1
00:00:20,441 --> 00:00:24,460
"למה תבכי ולמה לא תאכלי
ולמה ירע לבבך,

2
00:00:24,460 --> 00:00:26,920
"הלוא אנוכי טוב לך מעשרה בנים".

3
00:00:27,010 --> 00:00:29,530
את המילים האלה אומר אלקנה לחנה אשתו

4
00:00:29,590 --> 00:00:32,350
כשהיא לא אוכלת
כי היא בצער כל כך גדול.

5
00:00:32,350 --> 00:00:36,940
אומרים חז"ל שאת המילים האלה
אומר הקב"ה לכל אחת ואחת מאיתנו.

6
00:00:37,030 --> 00:00:40,210
תאכלי, הלוא אנוכי טוב לך,
אומר הקב"ה.

7
00:00:40,240 --> 00:00:45,700
אני אוהב אותך,
אני רוצה שיהיה לך טוב, שלא ירע לבבך.

8
00:00:45,790 --> 00:00:49,060
היום אני כאן בירושלים.
אנחנו נפגוש את הודיה בבאי

9
00:00:49,120 --> 00:00:53,100
שהתמודדה עם אנורקסיה קשה.
היא באמת לא אכלה

10
00:00:53,130 --> 00:00:57,180
ובאמת היה לה כל כך רע
והיא עברה שאול ממש.

11
00:00:57,210 --> 00:00:59,910
ובתוך כל השאול הזה היא חיפשה
את קולו של השם:

12
00:01:00,000 --> 00:01:03,960
בתי, תאכלי. אני אוהב אותך,
הלוא אנוכי טוב לך.

13
00:01:04,020 --> 00:01:07,860
היא מוצאת את קולו של השם
וזוכה לצאת מהמקום הנמוך ביותר,

14
00:01:07,920 --> 00:01:11,560
ברוך השם, ולחזור לחיים.
סיפור מטלטל. בואו איתי.

15
00:01:37,320 --> 00:01:40,110
הודיה, מה שלומך?
-ברוך השם.

16
00:01:40,110 --> 00:01:44,430
אני חייבת לפתוח, בית נקי,
מסודר, מתוקתק, מאורגן.

17
00:01:44,930 --> 00:01:47,300
בת כמה את?
-מתקרבת ל-23.

18
00:01:47,300 --> 00:01:48,440
אימא צעירה.

19
00:01:48,440 --> 00:01:50,130
כמה ילדות יש לך? -שתי בנות.

20
00:01:50,240 --> 00:01:56,610
מתי התחתנת? -היום לפני חמש שנים.
-היום לפני חמש שנים. יפה.

21
00:01:56,850 --> 00:02:00,780
אז התחתנת בגיל? -שבע עשרה וחצי.
-שבע עשרה וחצי. -כן, צעירה.

22
00:02:01,020 --> 00:02:03,360
איזה יופי.
יש לך סיפור מטלטל.

23
00:02:03,720 --> 00:02:10,200
אני רוצה שנתחיל ככה, מתחתנת,
ברוך השם, יולדת שתי בנות, נכון? -נכון.

24
00:02:10,580 --> 00:02:11,630
מתי זה מתחיל?

25
00:02:13,550 --> 00:02:15,770
שנה אחרי הלידה של הילדה הבכורה,

26
00:02:16,680 --> 00:02:18,030
שם זה בעצם התחיל.

27
00:02:19,530 --> 00:02:22,170
את האמת שבואי נגיד שזה תמיד היה אצלי,

28
00:02:22,170 --> 00:02:23,310
רק שזה לא היה במודע.

29
00:02:23,310 --> 00:02:26,210
תמיד לא... זה קינן בתוכי.

30
00:02:26,690 --> 00:02:29,630
התפרץ כשהגעתי למשקל.

31
00:02:29,630 --> 00:02:31,400
מה קינן בתוכך?

32
00:02:32,590 --> 00:02:37,870
הדימוי הנמוך של הגוף, דימוי גוף,
שלא אהבתי אותו.

33
00:02:38,020 --> 00:02:42,340
מגיל ממש קטן, בואי נגיד אפילו אני זוכרת
את עצמי אפילו מכיתה ד'-ה'

34
00:02:43,210 --> 00:02:47,710
שתמיד היה לי את הבעיות האלה
של הדיאטות מגיל קטן.

35
00:02:47,710 --> 00:02:49,600
היית עושה? -הייתי עושה דיאטות לבד.

36
00:02:50,520 --> 00:02:54,120
לפני איזה חצי שנה הייתי אצל סבתא שלי,
וחיטטתי לה ככה בניירת,

37
00:02:54,120 --> 00:02:57,330
ופתאום אני מוצאת מחברת שלי
מכיתה ד' או ה',

38
00:02:57,550 --> 00:02:59,830
שרשום שם: "היום הודיה
מתחילה דיאטה".

39
00:03:00,400 --> 00:03:02,800
"אכלתי קורנפלקס עם חלב,
נכשלתי בדיאטה".

40
00:03:02,980 --> 00:03:04,360
כאילו ממש מגיל קטן.

41
00:03:04,390 --> 00:03:07,900
זה אומנם נגמר מהר,
כי הבנתי שזה לא...

42
00:03:08,680 --> 00:03:09,970
לא יצליח לי לבד.

43
00:03:10,330 --> 00:03:11,740
וככה כל הזמן.

44
00:03:11,770 --> 00:03:13,210
לא הייתי הולכת לדיאטנית או משהו,

45
00:03:13,210 --> 00:03:14,740
הייתי הולכת למכון כושר פה ושם,

46
00:03:14,740 --> 00:03:17,530
אבל זה בחיים לא נתפס.
זה לא הוריד לי מי יודע מה.

47
00:03:17,710 --> 00:03:20,440
לפני החתונה אמרתי:
אני חייבת להיות כלה רזה.

48
00:03:21,490 --> 00:03:23,470
וזה לא בגדר של שומן,
בואי נגיד ככה,

49
00:03:23,470 --> 00:03:25,960
זה, את יודעת, משקלים רגילים.

50
00:03:26,120 --> 00:03:31,820
שקלתי 67, החלטתי שאני פשוט
רוצה יותר להרזות.

51
00:03:32,780 --> 00:03:35,240
עשיתי דיאטת גזרים.
אכלתי רק גזר.

52
00:03:36,290 --> 00:03:37,670
לפני החתונה. -לפני החתונה.

53
00:03:37,940 --> 00:03:42,560
וזהו, הגעתי למשקל 58-59,
משקל נחמד.

54
00:03:43,040 --> 00:03:44,900
הפסקתי את הדיאטה,
זה לא המשיך איתי או משהו.

55
00:03:45,080 --> 00:03:46,610
התחתנתי, הכול היה רגיל.

56
00:03:47,300 --> 00:03:49,940
נכנסתי להיריון. בהיריון
אני סובלת מהקאות ובחילות.

57
00:03:51,220 --> 00:03:53,200
לא, בלי שום קשר
להפרעת אכילה.

58
00:03:53,830 --> 00:03:55,690
סבלתי מאוד בהיריון,
אבל אכלתי רגיל.

59
00:03:55,690 --> 00:03:59,500
היו פעמים שהצלחתי לא להקיא
ואכלתי הכול ממש רגיל.

60
00:04:00,330 --> 00:04:01,530
כך גם אחרי הלידה.

61
00:04:01,620 --> 00:04:05,400
שנה אחרי הלידה
אני טסתי לאומן,

62
00:04:05,400 --> 00:04:09,480
פתאום אני מגלה שאני
שוקלת 73 קילו.

63
00:04:09,870 --> 00:04:14,190
לא יכולתי לסבול את עצמי,
פשוט הרגשתי שאני כבר סוחבת

64
00:04:14,190 --> 00:04:18,140
על עצמי כבר משקל,
משקל שלא שייך אליי.

65
00:04:19,670 --> 00:04:21,770
לא אהבתי את עצמי,
שום בגדים, שום כלום,

66
00:04:21,920 --> 00:04:24,450
ונכנסתי למכון כושר.
באתי לארץ, נכנסתי למכון כושר.

67
00:04:24,450 --> 00:04:26,100
לא היה לי כוח אפילו ללכת למכון כושר,

68
00:04:26,100 --> 00:04:28,470
כי אמרתי "אני לא ארד
את זה בחיים".

69
00:04:30,960 --> 00:04:34,200
באומן, אני זוכרת שהתפללתי
שם בציון, אמרתי,

70
00:04:34,840 --> 00:04:36,940
בגלל שאני אוהבת אוכל,
הרבה אוהבים אוכל,

71
00:04:36,940 --> 00:04:40,270
אז אמרתי: אני לא אצליח.
לא אצליח לרדת 20 קילו.

72
00:04:40,270 --> 00:04:42,210
אני רוצה לשקול 50,
הכי נמוך.

73
00:04:42,210 --> 00:04:45,150
אני רוצה לרדת 20 קילו.
נתתי פשוט משקל. -50.

74
00:04:45,150 --> 00:04:46,140
כן, 52-53.

75
00:04:46,920 --> 00:04:50,140
אמרתי: אני רוצה לשקול
את מה שכל החיים שלי רציתי,

76
00:04:50,140 --> 00:04:52,960
כאילו לשקול כמו כולם.
למה אני צריכה לשקול יותר?

77
00:04:54,520 --> 00:04:58,900
והתפללתי בציון שאני תוך
חודשיים-שלושה ארד 20 קילו במהירות.

78
00:04:59,320 --> 00:05:01,960
ולא אכפת לי גם להיות חולה,
כי אני יודעת שכשחולים... -ככה אמרת?

79
00:05:01,960 --> 00:05:04,180
ככה אמרתי, ובלי לדעת,
בלי שום דבר,

80
00:05:04,330 --> 00:05:08,710
אמרתי "אני רוצה להיות חולה",
אבל לא ידעתי, לא הגדרתי שום חולי.

81
00:05:08,710 --> 00:05:10,060
אני יודעת שפשוט בחולי
אין תיאבון.

82
00:05:10,500 --> 00:05:13,950
אז אמרתי: החולי יעזור לי לרדת...
-אוי ואבוי. -את הקילואים האלה.

