה כל החיים נודד.

130
00:09:29,310 --> 00:09:32,240
וואו. -ואני עורף את ראשך.

131
00:09:32,250 --> 00:09:36,910
ואז מורה הדרך שלנו אמר:
לפני שתהרוג אותו,

132
00:09:36,910 --> 00:09:39,540
אתה תצטרך לחסל אותי.

133
00:09:39,610 --> 00:09:43,290
ואז הוא רץ, לקח את הרובה,
ירה והרג.

134
00:09:43,560 --> 00:09:46,350
את מי הוא הרג?
-את מורה הדרך שלנו. -וואו.

135
00:09:46,380 --> 00:09:51,210
ואח שלי התגלגל אחורה בהרים
וברח, הוא ניצל.

136
00:09:51,450 --> 00:09:53,850
אומנם שריטות פה ושם,
אבל הוא ניצל.

137
00:09:53,860 --> 00:09:58,390
ואתם? -אנחנו, כששמענו את הירייה
היינו מתחת לעץ.

138
00:09:59,100 --> 00:10:00,780
אימא שלי התעלפה לנו.

139
00:10:00,800 --> 00:10:05,480
עכשיו, לאימא שלי,
אני זוכרת שהיה לה ב"מקנט" של השמלה,

140
00:10:05,490 --> 00:10:08,090
זה כאילו צעיף שקשור במותן,

141
00:10:08,480 --> 00:10:09,480
היה לה כסף.

142
00:10:09,490 --> 00:10:13,880
אני ואחותי לקחנו את אימא
ורצנו לכיוון היער.

143
00:10:14,140 --> 00:10:17,640
ואז אח שלי כמו רוח הגיע

144
00:10:17,770 --> 00:10:21,490
ואומר: "אנאתי, דאינה נאני, דאינה נאני".

145
00:10:21,580 --> 00:10:25,090
אז היא פקחה את העיניים
ואנחנו שפכנו עליה מים.

146
00:10:25,740 --> 00:10:28,600
היא אמרה: אתה חי? אתה חי?

147
00:10:28,800 --> 00:10:30,850
אז הוא אומר לה: כן, אני חי.

148
00:10:30,870 --> 00:10:34,630
היא אומרת לו: תברח, תברח!
לא רוצה לראות אותך שרוצחים אותך.

149
00:10:34,930 --> 00:10:38,980
והוא אמר לה: מה, מה איתך?
מה עם אחיות שלי?

150
00:10:38,990 --> 00:10:40,090
כאילו, איך אני אשאיר אתכם?

151
00:10:40,110 --> 00:10:42,360
היא אמרה: תברח, תברח, אנחנו נשים.

152
00:10:42,370 --> 00:10:44,130
אל תדאג לנו. השם איתנו.

153
00:10:44,290 --> 00:10:46,160
והוא ברח, הוא נעלם.

154
00:10:46,170 --> 00:10:49,450
אני זוכרת שהיא נתנה לו
את הצעיף שישים על הצוואר,

155
00:10:49,750 --> 00:10:52,840
והוא ברח, נעלם.
תמיד הוא היה קשוב לאימא שלי.

156
00:10:53,060 --> 00:10:57,040
אנחנו נכנסנו לתוך בור של שועל.

157
00:10:57,050 --> 00:10:58,990
היריות המשיכו. -וואו.

158
00:10:59,000 --> 00:11:03,020
בין הבן אדם הזה,
שהרג כבר אחד.

159
00:11:03,410 --> 00:11:05,718
מסתבר שהוא האח הגדול שלהם.

160
00:11:06,070 --> 00:11:07,790
הם היו תשעה אחים.

161
00:11:09,010 --> 00:11:15,040
השבעה היו מורי דרך שלנו,
הוא הגדול, הוא רצה חלק מהכסף,

162
00:11:15,050 --> 00:11:17,150
כסף שלנו, של היהודים כמובן.

163
00:11:17,380 --> 00:11:21,410
ובסופו של דבר פצעו אותו,
פצעו את הרגל שלו.

164
00:11:21,560 --> 00:11:25,600
אחר כך התחילו לאסוף את האנשים.
אנחנו לא יצאנו מהבור.

165
00:11:25,930 --> 00:11:29,730
חיכינו ממש עד לפנות בוקר זה היה,

166
00:11:29,740 --> 00:11:33,620
האירוע התחיל בערב.
-רגע, זה בטח היה האירוע הראשון

167
00:11:33,640 --> 00:11:35,610
ואחריו בטח היו עוד כאלה אירועים.