83
00:05:14,640 --> 00:05:17,040
הגעתי לארץ, נכנסתי למכון כושר.

84
00:05:17,040 --> 00:05:20,700
בעלי דחף אותי בקטע שהוא ראה
את הצורך שלי הפנימי

85
00:05:20,700 --> 00:05:23,342
שאני רוצה לרדת, לא היה אכפת לו
משום דבר. -ממקום טוב.

86
00:05:23,367 --> 00:05:26,310
זאת אומרת, זה לא בא
ממקום שבעלך העיר לך.

87
00:05:26,310 --> 00:05:28,920
הוא בחיים לא העיר לי. -או מישהו
אמר לך, זה משהו שבינך לבין עצמך.

88
00:05:28,920 --> 00:05:30,840
תמיד הייתי אומרת לו "וואי, אני שמנה".
הוא אמר לי: "אני אוהב אותך ככה.

89
00:05:30,840 --> 00:05:31,920
"זה לא משנה איך".

90
00:05:32,240 --> 00:05:36,650
ונכנסתי למכון כושר.
התחלתי, היה לי מאוד קשה.

91
00:05:36,650 --> 00:05:37,850
לא רואים את התוצאות מייד.

92
00:05:38,100 --> 00:05:42,270
כשראיתי כבר את הקילו והשניים הראשונים
יורדים, זה נתן לי דחיפה.

93
00:05:42,420 --> 00:05:44,190
אני מוצאת את עצמי
שאני פשוט עוזבת את הכול,

94
00:05:44,190 --> 00:05:45,540
את הילדה שלי עם הבייביסיטר,

95
00:05:45,540 --> 00:05:47,400
לא יודעת איך,
תוקעת אותה אצל אימא שלי,

96
00:05:47,400 --> 00:05:51,450
מביאה אותה איתי למכון ומתעמלת שלוש
פעמים ביום במשך חמש פעמים בשבוע.

97
00:05:51,450 --> 00:05:54,450
כאילו וקיבלתי מחמאות,
המחמאות האלה דחפו אותי.

98
00:05:54,510 --> 00:05:57,090
ואני רואה את עצמי שאני יורדת
לאט לאט. -יורדת.

99
00:05:58,410 --> 00:06:02,700
אחר כך אני פשוט זוכרת קטע,

100
00:06:02,725 --> 00:06:07,830
שירדתי 10 קילו, ואז נשקלתי,
ראיתי שעליתי קילו.

101
00:06:07,860 --> 00:06:10,574
עכשיו, זה היה אחרי שבת.
אחרי שבת עולים.

102
00:06:10,960 --> 00:06:12,430
ואני זוכרת שפשוט ישבתי במרפסת

103
00:06:12,430 --> 00:06:14,830
ואמרתי: "בורא עולם, סליחה שלא הודיתי לך
על זה שירדתי,

104
00:06:14,830 --> 00:06:18,040
"לכן העלית אותי קילו".
כאילו עונש על זה שלא הודיתי לך.

105
00:06:18,040 --> 00:06:20,350
שלא אמרת תודה. -כן.
-נכנסת לזה עד כדי כך חזק.

106
00:06:20,375 --> 00:06:23,410
תודה ו... -כן, ממש.
כאילו, אם העליתי זה

107
00:06:23,410 --> 00:06:24,670
כנראה לא הודיתי מספיק לבורא עולם

108
00:06:24,670 --> 00:06:27,220
שהוא עזר לי להוריד את הקילואים.

109
00:06:28,480 --> 00:06:31,510
זה השפיע עלייך מאוד חזק.
-מאוד. זה פשוט הלך איתי

110
00:06:31,510 --> 00:06:33,970
בכל רגע, כל שנייה.
לא היה משהו אחר.

111
00:06:33,970 --> 00:06:37,421
כאילו, הודיה שווה משקל,
שווה דיאטה.

112
00:06:37,446 --> 00:06:39,150
לא יודעת. -זאת אומרת,
זאת המטרה שלך בחיים,

113
00:06:39,150 --> 00:06:41,340
זה מה שאת רוצה להשיג.
-לא ראיתי כלום, לא ראיתי ילדים,

114
00:06:41,520 --> 00:06:43,050
לא ראיתי אף אחד.
לא ראיתי אפילו בעל.

115
00:06:43,050 --> 00:06:45,720
בואי נגיד שעם הקילואים
שירדו וירדו וירדו

116
00:06:46,020 --> 00:06:49,410
והגעתי למשקל של 58,
ואימא שלי אומרת:

117
00:06:49,435 --> 00:06:52,440
"טוב, יאללה, הנה הגעת.
הקטע שרצית להיות רזה כמו בחתונה.

118
00:06:52,890 --> 00:06:55,290
"את נראית ככה. זהו, מספיק.
הנה הגעת".

119
00:06:56,010 --> 00:06:59,340
"כן, כן, הגעתי, נכון. אני רק 57,
ובסדר, ואני אפסיק".

120
00:06:59,370 --> 00:07:00,780
כל הזמן זה היה "רק ורק ורק".

121
00:07:01,080 --> 00:07:03,450
רק ככה ורק 57, לא, רק 56.

122
00:07:03,600 --> 00:07:04,950
לא, אבל בואי נראה
אם אני אשקול 55,

123
00:07:04,950 --> 00:07:08,010
מה יהיה איתי? -איך את מרגישה
באותה תקופה מבחינה פיזית?

124
00:07:08,520 --> 00:07:10,650
פיזית עדיין לא הרגשתי רע,

125
00:07:10,650 --> 00:07:15,360
כי בואי נגיד שלוקח זמן
למצברים של הברזל להתרוקן.

126
00:07:15,600 --> 00:07:19,020
זה ממש אפילו שנתיים אחר כך
הרגשתי עוד בסדר.

127
00:07:20,570 --> 00:07:24,440
מה-57 קילו
אני יורדת עוד, 56, 55,

128
00:07:24,440 --> 00:07:27,440
ואני לא אוהבת את עצמי עוד.
לא, לא, לא.

129
00:07:27,440 --> 00:07:28,790
לא יודעת, אני שמנה.
-לא מספק אותך.

130
00:07:28,790 --> 00:07:32,540
הגיע למצב שאני כבר התחלתי לאכול
תמר ואגוז ביום וכוס מים.

131
00:07:32,540 --> 00:07:33,960
זהו, פשוט זהו.

132
00:07:34,020 --> 00:07:35,460
רק הדבר הזה נכנס לי לפה.

133
00:07:35,580 --> 00:07:39,870
וגם זה היה ב... עכשיו בתוכי
המצב הפיזי הוא עדיין חזק.

134
00:07:40,150 --> 00:07:43,390
המצב של האנרגיות, לא היה.

135
00:07:43,720 --> 00:07:47,610
פשוט הייתי עצובה.
כשהגוף לא מקבל אוכל, אין אנרגיות.

136
00:07:47,640 --> 00:07:49,950
אין אנרגיות.
זה מבחינתי דלק לכל דבר,

137
00:07:49,950 --> 00:07:54,000
זה יותר מברזל, זה יותר מהכול.
אוכל, אוכל, ממש מרגיע.

138
00:07:54,330 --> 00:07:56,610
והייתי בבית קטן,
מינוס אחת,

139
00:07:56,610 --> 00:07:59,280
שזה עוד יותר השפיע
על המצב הנפשי שלי.

140
00:07:59,520 --> 00:08:02,910
אני רעבה ואני לא...

141
00:08:02,910 --> 00:08:05,520
אין דבר כזה לאכול.
כאילו, מה פתאום. מה פתאום.

142
00:08:05,545 --> 00:08:07,760
את באה לארון, מה פתאום,
אין דבר כזה. זו עבירה.

143
00:08:07,880 --> 00:08:10,850
זה לעבור על התורה ממש.
אסור לאכול.

144
00:08:12,050 --> 00:08:15,080
ואז זה הגיע למצב שאני פשוט
מוצאת את עצמי שאני עולה על המשקל

145
00:08:15,080 --> 00:08:16,340
אחרי כל כוס מים.

146
00:08:16,610 --> 00:08:19,870
והגוף עולה כל הזמן ביום, זה לא...

147
00:08:19,960 --> 00:08:22,630
תשתי הוא יעלה, תאכלי הוא יעלה.

148
00:08:22,935 --> 00:08:26,115
בסוף היום, בבוקר למחרת
את תראי שאת על המשקל הראשון.

149
00:08:26,140 --> 00:08:28,750
זה לא משנה.
המאה גרם הזה זה לא משנה,

150
00:08:28,750 --> 00:08:30,520
זה לא המשקל.
וזה מה שהפריע לי,

151
00:08:30,610 --> 00:08:33,430
"הנה, עליתי מאה גרם בגלל כוס מים,
לשירותים". -את אומרת, זה הגיע לדקויות

152
00:08:33,430 --> 00:08:35,620
של מאה גרם, חמישים גרם.
-ממש, ממש.

153
00:08:35,620 --> 00:08:37,330
הייתי... ממש זה היה אפילו גם,

154
00:08:37,570 --> 00:08:40,300
כאילו לא הייתי מחכה אפילו שעה שתעבור
בשביל להישקל.

155
00:08:40,360 --> 00:08:43,270
זה היה כאילו חמש דקות, חמש דקות
פשוט הייתי נשקלת.

156
00:08:43,295 --> 00:08:46,185
והייתי כאילו אפילו גומייה בשער
הייתה כאילו מעלה את ה...

157
00:08:46,210 --> 00:08:48,790
הייתי מורידה את הגומייה בשיער
כי היא מעלה את המשקל.

158
00:08:48,790 --> 00:08:50,110
עגילים מעלים את המשקל.

159
00:08:50,110 --> 00:08:53,770
כל זה את עוברת לבד,
אף אחד לא יודע.

160
00:08:53,770 --> 00:08:56,050
כן, ולא היו איתי בבית גם.
-שאת מתמודדת עם הפרעה כזו.

161
00:08:56,050 --> 00:08:58,930
כן, וגם כשנשקלתי
אף אחד לא היה בבית, הייתי לבד.

162
00:08:59,170 --> 00:09:01,280
זה היה כאילו תעשי לעצמך מה שאת רוצה.

163
00:09:01,700 --> 00:09:04,070
והייתי מאוד שחקנית טובה,
בואי נגיד.