168
00:11:35,620 --> 00:11:38,430
אני בטוחה שהמסע הזה
הוא לא מסע פשוט.

169
00:11:38,450 --> 00:11:41,170
כן, לא היה פשוט.
-מסע מלא בסכנות. -נכון.

170
00:11:41,310 --> 00:11:43,560
בטח את ראית הרבה אנשים
שמתים בדרך.

171
00:11:43,570 --> 00:11:44,860
חשבת שתצליחי להגיע?

172
00:11:44,890 --> 00:11:48,340
תמיד לאורך כל הדרך,
מאז שאני מכירה את עצמי,

173
00:11:48,350 --> 00:11:53,950
אימא תמיד עודדה אותנו
ושהשם איתנו ושאנחנו נגשים את החלום הזה

174
00:11:54,340 --> 00:11:56,520
שאבות אבותינו חלמו עליו.

175
00:11:56,860 --> 00:12:01,890
אז תמיד הייתה לי את האמונה החזקה
שאני אגיע לארץ ישראל.

176
00:12:01,950 --> 00:12:06,890
מה נתנו לכם? מה מסרו לכם בפנים
שחדר לכם לתוך הנשמה?

177
00:12:06,900 --> 00:12:10,370
ארץ ישראל, כאילו זה...
-זה שיא השלמות.

178
00:12:10,560 --> 00:12:13,220
בבוקר יצאנו מהבור.

179
00:12:13,220 --> 00:12:17,250
כל האנשים חשבו
שבגלל אח שלי כל המהומה,

180
00:12:17,530 --> 00:12:19,920
ולכן היינו סוג של מנודים.

181
00:12:20,520 --> 00:12:26,300
וואו. -אימא שלי, אחותי ואני ישבנו
במרחק של כמה קילומטרים

182
00:12:26,440 --> 00:12:28,560
וכל האנשים היו כקבוצה.

183
00:12:29,220 --> 00:12:34,070
ואימא שלי, אני זוכרת אותה
כל הזמן בתפילות,

184
00:12:34,250 --> 00:12:40,030
בתפילות, בדקלומים,
ממש ערב ובוקר, ערב ובוקר,

185
00:12:40,130 --> 00:12:44,560
שהשם ישמור עליו, על אח שלי,
על אחיות שלי,

186
00:12:44,710 --> 00:12:50,170
ועלינו. שרק הוא, רק הוא,
אנחנו וכיפת השמיים והוא.

187
00:12:50,590 --> 00:12:55,230
שישמור עלינו, שיציל אותנו,
ורק עליו היא סומכת ומאמינה. ככה.

188
00:12:55,770 --> 00:13:01,750
אחר כך מורי הדרך שלנו, המשפחה שלהם
התעסקו בלוויה של לאוטה,

189
00:13:01,770 --> 00:13:03,840
זה מורה הדרך שנרצח.

190
00:13:04,070 --> 00:13:11,090
ואז הביאו לנו מורי דרך אחרים
שילוו אותנו.

191
00:13:11,340 --> 00:13:17,810
ונתנו להם הנחיה שאותנו,
יסגרו באיזשהו מקום פינה איתנו.

192
00:13:18,480 --> 00:13:21,430
את אימא שלי ואת אחותי ואותי.

193
00:13:22,000 --> 00:13:25,400
ואני זוכרת שאימא שלי ואחותי
כל הזמן היו מפוחדות.

194
00:13:25,410 --> 00:13:28,810
היא הרגישה. -ולי לא היה כלום,
כאילו לא פחדתי מכלום.

195
00:13:28,830 --> 00:13:33,310
ממש. -מהסיפורים של אימא
את יודעת שככה הייתה התחושה שלה.

196
00:13:33,490 --> 00:13:37,810
כן. ראיתי אותם גם שהם כאילו לא רגועים

197
00:13:37,890 --> 00:13:40,820
והם שידרו לי.
עכשיו בדיעבד אני מבינה.

198
00:13:40,820 --> 00:13:42,950
בתור ילדה לא הבנתי.

199
00:13:43,249 --> 00:13:46,170
ואני זוכרת שהלכנו כמה ימים

200
00:13:46,580 --> 00:13:51,880
ואז באים מולנו כנופיה,
כנופיית "לגאסה".

201
00:13:51,940 --> 00:13:56,280
כולם רעולי פנים עם חרבות ונשק.

202
00:13:56,550 --> 00:13:58,140
והם באים מולנו,

203
00:13:58,150 --> 00:14:01,950
ומורי הדרך החדשים שמלווים אותנו עצרו,

204
00:14:02,090 --> 00:14:07,260
ואז האדם שמנהל את הכנופיה הזאת
שואל אותם:

205
00:14:07,270 --> 00:14:08,620
איפה אימא של אלמו?

206
00:14:08,940 --> 00:14:10,230
אלמו זה אח שלי.

207
00:14:10,900 --> 00:14:14,180
אימא שלי ואחותי הן אחרונות,

208
00:14:14,180 --> 00:14:18,720
אבל אני תמיד הייתי הולכת
עם מורי הדרך בהתחלה, מקדימה.

209
00:14:18,980 --> 00:14:19,770
לא מפחדת.

210
00:14:20,810 --> 00:14:23,850
אולי אני ילדה,
לא הייתי מודעת אולי.

211
00:14:23,860 --> 00:14:28,530
אני לא יודעת, אבל גם הייתי
מתלהבת כזה, את יודעת.

212
00:14:28,540 --> 00:14:31,070
הולכים וזה עד שאני הייתי מתעייפת.

213
00:14:31,260 --> 00:14:37,060
ואני זוכרת שהוא שאל "איפה אימא
של אלמו?" בכזו רצינות ותוקפנות.

214
00:14:37,380 --> 00:14:41,040
ואז מורי הדרך הצביעו
על אימא שלי ואחותי.

215
00:14:41,320 --> 00:14:47,340
ואני באותו רגע רצתי, רצתי
וחיבקתי את אחד האנשים שמה.

216
00:14:47,440 --> 00:14:49,370
רעול פנים, לא רואים כלום.

217
00:14:49,390 --> 00:14:52,330
ואני אומרת "יאיה יאיה"
כזה בהתלהבות,

218
00:14:52,440 --> 00:14:57,760
ואז הלגאס אומר לו:
אלמו, אימא שלך בסדר. אחיות שלך בסדר.

219
00:14:57,810 --> 00:15:02,100
ואז הבנתי שהם לטובתנו.

220
00:15:02,570 --> 00:15:07,780
עכשיו, אח שלי, מסתבר
שהלך, הצטרף לכנופיה

221
00:15:07,790 --> 00:15:09,940
וחזר כדי לנקום את דמנו.

222
00:15:09,960 --> 00:15:12,090
הוא היה בטוח שרצחו אותנו. -וואו.

223
00:15:12,310 --> 00:15:14,470
אז אח שלך היה בתוך הכנופיה? -כן.

224
00:15:14,530 --> 00:15:17,080
רעול פנים. -ואותו חיבקתי.

225
00:15:17,090 --> 00:15:19,020
וואי, רצת לחבק אותו
בלי לדעת שזה הוא.

226
00:15:19,040 --> 00:15:21,930
לא, ידעתי שזה הוא
כי ראיתי את העיניים שלו.

227
00:15:21,960 --> 00:15:25,300
לפי העיניים זיהית אותו.
-כן, אבל לא ידעתי שהם לטובתנו.

228
00:15:25,300 --> 00:15:28,860
כאילו, אני... -איזה מרגש, איזה מרגש.

229
00:15:29,540 --> 00:15:32,990
ועכשיו אנחנו וי-איי-פי קיבלנו,

230
00:15:33,010 --> 00:15:38,230
כי ראש הכנופיה
והכנופיה הכי משמעותית באזור שמה

231
00:15:38,250 --> 00:15:41,930
הייתה לטובתנו, להגנתנו
ואחי הצטרף אליהם,

232
00:15:42,120 --> 00:15:44,270
אז קיבלנו יחס מועדף.

233
00:15:44,290 --> 00:15:47,750
אנחנו נשמע איך הגעתם לארץ ישראל
ואיך היה המסע,

234
00:15:47,860 --> 00:15:49,450
הסיפור עוד מאוד מאוד מרתק,

235
00:15:49,710 --> 00:15:51,930
אבל אני רואה שהכנת לנו כאן טקס "בונה".

236
00:15:52,100 --> 00:15:54,400
טקס "בונה" הוא טקס מיוחד,

237
00:15:54,490 --> 00:16:00,370
שבו קולים את הקפה,
טוחנים אותו בלי חומרים משמרים,

238
00:16:00,780 --> 00:16:04,390
ושותים אותו בשלוש פעימות. -אואה.