164
00:09:04,070 --> 00:09:07,070
הייתי מסתירה את זה מאוד.
לא הייתי מראה את זה לאף אחד.

165
00:09:07,430 --> 00:09:11,250
השלבים הראשונים של האנורקסיה,
מה את מרגישה בעצם?

166
00:09:12,090 --> 00:09:13,920
התחלתי להקיא.
-להקיא. -להקיא.

167
00:09:14,280 --> 00:09:16,360
הכנסתי אצבעות, זה היה קשה.

168
00:09:18,640 --> 00:09:22,510
ופתאום ראיתי שזה עוזר לי,
כי זה מוריד לי במהירות את המשקל.

169
00:09:23,210 --> 00:09:25,610
אני ממש מתחילה להקיא כל דבר.

170
00:09:28,520 --> 00:09:31,280
כאילו, אני מחפשת שירותים כל הזמן,
כל הזמן מקום להקיא.

171
00:09:31,400 --> 00:09:32,750
היה לי קשה ללכת למקומות.

172
00:09:32,750 --> 00:09:35,300
אני זוכרת שאפילו הלכנו
עם המשפחה של בעלי לצימר,

173
00:09:36,010 --> 00:09:41,200
והייתי מעמידה את אחיות של בעלי קטנות,
שיעמדו מאחורי השירותים,

174
00:09:41,290 --> 00:09:43,570
הייתי אומרת להן: "שקט, שקט.
אני כבר באה.

175
00:09:43,570 --> 00:09:45,880
"שאף אחד לא יתקרב".
ממש כאילו מעמידה שומרים.

176
00:09:45,880 --> 00:09:47,080
מה היית עושה בשבת?

177
00:09:48,170 --> 00:09:51,680
שבתות גם הייתי אוכלת
ואחר כך הכול מקיאה.

178
00:09:51,830 --> 00:09:54,140
הייתי מכינה לעצמי לחם כוסמין,

179
00:09:54,810 --> 00:09:57,570
וגם, זה הכול הסוואה, כן?
זה לא בגלל שאני בריאותית

180
00:09:58,470 --> 00:10:02,370
ולא בגלל שלחם הכוסמין
יעזור לי לרדת במשקל.

181
00:10:03,030 --> 00:10:06,750
לחם כוסמין, זה לא נעים,
אבל כשמקיאים לחם כוסמין,

182
00:10:06,750 --> 00:10:10,260
יותר קל להקיא אותו מלחם לבן.

183
00:10:10,500 --> 00:10:13,830
אני פשוט הייתי אלופה בכול,
ידעתי כל דבר מה יעזור.

184
00:10:13,830 --> 00:10:16,380
כאילו, בואי נגיד אלופה
בפרטים של המחלה הזאת.

185
00:10:16,380 --> 00:10:19,750
כאילו מי שרצה רק טכניקות,
הייתי יכולה להביא לו טכניקות הכי

186
00:10:19,750 --> 00:10:22,570
כאילו הייתי ממש מדען בקטע.

187
00:10:23,120 --> 00:10:26,990
וכן, ולחם הכוסמין היה עוזר לי
להקיא ממש הכול,

188
00:10:26,990 --> 00:10:29,510
כאילו כל מה שהייתי אוכלת,
לא רק את הלחם,

189
00:10:29,510 --> 00:10:32,090
אלא כל מה שאכלתי לפניו ואחריו.

190
00:10:32,300 --> 00:10:35,210
כך שזה לא היה לי קשה,
בואי נגיד לפצוע את הגרון,

191
00:10:35,510 --> 00:10:36,380
הוא פשוט היה מחליק.

192
00:10:37,760 --> 00:10:40,540
היה יוצא לי דם מהגרון,
כי הייתי פוצעת את עצמי

193
00:10:40,540 --> 00:10:45,610
עם הקטע של ההקאה, להכניס אצבעות,
ויש שטפי דם בידיים שתמיד היו.

194
00:10:47,640 --> 00:10:50,790
וזה היה, בואי נגיד, המשיך איתי

195
00:10:51,180 --> 00:10:56,370
עד שהגיע, כאילו בקטע כבר
שאני מתכופפת והאוכל יוצא לבד.

196
00:10:56,370 --> 00:10:59,760
האצבעות היו צריכות להישמר רק
למקרה חירום שממש האוכל נתקע.

197
00:11:01,060 --> 00:11:04,780
תגידי לי, באיזה שלב
את נכנסת להיריון?

198
00:11:05,500 --> 00:11:10,350
אז זה ממש היה בואי נגיד ארבעה
או חמישה חודשים אחרי שזה התחיל.

199
00:11:11,550 --> 00:11:14,250
אני נכנסת להיריון וכל כך כאילו,
כל כך שמחתי, אמרתי:

200
00:11:14,250 --> 00:11:18,180
הנה, אולי כשאני אהיה בהיריון
אז ההפרעה תיעלם.

201
00:11:18,180 --> 00:11:19,500
כי אני זוכרת דברים טובים.

202
00:11:19,500 --> 00:11:22,020
כבר את יודעת שאת בהפרעה.
-אני יודעת.

203
00:11:22,020 --> 00:11:24,810
את יודעת שאת בהפרעה. -כן,
אבל עדיין מאוד קשה לי להתנתק

204
00:11:25,380 --> 00:11:27,450
מהידע הזה לעצם זה שאני
רוצה להיות רזה.

205
00:11:27,690 --> 00:11:29,918
אני רוצה להיות רזה.
רוצה לרדת במשקל.

206
00:11:29,943 --> 00:11:33,450
אבל רציתי להיות בהיריון כי אמרתי,
אולי... -אין קשר, עכשיו אין גשר

207
00:11:33,450 --> 00:11:37,770
בין המחשבה לבין מה שאת בעצם...
-שום דבר, אלה דברים שונים לגמרי.

208
00:11:39,420 --> 00:11:42,540
ואמרתי שאולי ההיריון הזה
יביא לי מזור, למה בהיריון הראשון,

209
00:11:42,670 --> 00:11:45,790
את יודעת, הייתי אוכלת
והיה לי כיף, הייתי נהנית.

210
00:11:46,120 --> 00:11:48,670
הייתי אומרת: אולי כאילו
זה יוציא אותי מאיפה שהוא, מהבור הזה,

211
00:11:48,670 --> 00:11:50,830
אם אני קיימת בבור. -ריח טוב
של איזה תבשיל טוב,

212
00:11:50,830 --> 00:11:53,410
משהו שאת אוהבת,
משהו שנאפה בתנור,

213
00:11:53,410 --> 00:11:57,870
את עוברת ליד מאפייה.
עונש. -עונש. ואני אגיד לך,

214
00:11:57,870 --> 00:12:00,360
שכל פעם כשהייתי עוברת
והייתי רואה אנשים אוכלים,

215
00:12:00,360 --> 00:12:02,070
הייתי פשוט בוכה בפנים.

216
00:12:02,500 --> 00:12:03,970
היה בא לי ללכת אליהם,
לנענע אותם ולהגיד להם:

217
00:12:03,970 --> 00:12:06,760
תגידו תודה על מה שאתם אוכלים.
זה נראה לכם ברור.

218
00:12:07,030 --> 00:12:10,270
בסדר, לא חייב שיהיו לכם
בעיות במעיים או בקיבה

219
00:12:10,690 --> 00:12:13,330
או להיות חולים מחוברים
בשביל להגיד תודה על אוכל.

220
00:12:13,750 --> 00:12:16,850
להגיד תודה, גם אנשים רגילים
שלא חולים, להגיד תודה על אוכל.

221
00:12:16,850 --> 00:12:19,580
פשוט רציתי לבוא ולנער
אדם אדם, לא משנה איזה אדם,

222
00:12:19,580 --> 00:12:22,250
לנער אותו: תגיד תודה.
אמרת תודה על זה שאתה אוכל היום?

223
00:12:22,410 --> 00:12:24,840
לא מספיק ברכה וברכה אחרונה.
-זה שלב שאת כבר יודעת

224
00:12:24,840 --> 00:12:27,210
בתוך מה את נמצאת. -כן.
-בואי תספרי לי על ההיריון.

225
00:12:27,210 --> 00:12:30,210
עדיין הייתי שחקנית.
בואי נגיד שהמשחק עדיין היה טוב.

226
00:12:30,630 --> 00:12:36,420
בהיריון אני מקיאה גם מהתופעות
של ההיריון וגם מהתופעה של ההפרעה.

227
00:12:36,870 --> 00:12:39,480
אני מקיאה וזה דרבן אותי להקיא.

228
00:12:40,200 --> 00:12:42,720
הפריע לי ההיריון כי זה בטן.

229
00:12:43,110 --> 00:12:45,090
כל מה שהפריע לי כל הזמן
זה רק הבטן,

230
00:12:45,090 --> 00:12:46,860
כאילו למה יש לי בטן? בטן בטן.

231
00:12:47,230 --> 00:12:50,530
וזה מה שהפריע לי כל הזמן,
המציאות הזאת.

232
00:12:50,890 --> 00:12:56,920
וככל שזה הגיע, עלה עם החודשים,
אני נכנסת לתסביכים עם עצמי.

233
00:12:57,160 --> 00:12:59,800
אימא שלי כבר קלטה
שאני מקיאה ואני...

234
00:13:00,810 --> 00:13:03,480
כבר קלטה שמשהו פה לא תקין.
-שמשהו לא תקין. בעלך?

235
00:13:03,870 --> 00:13:08,370
בעלי, בואי נגיד שהוא לא הגיב
כי הוא לא ידע.

236
00:13:09,160 --> 00:13:10,120
הוא לא ידע מה זה.

237
00:13:10,570 --> 00:13:13,210
אנחנו התחתנו צעירים,
הוא היה אז בן 22.

238
00:13:14,740 --> 00:13:18,280
ואת יודעת, 22-21,
והוא לא יודע שום דבר.

239
00:13:18,280 --> 00:13:23,050
הוא בא ממקום של מישיבה לנישואים,
מה הוא עוד יודע?

240
00:13:23,075 --> 00:13:25,700
הוא לא יודע שום דבר,
לא נתקל במציאות הזאת.