239
00:16:04,980 --> 00:16:07,140
שיש לו שלושה שלבים.

240
00:16:07,300 --> 00:16:13,380
כשהלכתי ושאלתי את זקני הקהילה
מה המשמעות של שלושת השלבים,

241
00:16:13,390 --> 00:16:15,840
אז כל אחד נתן לי משמעות אחרת:

242
00:16:15,850 --> 00:16:20,210
כנגד שלוש התפילות: שחרית, מנחה, ערבית;

243
00:16:20,220 --> 00:16:23,960
כנגד שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב.

244
00:16:23,980 --> 00:16:28,490
יפה. -כל אחד נתן לי סיבה אחרת.

245
00:16:28,800 --> 00:16:34,180
בכל אופן, שלושת השלבים
של טקס "הבונה" הם:

246
00:16:34,190 --> 00:16:36,240
"אבול" זה הראשון,

247
00:16:37,060 --> 00:16:39,000
"טונה" זה השני,

248
00:16:39,300 --> 00:16:43,180
ו"בארכה" זה כמו ברכה, הסיום.

249
00:16:43,290 --> 00:16:47,800
כן, גם במרוקאית "בארכה"
זה הברכה, זה הסיום. -ממש.

250
00:16:48,050 --> 00:16:52,890
אז שלושת השלבים האלה מבטאים מהות.

251
00:16:54,050 --> 00:17:00,390
יש כאלה שאמרו לי שבאתיופיה
פעם הקפה היה כמו מזון.

252
00:17:00,810 --> 00:17:02,960
על זה היו מתבססים הרבה.

253
00:17:02,980 --> 00:17:09,760
סביבו יש ממש תרבות שלמה
של אוכל, סעודה, התכנסות,

254
00:17:09,760 --> 00:17:11,850
שעת איחוד של המשפחה.

255
00:17:12,040 --> 00:17:14,740
שותים אותו עד שהוא ממש דל.

256
00:17:15,550 --> 00:17:18,500
הראשון הוא עבה יותר,
השני הוא בינוני,

257
00:17:18,510 --> 00:17:23,636
והסוף ממש חלש בקפה.
-אני סקרנית, תראי לנו. -בשמחה רבה.

258
00:17:36,890 --> 00:17:39,230
מה את עושה עם הקטורת?
מדליקה אותה ועוברת איתה בבית?

259
00:17:39,240 --> 00:17:42,480
אפשר. אני משאירה אותה בפינה ו...

260
00:17:42,760 --> 00:17:44,350
סגולה למה זה בשבילכם?

261
00:17:45,220 --> 00:17:50,990
לניקוי אנרגיות לא נעימות,
שלום בית,

262
00:17:51,300 --> 00:17:56,650
נגד עין הרע. -קדושה, עין הרע.
כל מה שרוצים אפשר להכניס לזה וזה משחרר.

263
00:18:00,180 --> 00:18:01,610
תגידי, והדבר הזה נפתח?

264
00:18:02,250 --> 00:18:03,240
כן. -מה זה?

265
00:18:03,970 --> 00:18:06,260
זה נקרא "ספת",

266
00:18:06,630 --> 00:18:15,580
ופה היו שומרים את האוכל
ואת הכסף והתכשיטים באתיופיה.

267
00:18:15,590 --> 00:18:17,100
מי הכין את זה?
-זה נקרא "מוסב".

268
00:18:17,160 --> 00:18:22,790
אימא שלי הכינה את זה, זכרונה לברכה.
היא הייתה אישה מוכשרת.

269
00:18:23,430 --> 00:18:26,770
שככה זה דורש המון סבלנות

270
00:18:27,440 --> 00:18:32,900
לשבת ולקחת חוטים וקשים.
-בוודאי, בוודאי. -ולייצר את הדבר הזה.

271
00:18:32,900 --> 00:18:34,090
יש לזה ריח נפלא,

272
00:18:34,370 --> 00:18:37,830
ריח שנותן תזכורת של געגוע אל ירושלים,

273
00:18:37,850 --> 00:18:40,510
שתיבנה בעזרת השם בקרוב ממש.
-בעזרת השם.

274
00:18:45,790 --> 00:18:49,330
אז המסע הוא לא פשוט.
המסע הוא כבד, המסע הוא קשה מאוד.