241
00:13:25,700 --> 00:13:27,980
אז פשוט שמע שאימא שלי
עם היד על הדופק,

242
00:13:27,980 --> 00:13:31,670
אז בסדר, אז הוא הרגיש
כאילו שהוא בסדר, שהוא יכול...

243
00:13:31,670 --> 00:13:33,715
ענייני נשים.
-כן, בואי נגיד ככה.

244
00:13:33,740 --> 00:13:35,210
אז איך ההיריון מתקדם?

245
00:13:35,210 --> 00:13:38,570
את יולדת, באיזה משקל את יולדת,
בואי נגיד? -אז ככה, קודם כול נכנסתי...

246
00:13:38,570 --> 00:13:39,260
כמה את שוקלת...

247
00:13:39,290 --> 00:13:43,220
נכנסתי להיריון עם 51 קילו,
ואני מסיימת אותו ב-55.

248
00:13:43,460 --> 00:13:46,520
זאת אומרת, מה שעלה
זה נטו העובר, שליה וכל ה...

249
00:13:46,940 --> 00:13:48,230
שום דבר. שום דבר.

250
00:13:48,470 --> 00:13:51,080
אני יולדת ואני חוזרת לאותו משקל,
אפילו פחות.

251
00:13:51,350 --> 00:13:53,690
מייד אחרי הלידה את נכנסת
להתקפה, שוב חוזרת.

252
00:13:53,690 --> 00:13:55,940
עכשיו, מה היה? תמיד אמרתי
להם כשהייתי בהיריון:

253
00:13:55,940 --> 00:13:58,160
"אני לא מקיאה כי אני רוצה,
אני מקיאה בגלל ההיריון,

254
00:13:58,160 --> 00:13:59,780
"ואתם תראו שכשאני אלד
אני לא אקיא".

255
00:14:00,250 --> 00:14:01,330
היה לי מאוד חשוב.

256
00:14:02,680 --> 00:14:04,450
כבר שאני יולדת אני חייבת לקיים
את ההבטחה.

257
00:14:04,450 --> 00:14:06,190
אני ילדתי, אני חייבת לקיים את ההבטחה.

258
00:14:06,520 --> 00:14:09,440
ואני לא מקיאה, אבל אני לא אוכלת.

259
00:14:09,830 --> 00:14:11,180
זו הייתה הבעיה. -כן.

260
00:14:12,650 --> 00:14:14,930
זה התעצם. עכשיו שלא אוכלים
זה כבר יותר גרוע מלהקיא,

261
00:14:14,930 --> 00:14:17,100
כי פה כבר את לא אוכלת שום דבר.

262
00:14:19,110 --> 00:14:21,870
אז אני יולדת, ואחרי חודשיים
כבר אני מרגישה

263
00:14:21,870 --> 00:14:25,410
שיש לי קושי עצום מאוד להיות בבית.
הוא היה קטן, בקומה מינוס אחת.

264
00:14:25,410 --> 00:14:28,710
אני מוצאת את עצמי שאני רוצה
לעבור מהדירה הזאת, היא דירה קטנה.

265
00:14:30,410 --> 00:14:35,660
זהו. ואני מזמינה מוביל ואנחנו עוברים
לבת ים, ששם חמי וחמותי גרים.

266
00:14:36,170 --> 00:14:39,470
אנחנו הולכים אליהם כל חג,
אז ככה זה יותר קרן לי ואמרתי:

267
00:14:39,470 --> 00:14:42,770
יאללה, יש לנו גם דירה שם
שאנחנו נגור בה וגם נהנה בחגים

268
00:14:42,770 --> 00:14:44,180
במקום להיסחב באוטובוסים.

269
00:14:45,380 --> 00:14:50,820
אני עוברת לשם דירה,
ושם קרה לי כל הבלגן.

270
00:14:51,150 --> 00:14:53,880
את כבר עם שתי בנות, יש לך
שתי בנות עכשיו. -יש לי שתי ילדות.

271
00:14:54,320 --> 00:14:57,050
אימא שלי רחוקה ממני,
מה שהרגיש לי שאני חופשייה.

272
00:14:57,050 --> 00:14:58,400
אף אחד לא עוקב אחריי,

273
00:14:58,400 --> 00:15:02,710
לא שואל אותי מה קורה איתי בשירותים,
אם אני מקיאה. חופשי.

274
00:15:03,010 --> 00:15:03,850
אני עוברת.

275
00:15:04,120 --> 00:15:11,240
אני מכניסה את האצבעות
שוב פעם ומתחילה להקיא את הכול

276
00:15:11,540 --> 00:15:16,610
ולא אוכלת.
וירדתי ממש ל-49 קילו.

277
00:15:16,610 --> 00:15:20,480
וואו. -זה פשוט כל כך
שימח אותי,

278
00:15:20,480 --> 00:15:23,480
השמחה בפנים הייתה כאילו:
וואי, כאילו איזה כיף.

279
00:15:23,690 --> 00:15:26,570
אבל המראה
תמיד הראתה לי שאני שמנה.

280
00:15:26,860 --> 00:15:32,470
כשרוצים להמחיש הפרעת אכילה,
מראים לך אישה

281
00:15:32,470 --> 00:15:35,350
או לא משנה, מישהו
שעומד מול מראה והוא רזה,

282
00:15:35,350 --> 00:15:38,240
ובמראה הוא מאוד שמן.

283
00:15:38,450 --> 00:15:40,400
וזה בדיוק ככה.
-זה בדיוק ככה.

284
00:15:40,490 --> 00:15:43,250
אני רואה את עצמי מאוד שמנה,
אבל אני מאוד רזה.

285
00:15:43,310 --> 00:15:44,780
אז מה שאני רואה במראה

286
00:15:44,780 --> 00:15:47,150
זה מה שאני צריכה עכשיו
לפטור, את השומן הזה.

287
00:15:47,390 --> 00:15:49,820
אנשים לא מעירים לך
בשלב הזה, על הפנים שלך,

288
00:15:49,820 --> 00:15:52,220
על המראה של הפנים שלך?
-אז זהו, לא הכירו אותי שם, בת ים.

289
00:15:52,250 --> 00:15:56,270
לא מכירים אותי.
את יודעת, זה מכרים. -חמותך, בעלך.

290
00:15:56,930 --> 00:15:58,220
לא מעירים לי. לא מעירים לי.

291
00:15:58,220 --> 00:16:03,020
רק כמה חודשים אחר כך כבר קלטו
שאני מקיאה.

292
00:16:03,020 --> 00:16:05,330
ואמרתי להם, כבר הודיתי בזה.
אמרתי להם:

293
00:16:05,330 --> 00:16:07,880
"תקשיבו, זה כבר לבד, זה יוצא לי".

294
00:16:07,880 --> 00:16:10,330
תירוצים מפה ועד... ממש.

295
00:16:11,680 --> 00:16:14,410
אני לא אוכלת שום דבר,
וזה כמובן משפיע לי על מצב הרוח.

296
00:16:14,410 --> 00:16:17,090
אני זוכרת שחמותי,
היא עושה נסיעות לאומן,

297
00:16:17,090 --> 00:16:19,280
והיא לקחה אותי איתה בנסיעה שלה.

298
00:16:19,280 --> 00:16:23,540
אמרה: "בואי. אני מביאה לך מתנה,
כרטיס, בואי ניסע לאומן ונתפלל".

299
00:16:23,900 --> 00:16:26,480
ואני מגיעה
ואני עומדת בציון אני אומרת:

300
00:16:26,630 --> 00:16:29,360
"רבי נחמן, אתה זוכר
איפה הייתי לפני שנתיים? פה.

301
00:16:29,390 --> 00:16:32,210
"מה ביקשתי? לרדת 20 קילו.
ירדתי יותר.

302
00:16:32,360 --> 00:16:35,290
"בבקשה ממך,
בבקשה, תציל אותי.

303
00:16:35,500 --> 00:16:38,740
"החיים שלי לא חיים.
הילדים שלי, אין להם אימא".

304
00:16:38,770 --> 00:16:41,450
הבת שלי נולדה למחלה,
לאימא חולה.

305
00:16:41,600 --> 00:16:43,430
זהו. זה מה שהיא ראתה, אימא חולה.

306
00:16:43,790 --> 00:16:48,740
והגדולה שלי, שבאמת שהשם ישמור אותה,
היא ממש הייתה בת שנה כשחליתי,

307
00:16:48,740 --> 00:16:53,510
וככה שמה שהיא קיבלה
זה חוסר יחס,

308
00:16:54,670 --> 00:16:57,550
חוסר תשומת לב, כלום.

309
00:16:57,640 --> 00:17:01,180
והיא התמודדה לבד
כמו ילדה גדולה, כמו בחורה גדולה.

310
00:17:01,180 --> 00:17:05,230
והיא ילדה בת שנתיים-שלוש,
מתמודדת עם אימא חולה.

311
00:17:05,600 --> 00:17:09,890
ואני זוכרת שפשוט
בכיתי שם בציון ואמרתי:

312
00:17:09,890 --> 00:17:10,580
"רבי נחמן..."

313
00:17:10,700 --> 00:17:11,810
אני מאמינה בתפילות,

314
00:17:11,810 --> 00:17:14,300
כי אני כל החיים שלי רק תפילות.

315
00:17:14,300 --> 00:17:17,330
כל החיים שלי מגיל קטן
אני פשוט רק מתפללת

316
00:17:17,330 --> 00:17:18,350
ויודעת שזה המפתח,

317
00:17:18,350 --> 00:17:20,720
לא מעניין אותי כלום, לא מאמינה
בשום דבר, רק תפילה.

318
00:17:21,580 --> 00:17:24,910
אני מסיימת להתפלל,
ואני יוצאת לשירותים להקיא.

319
00:17:26,650 --> 00:17:30,630
זה כל כך היה לי בלגן בבטן,

320
00:17:30,630 --> 00:17:32,550
כי אני אומרת לעצמי: התפללתי.

321
00:17:32,910 --> 00:17:35,490
למה אני בשירותים עכשיו?
עכשיו זה כבר לא אני,

322
00:17:35,550 --> 00:17:38,310
זה כבר מגנט. יש פה מגנט
שמושך אותי לשירותים.