275
00:18:49,480 --> 00:18:50,840
את רואה הרבה אנשים מתים.

276
00:18:51,010 --> 00:18:54,510
אתם גם מגיעים לסודן,
ושם, אני מבינה שאת נפצעת

277
00:18:54,850 --> 00:18:57,460
ואת ממש כמעט מתה. -נכון.

278
00:18:57,710 --> 00:19:03,210
אז קודם כול, במהלך כל הדרך
הרבה אנשים מתו, גם מרעב, מצמא,

279
00:19:03,450 --> 00:19:06,560
נגמר להם האוכל, וממחלות,

280
00:19:06,580 --> 00:19:11,610
כי ישנו בחוץ, ביערות,
במקומות לא נקיים.

281
00:19:12,900 --> 00:19:17,830
וכשהגעתי לסודן, בסודן
הסודנים היו לוקחים את הבנות.

282
00:19:18,360 --> 00:19:21,250
ואימא ממש שמרה עלינו.

283
00:19:22,420 --> 00:19:26,960
והיינו לבושות כמו מוסלמיות
עם רעלה ושמלות ארוכות.

284
00:19:27,190 --> 00:19:33,650
ובדרך כלל אנחנו לא יוצאות מהאוהל
או מהדירות השכורות שהיינו בהן.

285
00:19:33,650 --> 00:19:36,310
עברנו ממחנה למחנה כל הזמן.

286
00:19:36,660 --> 00:19:38,900
יום אחד אח שלי לא הרגיש טוב.

287
00:19:38,910 --> 00:19:43,930
הוא בדרך כלל מביא
עצים להסקה לבשל, אין תנור.

288
00:19:43,940 --> 00:19:45,990
אז יום אחד אח שלי לא הרגיש טוב.

289
00:19:45,990 --> 00:19:48,420
אימא ביקשה מאיתנו להביא עצים.

290
00:19:48,680 --> 00:19:54,840
אני, אחותי ננו, שתי חברות שלנו
יצאנו להביא עצים.

291
00:19:55,050 --> 00:19:57,090
רציתי לשמח את אימא שלי.

292
00:19:57,230 --> 00:20:01,390
כמו שהיא מעניקה לנו, רצתי להחזיר לה
על כל מה שהיא נותנת לנו.

293
00:20:01,470 --> 00:20:04,160
אז מה שקרה זה שאספתי המון המון המון,

294
00:20:04,280 --> 00:20:08,410
והייתה ערימה של עצים.

295
00:20:08,530 --> 00:20:11,050
קשרתי אותם כדי לשים אותם על הגב,

296
00:20:11,060 --> 00:20:12,850
ופתאום אני רואה קניבלים.

297
00:20:13,130 --> 00:20:18,990
וואו. -אנשים שהשיער שלהם
מאוד פרוע וענק וחרבות,

298
00:20:19,000 --> 00:20:21,840
הם עם מינימום של לבוש.

299
00:20:22,050 --> 00:20:25,550
ואני אומרת לשתי החברות ולאחותי:

300
00:20:26,590 --> 00:20:29,900
אני רואה קניבלים, תסתכלו, תסתכלו,
אלה אנשים שאוכלים אנשים.

301
00:20:29,930 --> 00:20:31,420
סיפרו לנו על זה.

302
00:20:31,470 --> 00:20:35,150
ואז אחותי ושתי החברות ברחו משם.

303
00:20:35,760 --> 00:20:39,590
ואני אמרתי: אני לא מוותרת
על העצים שהבטחתי לאימא.

304
00:20:39,590 --> 00:20:41,930
מה, אני אגיע בידיים ריקות?
אין מצב!

305
00:20:42,190 --> 00:20:46,870
אז מה שקרה, שקשרתי מהר מהר,
שמתי על הגב והתחלתי לרוץ.

306
00:20:46,880 --> 00:20:49,420
עכשיו, מדי פעם הפחד ניהל אותי,

307
00:20:49,430 --> 00:20:52,330
הסתכלתי אחורה שלא רודפים אחרינו.

308
00:20:52,620 --> 00:20:57,150
ומה שקרה, שבאחת הפעמים
שהסתובבתי אחורה,

309
00:20:57,170 --> 00:20:58,590
נפלתי לתוך בור.

310
00:20:58,910 --> 00:21:02,700
הראש למטה, הרגל למעלה והעצים עליי. -אוי.

311
00:21:02,970 --> 00:21:06,180
עכשיו, שוב אני זוכרת
את הקטע הזה של הקניבלים,

312
00:21:06,180 --> 00:21:08,450
יגיעו, יאכלו אותי. אז מה עדיף?

313
00:21:08,460 --> 00:21:14,180
עדיף להיפצע, לצאת ולהתגבר
על הדבר הזה ולהגיע הביתה.

314
00:21:14,190 --> 00:21:19,975
מה שקרה זה שדחפתי
את העץ מעליי, הזזתי אותו,

315
00:21:20,340 --> 00:21:25,370
עם כאבי תופת. לא יכולתי להזיז
את הצוואר, הצוואר שלי היה מסובב.

316
00:21:25,700 --> 00:21:30,800
ואחרי שיצאתי, שוב, אני לא רציתי
לוותר על העצים שהבטחתי לאימא,

317
00:21:30,810 --> 00:21:35,840
מה שעשיתי עכשיו זה גררתי אותם על הרצפה
כי לא יכולתי לסחוב אותם על הגב,

318
00:21:36,550 --> 00:21:38,110
והמשכתי ללכת.

319
00:21:38,310 --> 00:21:41,900
ואז בינתיים אחותי הגיעה לבית,

320
00:21:41,910 --> 00:21:43,930
ואימא אומרת לה: איפה וובעלם?

321
00:21:44,060 --> 00:21:47,770
אז אחותי אומרת לה:
היא מאחורה, היא באה,

322
00:21:47,790 --> 00:21:49,820
אבל היא לא רצתה לוותר על העצים.

323
00:21:49,820 --> 00:21:51,780
ראינו קניבלים, ברחנו.

324
00:21:51,910 --> 00:21:54,450
ואז היא אומרת לה:
עכשיו את חוזרת להחזיר אותה.

325
00:21:54,460 --> 00:21:58,220
אין דבר כזה
שאת משאירה אותה שם וחוזרת.

326
00:21:58,370 --> 00:22:03,290
ואז אחותי באה אליי, ואני לכיוון הבית,
נפגשות באמצע הדרך.

327
00:22:03,650 --> 00:22:07,050
היא לוקחת את העצים.
הרגל כאבה לי מאוד,

328
00:22:07,060 --> 00:22:10,130
הצוואר שלי מסובב, לא יכולה להחזיר אותו.

329
00:22:10,280 --> 00:22:14,330
וככה אני מגיעה לבית, נופלת למשכב.

330
00:22:14,510 --> 00:22:19,690
הצוואר שלי התנפח מאוד וכאב לי מאוד.

331
00:22:19,710 --> 00:22:23,810
אז יום אחד בא אח שלי אלמו
לאימא שלי ואומר לה:

332
00:22:24,400 --> 00:22:27,680
"אנאתי", אני הולך לעשות משהו,
את מרשה לי?

333
00:22:27,990 --> 00:22:29,750
רוב הסיכויים שהיא לא תשרוד.

334
00:22:29,760 --> 00:22:32,310
מתים כל יום 30-40 איש,

335
00:22:32,430 --> 00:22:38,330
קרוב ל-5,000 אנשים,
יהודי אתיופיה, נפטרו בסודן.

336
00:22:38,440 --> 00:22:42,110
אז מה שקרה זה שאימא אמרה לו:

337
00:22:42,120 --> 00:22:44,510
כן, עדיף, תנסה להציל אותה.

338
00:22:45,740 --> 00:22:49,140
אני מעדיפה לנסות
ולא שהיא תמות ככה.

339
00:22:49,370 --> 00:22:54,430
ואז מה שקרה, לקח ברזל,
חימם אותו באש.

340
00:22:54,690 --> 00:22:57,800
הקצה של הברזל היה אדום אדום אדום.

341
00:22:57,820 --> 00:23:03,570
אוי אוי אוי. -הוא אמר לכולם:
תתפסו לה את הרגל ואת היד שלא תפריע לי

342
00:23:03,800 --> 00:23:08,730
ופשוט לקח את הברזל הזה
ועשה טשש... כזה.

343
00:23:08,850 --> 00:23:13,950
וכמובן שאני צעקתי והרעדתי את סודן.

344
00:23:14,190 --> 00:23:19,110
ומוגלה ודם זרמו בכל הגוף שלי.

345
00:23:19,140 --> 00:23:22,480
זה היה רגע מצמרר.
-ללא ספק.