323
00:17:38,490 --> 00:17:40,500
אבל איפה התפילה?
למה היא לא עוזרת לי?

324
00:17:40,810 --> 00:17:43,390
הייתי כל כך בטענות כלפי בורא עולם,
כאילו, אני מתפללת,

325
00:17:43,390 --> 00:17:46,360
מה עוד אתה רוצה שאני אעשה?
להפסיק עם זה אני לא יכולה.

326
00:17:46,360 --> 00:17:50,500
זה כבר מעבר לך? בשלב הזה
כבר קוראים לזה בשם

327
00:17:50,500 --> 00:17:52,960
או שעדיין את לא קוראת לזה בשם?
-לא קוראת לזה עוד בשם.

328
00:17:53,610 --> 00:17:57,330
אבל אני מגיעה הביתה,
שוב פעם אותו דבר מהתחלה,

329
00:17:57,330 --> 00:18:01,820
אני... נשכח אומן,
נשכחו התפילות, נשכח הכול.

330
00:18:04,520 --> 00:18:08,270
והגיעה תקופה של החגים,
אני יורדת במשקל שוב.

331
00:18:08,270 --> 00:18:09,770
אני שוקלת כבר 48.

332
00:18:09,770 --> 00:18:11,240
עכשיו, כל גרם חשוב לי.

333
00:18:12,040 --> 00:18:14,590
גיסתי כבר קלטה,
שהיא מאוד קרובה אליי,

334
00:18:14,590 --> 00:18:16,390
כבר קלטה שמשהו פה לא בסדר.

335
00:18:16,600 --> 00:18:19,830
היא הייתה באה אליי,
מדברת איתי, ואני הייתי בשלי.

336
00:18:20,220 --> 00:18:23,705
לא... כאילו היו מדברים אליי
והייתי כמו עם אטמים, לא שומעת.

337
00:18:23,730 --> 00:18:25,713
זה כבר מעבר לך.
-מעבר לי.

338
00:18:25,830 --> 00:18:29,750
מה בעלך חווה?
מה בעלך חווה? מה הבית חווה?

339
00:18:29,960 --> 00:18:32,810
הבית חווה קודם כול
שינוי מאוד מאוד גדול.

340
00:18:33,550 --> 00:18:38,800
בעלי, כבר הקשר בינינו האמיתי
כבר מתפורר.

341
00:18:39,180 --> 00:18:44,370
כי לאט לאט אין תקשורת אמיתית.
אני במקום שלי,

342
00:18:45,870 --> 00:18:47,820
בתוך המחלה שלי,
לא מעניין אותי כלום.

343
00:18:47,880 --> 00:18:50,010
לא מעניין אותי בעל
ולא מעניין אותי ילדים,

344
00:18:50,100 --> 00:18:53,380
אני רוצה להיות רזה.

345
00:18:54,700 --> 00:19:00,280
התקשורת נעלמת, והצעקות והבכיות
שלי כל הזמן בבית.

346
00:19:00,280 --> 00:19:01,780
כל הזמן הייתי בוכה לו:
"אני רוצה לצאת מזה,

347
00:19:01,780 --> 00:19:03,760
"אני רוצה לצאת מזה.
בבקשה, תעזור לי,

348
00:19:03,790 --> 00:19:05,230
"אני אהיה בריאה.
אני רוצה לצאת מזה".

349
00:19:05,470 --> 00:19:10,060
"אל תדאגי, הכול בסדר. הכול בסדר".
היה מחזק אותי, היה מדבר איתי כל הזמן.

350
00:19:10,240 --> 00:19:12,990
ופתאום כשהוא נרדם,
הייתי בודקת, הוא נרדם,

351
00:19:12,990 --> 00:19:14,940
יופי, הוא נרדם,
רצה לשירותים להקיא.

352
00:19:15,000 --> 00:19:16,890
כאילו, זה כבר היה מעבר לזה.
את רואה כבר

353
00:19:18,410 --> 00:19:20,030
את העוצמה של המחלה הזאת.

354
00:19:20,030 --> 00:19:22,825
והוא ידע, הוא ידע,
הוא כל הזמן אמר לי "הקאת? הקאת?"

355
00:19:22,850 --> 00:19:24,800
והייתי אומרת לו: "לא, לא,
מה פתאום. לא הקאתי.

356
00:19:24,800 --> 00:19:27,740
"לא, פשוט השתעלתי".
והייתי משקרת.

357
00:19:28,010 --> 00:19:32,480
אז עכשיו אני מכינה
אוכל לילדים, ארוחת צהריים קטנה.

358
00:19:32,480 --> 00:19:35,810
ואז מתי את מחליטה
לפנות לייעוץ?

359
00:19:35,810 --> 00:19:41,180
מתי את מתחילה להרגיש שדי?
אז קודם כול הגיע הזמן של פסח,

360
00:19:41,990 --> 00:19:48,260
אני זוכרת שלפני שריפת חמץ,
אני זוכרת שהשתטחתי על הרצפה

361
00:19:50,990 --> 00:19:53,100
ובוכה שבורא עולם יעזור לי.

362
00:19:56,550 --> 00:19:57,840
אני יודעת שרק הוא
יכול לעזור לי

363
00:19:57,840 --> 00:19:58,800
כי כבר די.

364
00:19:58,890 --> 00:20:01,290
אימא דיברה איתי, אחותי דיברה איתי,
כולם דיברו איתי.

365
00:20:01,560 --> 00:20:04,470
ואני זוכרת פשוט שיחות של אחותי

366
00:20:04,470 --> 00:20:06,960
שהייתה מדברת איתי כל יום,
כל יום פשוט:

367
00:20:07,290 --> 00:20:11,190
"הודיה, בבקשה, אני מתחננת".
והיו מראים לי כבר תמונות של בנות רזות

368
00:20:11,190 --> 00:20:13,620
שכבר הלכו. הלכו, ממש.

369
00:20:14,190 --> 00:20:20,340
ביום הולדת... סיפור של מישהי שהיא ממש
ביום ההולדת שלה שהיא ממש נפטרה,

370
00:20:20,340 --> 00:20:25,610
והיא במשקל של 28 קילו. -אוי.
-כאילו, והיו ממש בוכות לי בנות,

371
00:20:25,610 --> 00:20:28,040
כאילו "תצאי מזה, בבקשה.
תצאי מזה".

372
00:20:28,040 --> 00:20:29,570
היו מתחננות, כאילו אין לך,

373
00:20:29,810 --> 00:20:33,230
אין משהו אחר לעשות כאילו
אם את לא תפסיקי עם זה,

374
00:20:33,230 --> 00:20:34,760
רק את יכולה לעזור לעצמך.

375
00:20:36,260 --> 00:20:38,630
מתי את מחליטה לפנות לייעוץ, הודיה?

376
00:20:38,630 --> 00:20:42,410
זהו, אז פסח עבר עליי
בצורה מאוד מאוד קשה.

377
00:20:44,890 --> 00:20:49,330
אני מתקשרת להורים שלי
שיבואו לקחת אותי אליהם,

378
00:20:49,330 --> 00:20:50,590
כי אני כבר לא...

379
00:20:50,590 --> 00:20:51,877
את מחליטה לעזוב את הבית?

380
00:20:51,902 --> 00:20:54,680
כן. קשה לי. קשה לי.
כבר היה לי קשה עם הילדים,

381
00:20:54,680 --> 00:20:57,710
כבר לא יכולתי יותר מדי כבר להתמודד
עם כל מיני דברים.

382
00:20:57,710 --> 00:21:01,550
לא הייתי מסוגלת כבר
כאילו להתמודד עם הילדות

383
00:21:01,940 --> 00:21:06,020
וכבר להצדיק את זה כל הזמן.
-בת כמה התינוקת שלך הקטנה?

384
00:21:07,450 --> 00:21:10,420
הייתה אז בת תשעה-שמונה חודשים,
משהו כזה.

385
00:21:12,130 --> 00:21:15,000
את לא מסוגלת.
-לא. לא מסוגלת בכלל.

386
00:21:16,590 --> 00:21:19,530
אני עוזבת את הכול,
ומתקשרת לאבא שלי ואומרת לו:

387
00:21:19,530 --> 00:21:24,320
"אבא, תבוא לקחת אותי.
המצב שלי הוא כבר על הפנים".

388
00:21:24,980 --> 00:21:26,011
ובאים לקחת אותך?

389
00:21:26,270 --> 00:21:28,250
אבא שלי אומר לי:
"אנחנו באים לקחת אותך".

390
00:21:28,520 --> 00:21:36,820
זה היה רגע מאוד מאוד קשה,
כי אני זוכרת שפשוט בעלי התחיל לבכות.

391
00:21:36,820 --> 00:21:37,720
פעם ראשונה.

392
00:21:38,080 --> 00:21:41,550
הוא אומר לי: "בבקשה, את לא הולכת.
אני מתחנן, אל תלכי".

393
00:21:41,760 --> 00:21:43,770
אמרתי לו: "תקשיב, דניאל,

394
00:21:44,520 --> 00:21:49,150
"אני, אם אני לא הולכת,
קורה לי משהו. בבקשה".

395
00:21:49,990 --> 00:21:52,000
והוא אמר שזה כאילו
כבר שבר אותו.

396
00:21:52,400 --> 00:21:55,310
הוא בוכה, ואני הייתי יותר חזקה,

397
00:21:55,310 --> 00:21:59,130
שריון בואי נגיד של הייסורים האלה.

398
00:21:59,160 --> 00:22:04,560
אני לא מסוגלת יותר,
ואני אומרת לו "אני הולכת".

399
00:22:07,420 --> 00:22:09,340
לוקחת את הדברים.
ידעתי שאני הולכת לכמה ימים,

400
00:22:09,340 --> 00:22:13,120
לא ידעתי שאני יותר מדי אשאר שם.
-איך הייתה הפרידה מהילדות?

401
00:22:13,610 --> 00:22:19,100
כמו בסרטים.
אבא שלי לוקח אותי והן בוכות

402
00:22:19,210 --> 00:22:21,010
וצועקות "אימא".
-אימא, אימא.

403
00:22:21,070 --> 00:22:24,160
"אימא". ובעלי, אני רואה
את העיניים שלו דומעות.

404
00:22:24,160 --> 00:22:26,710
הוא מחייך כי לתת לי
הרגשה הכי טובה שיש, כי זה בעלי.

405
00:22:26,830 --> 00:22:29,980
רק טוב יש לו.
נותן רק הרגשה טובה.

406
00:22:31,360 --> 00:22:33,430
ואז את מגיעה לבית של ההורים.

407
00:22:34,170 --> 00:22:37,080
אני כל הדרך פשוט מעדיפה לשתוק,
כדי שאני לא אתחרט ואחזור לבית.

408
00:22:38,310 --> 00:22:41,880
למה את רוצה ללכת?
למה את בעצם רוצה לעזוב את הבית?

409
00:22:41,880 --> 00:22:45,030
הרגשתי שגדול עליי כבר
להיות אישה, להיות אימא

410
00:22:45,030 --> 00:22:45,930
ועם כל מה שאני סוחבת,

411
00:22:45,930 --> 00:22:47,460
די, גדול עליי,
אני לא יכולה יותר.

412
00:22:47,670 --> 00:22:48,570
מה, אני אתרסק.

413
00:22:48,570 --> 00:22:50,250
אני מרגישה שקורה לי משהו.

414
00:22:50,370 --> 00:22:52,800
הרגשתי שקורה לי משהו, פשוט.
לא יותר מדי.

415
00:22:52,810 --> 00:22:54,010
זהו, קורה לי משהו.

416
00:22:55,090 --> 00:22:58,180
וזהו, אני הולכת אליהם.

417
00:23:04,350 --> 00:23:06,360
בקיצור, מקבלות אותי
האחיות שלי שם.

418
00:23:06,570 --> 00:23:11,430
זה פשוט היה קטע שאני זוכרת
שהרגשתי שאני ממש בוכה.

419
00:23:11,780 --> 00:23:14,240
הן מקבלות אותי,
ואימא שלי מכינה לי נס קפה

420
00:23:14,420 --> 00:23:18,050
עם עוגת תפוזים, ופלים
ו"תאכלי". ואני אומרת לה: "כן, כן".

421
00:23:18,140 --> 00:23:20,420
חיכיתי שהיא תיכנס רגע לחדר,
למקום שהיא לא רואה אותי,

422
00:23:20,420 --> 00:23:23,030
פשוט קראתי לאחיות שלי הקטנות
ודחפתי להן את זה לפה.

423
00:23:23,280 --> 00:23:26,940
ואת הנס קפה שפכתי לכיור,
ויצאתי למרפסת.

424
00:23:27,240 --> 00:23:29,490
אני זוכרת שהלב שלי בכה
כי הייתי רעבה.

425
00:23:29,610 --> 00:23:31,320
הייתי רעבה, כל הזמן,
כל החיים הייתי רעבה.

426
00:23:31,320 --> 00:23:34,080
כל התקופה הזאת
הייתי בן אדם שרוצה לאכול

427
00:23:34,080 --> 00:23:35,970
ולא הייתי מסוגלת לכלום.

428
00:23:36,680 --> 00:23:41,900
ואני ממשיכה ככה יום אחרי יום,
אני לא אוכלת שום דבר.

429
00:23:41,900 --> 00:23:43,490
והם מדברים איתי, ואני הולכת ומקיאה.

430
00:23:43,490 --> 00:23:46,970
ומדברים איתי, ואני מרגישה
שכבר פיזי כבר לא טוב,

431
00:23:46,970 --> 00:23:47,960
משהו קורה לי בגוף.

432
00:23:47,960 --> 00:23:52,820
אני מרגישה שאני מאבדת את זה.
אני מתעלפת. נופלת פתאום על הרצפה.

433
00:23:53,320 --> 00:23:58,330
כבר אין כוח. -ואז?
-הכול כבר די, גירדתי כבר כל מה שיש,

434
00:23:58,330 --> 00:24:00,820
את כל המצברים גירדתי.
כבר לא נשאר לי שם משהו.

435
00:24:03,860 --> 00:24:07,550
אימא שלי התקשרה לאיזו מישהי
שהבת שלה גם חוותה הפרעת אכילה.

436
00:24:08,320 --> 00:24:10,270
פה כבר אני יודעת
שיש דבר כזה הפרעות אכילה.

437
00:24:11,020 --> 00:24:14,560
אני יודעת שיש דבר כזה
שנקרא אנורקסיה, בולימיה, שמקיאים.

438
00:24:14,950 --> 00:24:20,490
וכבר נלחצתי מזה
כי ידעתי שכבר כאילו אם לא עושים

439
00:24:20,490 --> 00:24:21,990
עם זה משהו, לא יוצאים מזה.

440
00:24:22,830 --> 00:24:24,540
אבא שלי לוקח אותי לבית חולים

441
00:24:27,060 --> 00:24:30,240
תל השומר ושם בודקים אותי מדענים,

442
00:24:30,240 --> 00:24:33,510
ואני כל כך רציתי שיפנו אותי
לאיזה פסיכיאטר, לאיזה פסיכולוג

443
00:24:33,510 --> 00:24:36,900
שידבר איתי, שיגיד לי משהו,
שייתן לי מים, מים קרים קצת,

444
00:24:36,990 --> 00:24:40,080
שיסביר לי על המחלה הזאת,
מה קורה,  מה, מה... -מה עובר עלייך.

445
00:24:40,080 --> 00:24:42,300
תן לי טיפים איך לצאת מזה.
אני רוצה לצאת מזה, כן.

446
00:24:42,300 --> 00:24:44,850
היום אני אומרת לך, אני רוצה
לצאת מזה. תן לי טיפים.

447
00:24:46,410 --> 00:24:49,710
ואומרים לי: "אין. יש פסיכיאטר אחד
בכל בית החולים פה.

448
00:24:50,010 --> 00:24:53,790
"והוא כרגע עסוק.
אי אפשר עכשיו, אין מה לעשות".

449
00:24:54,530 --> 00:24:58,730
אני חוזרת הביתה בשברון לב,
כבר הבנתי שכאילו אין פה יותר מדי.

450
00:24:59,300 --> 00:25:00,680
אין מי שיכול לעזור לי.

451
00:25:00,810 --> 00:25:05,370
ואחותי מדברת איתי באותו זמן
ואומרת לי: "תקשיבי, הודיה,

452
00:25:05,670 --> 00:25:08,310
"אני מתחננת אלייך, תעשי...
אל תקיאי. אל תקיאי".

453
00:25:08,430 --> 00:25:10,680
אני אומרת: "טוב, אני לא אקיא,
אני לא אקיא, אני רוצה לצאת מזה".

454
00:25:10,680 --> 00:25:13,200
די, כבר הרגשתי שנמאס לי
כבר להיות במקום הזה.

455
00:25:13,200 --> 00:25:15,030
הודיה, באיזשהו שלב
את מתאשפזת.

456
00:25:15,370 --> 00:25:18,130
אני נכנסת לאשפוז.
-איפה? -בתל השומר.

457
00:25:18,670 --> 00:25:21,010
מחלקה שבואי נגיד שקשה מאוד
להתקבל לשם,

458
00:25:21,010 --> 00:25:26,110
כי אחרי חצי שנה
רק של לחכות בתור,

459
00:25:26,110 --> 00:25:28,930
אז אולי מתפנה, כי זו
מחלקה קטנה של 30 אנשים,

460
00:25:29,050 --> 00:25:32,440
וביקוש, לצערנו הרב,
של הפרעת אכילה הוא גדול מאוד.

461
00:25:32,440 --> 00:25:35,080
באים ממש, זו מחלקה
מאוד מאוד מבוקשת,

462
00:25:35,080 --> 00:25:36,850
אפילו מחו"ל מגיעים למחלקה הזאת.

463
00:25:36,850 --> 00:25:37,930
זו מחלקה סגורה, הודיה?

464
00:25:39,010 --> 00:25:43,750
זו מחלקה שאסור לצאת ממנה.
דלתות רק עם כרטיס של עובד.

465
00:25:44,080 --> 00:25:46,630
אין דבר כזה לצאת משם,
אין מציאות כזאת. אין דבר.

466
00:25:46,630 --> 00:25:49,000
וגם אנשים לא יכולים
להיכנס לשם בלי אישור.

467
00:25:49,000 --> 00:25:50,230
יש למה צריך.

468
00:25:51,240 --> 00:25:53,520
ואני נכנסת, קודם כול לפני
שאני נכנסת להתאשפז, לאינטייק,

469
00:25:53,520 --> 00:25:54,990
ששם יש פסיכולוגית,

470
00:25:54,990 --> 00:25:57,510
ושם אני זוכרת שבכיתי לה
את כל חיי בכיתי לה.

471
00:25:57,630 --> 00:26:00,270
כי סוף סוף מישהו מבין את
הדבר הזה שנקרא אנורקסיה,

472
00:26:00,270 --> 00:26:01,680
בולימיה, הפרעת אכילה.

473
00:26:01,860 --> 00:26:05,220
אני רוצה סיכום קטן, את מגיעה
למחלקה הזאת אחרי כמה זמן

474
00:26:05,220 --> 00:26:09,540
שאת מתמודדת מתחילת ההפרעה?
-שנתיים.

475
00:26:09,540 --> 00:26:12,600
שנתיים. זאת אומרת, שנתיים
את מתמודדת בלי שום איש מקצוע?

476
00:26:12,960 --> 00:26:15,660
כלום. -בלי שום עזרה.
זה משהו שככה אולי איזו אחות,

477
00:26:15,660 --> 00:26:16,920
אימא, משהו, אבל לא אנשים ש...

478
00:26:17,640 --> 00:26:19,650
ואז את מגיעה למחלקה.
תספרי לי על המחלקה הזו.

479
00:26:19,650 --> 00:26:21,750
אני מגיעה למחלקה, הפרידה קשה.

480
00:26:21,750 --> 00:26:23,313
אני עוד חשבתי שאני הולכת
להיות שם יום-יומיים,

481
00:26:23,338 --> 00:26:25,230
אמרו לי המינימום הוא שלושה חודשים.

482
00:26:25,560 --> 00:26:30,570
וזו תקופה של ככה חודש סיוון, תמוז, אב.
-הכי יפה. -והכי כיפית.