346
00:23:22,490 --> 00:23:26,600
ואני יכולה להגיד
שהוא הגיבור של החיים שלי.

347
00:23:26,610 --> 00:23:27,710
הציל אותי.

348
00:23:27,950 --> 00:23:32,870
אימא שלי עלתה לארץ ישראל לבד.
היא יצאה לפניות בערב,

349
00:23:33,070 --> 00:23:35,970
אספו אותה, דחפו אותה למטוס

350
00:23:36,130 --> 00:23:37,640
והיא עלתה לבד.

351
00:23:37,940 --> 00:23:41,330
אחר כך אנחנו עלינו,
כל האחים, כל הילדים.

352
00:23:41,480 --> 00:23:47,350
חשבנו אפילו שהיא נעלמה לנו פתאום,
שהיא מתה וממש בכיתי.

353
00:23:47,360 --> 00:23:53,210
גם אני חולה וגם הדבר
הכי יקר לי בחיים נעלם משום מקום.

354
00:23:53,220 --> 00:23:59,300
מהמטוס ישר לקחו אותי
לבית חולים "ברזילי", למלאכים בירוק.

355
00:23:59,690 --> 00:24:04,630
עברתי שני ניתוחים בצוואר
וניתוח ברגל.

356
00:24:05,290 --> 00:24:06,670
ברוך השם. -והנה, אני פה.

357
00:24:06,690 --> 00:24:10,280
מה ה"אני מאמין" שלך?
מה החלום שלך?

358
00:24:10,370 --> 00:24:16,260
אני מאמינה שאם בן אדם אוהב
את עצמו, את בורא עולם

359
00:24:16,580 --> 00:24:19,660
ואת האנשים, את הבריות,

360
00:24:19,690 --> 00:24:23,213
הוא יכול להצליח להתגבר
מול כל אתגר בחיים שלו.

361
00:24:23,682 --> 00:24:26,080
"וובעלם" באמהרית זה עולם יפה.

362
00:24:26,120 --> 00:24:29,590
לפני שהקב"ה מוציא
את אדם וחוה מגן עדן,

363
00:24:29,610 --> 00:24:34,170
הוא מצווה אותם ואומר להם:
"מלאו הארץ וכבשוה".

364
00:24:34,350 --> 00:24:36,540
אתם יכולים לכבוש את העולם.

365
00:24:36,550 --> 00:24:39,500
אתם רוצים לכבוש את העולם?
פשוט "מלאו הארץ",

366
00:24:39,510 --> 00:24:41,250
תמלאו את הלב שלכם באהבה.

367
00:24:41,260 --> 00:24:43,988
אם אתם תהיו מלאים באהבה,
אתם תצליחו לכבוש

368
00:24:43,998 --> 00:24:47,610
את כל היעדים בחיים שלכם,
את כל היעדים בעולם.

369
00:24:47,620 --> 00:24:49,470
אז כמה חשוב שנמלא
את הלב שלנו באהבה,

370
00:24:49,490 --> 00:24:52,120
ובעיקר בעיקר לאהוב את עצמנו,

371
00:24:52,150 --> 00:24:55,660
לדעת להסתכל במראה ולהגיד:
"מראה, מראה שעל הקיר",

372
00:24:55,660 --> 00:25:00,420
לראות כמה אני שווה, כמה אני מיוחדת,
כמה אני יכולה, כמה אני מסוגלת.

373
00:25:00,440 --> 00:25:04,380
וובעלם, אני פשוט התרגשתי באמת מהמפגש איתך.

374
00:25:04,470 --> 00:25:06,680
אני רוצה לברך אותך בעזרת השם

375
00:25:06,770 --> 00:25:09,120
שתצליחי, שתעלי מעלה מעלה.

376
00:25:09,210 --> 00:25:10,580
תודה. -תמשיכי להעצים נשים,

377
00:25:10,600 --> 00:25:13,450
תמשיכי לזכות את ישראל בדברים המופלאים שלך.

378
00:25:13,460 --> 00:25:14,750
שבורא עולם יזכה אותך בבריאות טובה,

379
00:25:14,760 --> 00:25:17,150
חיים טובים, אמן ואמן.

380
00:25:17,170 --> 00:25:20,240
תודה. -תוכניתנו "להגיע רחוק" הגיעה לסיומה.

381
00:25:20,350 --> 00:25:22,720
ניפגש בעזרת השם בפרקים הבאים.