483
00:26:30,570 --> 00:26:34,650
גם יום נישואים, גם יום הולדת לבעלי,

484
00:26:34,890 --> 00:26:38,950
גם חג שבועות
וגם החופש הגדול שאני אוהבת,

485
00:26:38,950 --> 00:26:41,710
אני ילדה. אני עדיין ילדה.
אני אוהבת את החופש.

486
00:26:42,030 --> 00:26:44,490
ועצוב לי לפספס את זה,

487
00:26:44,490 --> 00:26:46,920
כי כל החיים שלי הייתי,
גם כשהייתי בחורה בסמינר,

488
00:26:46,920 --> 00:26:49,830
הייתי נהנית מהמחנות
והקאמפים וכל הדברים האלה.

489
00:26:50,310 --> 00:26:52,800
ושכאילו אומרים לי: הודיה, מה עדיף לך?

490
00:26:52,810 --> 00:26:55,330
לא לחגוג עכשיו,
ושנה הבאה כן לחגוג?

491
00:26:55,720 --> 00:26:57,850
ואני נכנסת כי אין לי ברירה אחרת.

492
00:26:58,450 --> 00:26:59,260
אין לי ברירה אחרת.

493
00:26:59,260 --> 00:27:01,360
אני נכנסת. אני מביאה איתי מזוודה
ואני נכנסת.

494
00:27:01,630 --> 00:27:04,390
אני יושבת, ספה קרה, מפחיד כזה,
תחושה מלחיצה.

495
00:27:04,390 --> 00:27:05,170
אני נכנסת.

496
00:27:08,960 --> 00:27:09,770
ואני מחכה.

497
00:27:09,860 --> 00:27:12,290
פסיכיאטר אחד קורא לי,
שואל אותי כמה שאלות,

498
00:27:12,500 --> 00:27:17,340
אני עונה לו על כל מה שצריך.

499
00:27:17,340 --> 00:27:19,590
אימא שלי מלווה אותי.
ואז הוא אומר לה: "לא, לא, לא, לא,

500
00:27:19,590 --> 00:27:20,880
"לכאן את לא יכולה להיכנס".

501
00:27:21,240 --> 00:27:23,880
אני כזה, "אימא, כאילו בואי איתי.
מפחיד אותי לבד".

502
00:27:25,049 --> 00:27:28,650
טוב, היא יוצאת. אסור להיכנס.
זה כבר השטח של החדרים של הבנות.

503
00:27:29,351 --> 00:27:32,000
טוב, תמתיני. לוקחים לי בדיקת דם.
תמתיני.

504
00:27:32,000 --> 00:27:36,980
ואז נפתחת דלת כזאת, חדר אוכל,
ואני רואה את כל הבנות יוצאות.

505
00:27:37,930 --> 00:27:42,970
שמה נבהלתי, כי אני לא ראיתי
בחיים בנות רזות במצב כזה.

506
00:27:43,410 --> 00:27:45,480
ואני כזאת כמוהן,
אבל אני לא רואה את עצמי.

507
00:27:45,990 --> 00:27:47,040
פשוט נחרדתי.

508
00:27:47,310 --> 00:27:49,650
אני זוכרת ש...
-את היית נראית כמוהן?

509
00:27:49,650 --> 00:27:50,430
הייתי נראית כמוהן.

510
00:27:50,430 --> 00:27:54,350
ולא ידעת שאת כמוהן.
-ידעתי שאני רזה, אבל לא אמרתי,

511
00:27:54,350 --> 00:28:00,440
כי אמרו לי "את רזה".
בסדר, רזה, בסדר. לא מדי. רזה.

512
00:28:02,930 --> 00:28:06,320
אני נכנסת לשם,
רואה אותן, נבהלת.

513
00:28:07,300 --> 00:28:11,440
לא בכיתי. לא בכיתי, כי אני הרגשתי
שבורא עולם במשך כל השנתיים האלה

514
00:28:11,440 --> 00:28:16,850
נתן לי סוג של...
עטף אותי בסוג של חוזק כזה

515
00:28:16,850 --> 00:28:18,650
של עטיפת מגן ש...

516
00:28:18,850 --> 00:28:20,800
נתן לי להבין שאת תראי דברים קשים,

517
00:28:20,800 --> 00:28:24,340
את תראי דברים קשים ואת
תתמודדי עם דברים. אל תיבהלי.

518
00:28:26,260 --> 00:28:29,350
לציין שכל מי שנכנסת לשם
פורצת בבכי מטורף

519
00:28:29,350 --> 00:28:31,150
של לחץ, של פחד,
"אני לא רוצה להיות פה".

520
00:28:31,150 --> 00:28:33,670
הם מפחדים להיכנס לשם,
"מה, אני כזאת?"

521
00:28:33,670 --> 00:28:36,730
פתאום נפתחת להם התמונה.
-פתאום את מבינה מה המקום שלך.

522
00:28:36,755 --> 00:28:37,296
את ככה.

523
00:28:39,010 --> 00:28:44,590
אני מגלה באמצע המחלקה חדר מוגבר,
שם זה בנות ששוקלות ממש ממש נמוך,

524
00:28:44,590 --> 00:28:49,720
מחוברת להן זונדה.
הן לא רוצות אוכל אז זונדה.

525
00:28:50,350 --> 00:28:53,380
שם זה כזה סוג של כפייה,
בואי נאמר כפייה.

526
00:28:53,980 --> 00:28:55,450
לא מחזיקים שם אף אחד בכוח.

527
00:28:55,450 --> 00:28:59,380
הייתה שם מישהי שהייתה שם בכפייה,
פשוט הלכה עם הרגליים המפחידות,

528
00:28:59,590 --> 00:29:04,970
ממש. אני לא יודעת איך הרגליים
תפסו את הראש מרוב שהיא הייתה רזה.

529
00:29:05,270 --> 00:29:06,890
והיא פשוט ברחה, הלכה.

530
00:29:06,890 --> 00:29:08,660
אמרה להם: "אני הולכת".
"בבקשה".

531
00:29:09,030 --> 00:29:10,860
היא הייתה כבר גדולה,
היא לא הייתה בואי נגיד קטינה.

532
00:29:10,860 --> 00:29:11,820
הייתה כבר 30.

533
00:29:13,290 --> 00:29:18,820
וצעקות, בכיות. את שומעת בנות
צועקות: "לא, אל תביאי לי לאכול!"

534
00:29:18,820 --> 00:29:19,540
צעקות.

535
00:29:20,830 --> 00:29:23,290
רעידות, את רואה בנות אוכלות
ורועדות מפחד.

536
00:29:24,220 --> 00:29:26,740
אני הייתי יותר חזקה כי בואי נגיד
ההורים שלי נתנו לי הכנה בבית.

537
00:29:26,740 --> 00:29:28,690
שלושה שבועות הם הכינו אותי
ונתנו לי,

538
00:29:28,690 --> 00:29:31,150
והצלחתי לאכול ארוחה אחת ביום בלי להקיא.

539
00:29:31,530 --> 00:29:33,990
ואני מגיעה עם סוג של גם
ביטחון ואמונה

540
00:29:33,990 --> 00:29:36,720
שבורא עולם, אתה מוציא אותי מזה.

541
00:29:36,810 --> 00:29:38,310
אני מאמינה רק בך, רק בך.

542
00:29:38,310 --> 00:29:39,870
באתי חזקה.
אני רוצה לצאת מזה.

543
00:29:39,930 --> 00:29:42,210
אני רוצה להיות הודיה הבריאה,

544
00:29:42,330 --> 00:29:45,300
הודיה חזקה, הודיה מלאה
ולא רזה.

545
00:29:45,300 --> 00:29:46,650
לא טוב לי במקום הזה.

546
00:29:46,830 --> 00:29:51,390
ואני נכנסת לשם, זו ההתמודדות
הכי קשה שהייתה לי

547
00:29:51,390 --> 00:29:52,560
עם כל המחלה ועם כל ההקאות,

548
00:29:52,710 --> 00:29:54,240
זו ההתמודדות הכי קשה
להיות שם.

549
00:29:54,480 --> 00:30:00,360
את רואה אחיות, את רואה בנות.
יש שם גם גברים, גברים מאוד רזים

550
00:30:00,360 --> 00:30:03,740
וממש בצורה יוצאת דופן.

551
00:30:03,740 --> 00:30:05,150
הייתה לך תקשורת עם הבנות?

552
00:30:05,330 --> 00:30:06,200
בהתחלה היה לי מאוד קשה.

553
00:30:06,320 --> 00:30:10,130
הרגשתי שאני נכנסת
ונסגרת עליי דלת מזכוכית ושלום,

554
00:30:10,130 --> 00:30:12,890
תגידי שלום לכולם.
את נמצאת פה, את שייכת אלינו.

555
00:30:12,890 --> 00:30:14,390
נכנס לי צמיד על היד.

556
00:30:15,200 --> 00:30:16,310
והרגשתי שזהו.

557
00:30:16,310 --> 00:30:21,920
אני אימא, אני נשואה, אני חופשייה לעצמי,
אבל עכשיו אני כבר לא חופשייה. זהו.

558
00:30:22,250 --> 00:30:23,390
אני כבר לא חופשייה יותר.

559
00:30:23,810 --> 00:30:24,530
אני יושבת.

560
00:30:24,530 --> 00:30:29,270
יש כזה דבר שאחרי האוכל
לא הולכים לחדרים, כל אחת למקום שלה.

561
00:30:29,270 --> 00:30:32,717
יש חדר השגחה מאוד מאוד גדול.
-כדי לא להקיא. -לא להקיא.

562
00:30:32,742 --> 00:30:35,730
אפילו לשירותים נכנסים איתך
ובודקים אותך אם הקאת.

563
00:30:36,240 --> 00:30:38,070
אין דבר כזה.
יש חדר השגחה,

564
00:30:38,160 --> 00:30:41,160
אסור לשים שמיכה על הראש, שממש...

565
00:30:41,550 --> 00:30:44,140
גם כשנכנסים למחלקה לוקחים ממך
את כל החפצים החדים.

566
00:30:44,260 --> 00:30:48,670
גם אם זה אלכוהול או אציטון,
כל הדברים האלה לוקחים הכול,

567
00:30:48,670 --> 00:30:50,200
כל הדברים ש... אפילו מספריים,

568
00:30:50,200 --> 00:30:52,390
אם את רוצה, את מבקשת
מהתחנה של האחיות.

569
00:30:52,720 --> 00:30:56,980
לוקחים את כל הדברים שרק אפשר,
כאילו שחס ושלום הבנות לא יזיקו לעצמן,

570
00:30:56,980 --> 00:31:00,190
כי אפשר בקלות להזיק לעצמנו
עם כזו מחלה.

571
00:31:00,190 --> 00:31:01,750
התקשורת עם הבנות?

572
00:31:01,892 --> 00:31:04,060
אז התקשורת ככה,

573
00:31:04,600 --> 00:31:07,051
אני טיפוס די מתקבל. -נכון.

574
00:31:07,076 --> 00:31:12,190
וכן יצרו איתי קשר והתחילו לדבר איתי,
ואני שיתפתי

575
00:31:12,190 --> 00:31:15,010
ולא היה אכפת לי לפתוח את השיחה
ומאיפה באתי.

576
00:31:16,050 --> 00:31:20,340
הבנתי שלא מדברים שם על משקל ועל גוף
ולא מספרים חוויות.

577
00:31:20,430 --> 00:31:21,270
אין דבר כזה.

578
00:31:21,610 --> 00:31:25,960
מה, זה משהו שהצוות אוסר עליכן?
-יש לך תנאים

579
00:31:26,170 --> 00:31:28,810
מה מותר לעשות, מה אסור לעשות.

580
00:31:28,900 --> 00:31:30,250
בשתים עשרה כיבוי אורות.

581
00:31:30,650 --> 00:31:35,210
יש לך כל שעה עגולה אחות
שבאה לבדוק, ממש, חדר, בת-בת,

582
00:31:35,210 --> 00:31:38,390
בן אדם, בן אדם, פשוט בודקים
אם יש שמיכה על הראש, מוצאים.

583
00:31:38,420 --> 00:31:41,210
אסור לישון עם דובי, בואי נגיד
ככה, שיש שם אפילו בנות

584
00:31:41,210 --> 00:31:42,980
שישנות עם דובי.
אין דבר כזה לישון עם דובי.

585
00:31:42,980 --> 00:31:51,130
פעילויות? -פעילויות, יש שם צוות
מאוד גדול של פסיכולוגיות,

586
00:31:51,280 --> 00:31:55,720
שהן מביאות את הפעילות
בכל מיני דרכים מגוונות,

587
00:31:55,720 --> 00:31:59,690
אם זה ריקוד
ואם זה ספורט עדין מאוד,

588
00:31:59,690 --> 00:32:03,530
כי צריך להגיע לבי-אם-איי מאוד תקין
בשביל להיכנס לספורט פעיל.

589
00:32:03,650 --> 00:32:08,040
זאת אומרת, ספורט עדין זה סיבובים,
את יודעת, כפיפות קטנות.

590
00:32:08,040 --> 00:32:14,340
ויש שם אומנות, והכול הכול הכול
זה סביב הפרעת האכילה.

591
00:32:14,700 --> 00:32:20,280
כל מיני דברים של מיינדפולנס,
כל הדברים האלה, גם יוגה כזו.

592
00:32:21,450 --> 00:32:24,300
ופסיכולוגית שפעם בשבוע
את רואה אותה והפסיכיאטר,

593
00:32:24,420 --> 00:32:26,870
ויש לך שקילה כל פעם בשבוע.

594
00:32:26,870 --> 00:32:28,310
ביום של השקילה יש לך גם ועדה,

595
00:32:28,610 --> 00:32:30,980
ועדה עם האחיות
ועם הפסיכיאטר שלך, עם כולם.

596
00:32:31,230 --> 00:32:33,420
יש לך חדר ועדה, זה יום
מאוד מאוד מלחיץ, בואי נגיד,

597
00:32:33,420 --> 00:32:35,730
כי נקרא לזה "יום הדין" כזה,

598
00:32:35,790 --> 00:32:37,890
ששם מחליטים מה קורה איתך
בשבוע הבא.

599
00:32:37,890 --> 00:32:40,900
אז את נכנסת לוועדה,
אומרים לך: "יופי, עברת משולחן אחת".

600
00:32:40,900 --> 00:32:43,270
יש שלושה שולחנות.
שולחן אחת, שולחן שתיים, שולחן שלוש.

601
00:32:43,330 --> 00:32:46,360
שולחן אחת זה לסימפטומים
הכי הכי הכי בולטים.

602
00:32:46,577 --> 00:32:47,927
השולחן השני יותר מתקדם,

603
00:32:48,010 --> 00:32:50,668
וכבר שולחן שלוש
זה כבר שולחן שלא צריך השגחה של...

604
00:32:50,693 --> 00:32:52,960
את יודעת, באים לחדר אוכל,
מודדים את האוכל.

605
00:32:52,960 --> 00:32:54,620
יש לך תפריט, מתאימים לך תפריט.

606
00:32:54,620 --> 00:32:57,170
ממש מודדים לך עם כפות.
יש לך צלחות מיוחדות.

607
00:32:57,170 --> 00:32:58,850
אין דבר כזה לקחת
אם את רעבה.

608
00:33:00,052 --> 00:33:04,170
בנות שמגיעות לשם, יש שם
ממש לחץ על האוכל. ממש מלחמות.

609
00:33:04,650 --> 00:33:07,080
ממש, כאילו כמה שיותר
להגיע כבר למזוג את האוכל,

610
00:33:07,080 --> 00:33:08,370
כי כולנו רעבות.

611
00:33:08,880 --> 00:33:11,999
כולנו חיכינו לרגע שמישהו יבוא
ויאשר לנו לאכול.

612
00:33:12,060 --> 00:33:15,120
והנה, אנחנו חייבות לאכול,
אז הנה הגיע הזמן. -אנחנו עכשיו רוצות

613
00:33:15,120 --> 00:33:16,350
לעלות במשקל.

614
00:33:16,810 --> 00:33:20,410
אז בנות דוחפות אחת את השנייה,
לא מקטע שגם רוצות לעלות במשקל,

615
00:33:20,410 --> 00:33:22,300
מקטע שהן רוצות לאכול.

616
00:33:22,360 --> 00:33:23,830
מתות מרעב. כולנו מתות מרעב.

617
00:33:23,830 --> 00:33:26,720
זו המחלה שמתים מרעב.
אנחנו רוצים לאכול.

618
00:33:26,900 --> 00:33:31,250
אז יש שם דחיפות לא קלות
ואי-נעימות וחוסר בגרות.

619
00:33:31,960 --> 00:33:34,390
וזה הכול מהמקום החולה, כמובן.

620
00:33:34,570 --> 00:33:36,880
הבנות שם מאוד מוכשרות,
מאוד מאוד מוכשרות.

621
00:33:36,880 --> 00:33:41,980
כולן, אחת אחת, סופרת, מורה, עורכת דין,
סבתות, אימהות.

622
00:33:43,120 --> 00:33:44,110
כל צבעי הקשת.

623
00:33:44,110 --> 00:33:48,480
חייל שיצא מהצבא, המפקד.
ממש דברים שאת מגלה כאילו,

624
00:33:48,480 --> 00:33:51,510
כל הכישרוניות. -כמה זמן
את נמצאת שם?

625
00:33:51,690 --> 00:33:53,970
אני נמצאת שם, מזל, חודשיים,

626
00:33:54,120 --> 00:33:55,950
כי הייתי ילדה טובה.
-חודשיים? מתי מתחיל ה...?

627
00:33:56,790 --> 00:33:58,830
את רואה שיפור שאת משתקמת?
-אני עולה במשקל.

628
00:33:58,830 --> 00:34:03,310
אני עולה כמעט כל שבוע 1.300 קילו.
זה לא קל, כי עכשיו חיפשתי לרדת

629
00:34:03,310 --> 00:34:05,920
את ה-1.300 קילו,
פתאום את עולה 1.300 קילו. -כן. -כן.

630
00:34:05,920 --> 00:34:08,860
אני שמחה, אני עולה במשקל
ואומרת "מזמור לתודה", "מזמור לתודה".

631
00:34:08,860 --> 00:34:11,080
כל הזמן הלכה איתי
ה"תודה, בורא עולם", "תודה, בורא עולם".

632
00:34:11,210 --> 00:34:13,220
הגיע הזמן שגם הורידו לי
את ההשגחה לגמרי,

633
00:34:13,220 --> 00:34:13,940
את לא צריכה השגחה.

634
00:34:13,940 --> 00:34:16,010
עברת משולחן אחת לשולחן שתיים.
מאוד מהר עברתי,

635
00:34:16,010 --> 00:34:18,200
כי רציתי לאכול, כי רציתי להתרפא.

636
00:34:18,370 --> 00:34:20,920
ועכשיו מגיע כל הקטע הקשה
של המשבר באמונה.

637
00:34:21,190 --> 00:34:26,390
כששם אני נכנסת לחדר, אני לבד.

638
00:34:26,820 --> 00:34:29,760
הפסיכולוגים הלכו,
הפסיכיאטר הלך לישון,

639
00:34:29,760 --> 00:34:32,820
ואני לבד עם המחשבות שלי מתמודדת.

640
00:34:32,820 --> 00:34:35,260
בחדר השגחה עוד איכשהו עובר לך הזמן.

641
00:34:35,260 --> 00:34:37,210
פה את לבד, את צריכה
להעביר לעצמך את הזמן.

642
00:34:39,350 --> 00:34:41,810
אני זוכרת שדיברתי
עם הרב ארוש והוא אמר לי...

643
00:34:41,810 --> 00:34:44,090
ועם עוד הרבה רבנים
שהיו איתי שם בקשר,

644
00:34:44,330 --> 00:34:48,170
והוא אמר לי כל הזמן:
"תחשבי שאת בבית מלון.

645
00:34:48,580 --> 00:34:50,560
"תחשבי שעכשיו מפנקים אותך
באוכל, בשינה,

646
00:34:50,560 --> 00:34:52,929
"תחשבי רק טוב, תחשבי חיובי". -איזה יופי.

647
00:34:54,190 --> 00:34:57,440
ועוד רב אחד אמר לי:
"מלחמת האמונה הזאת

648
00:34:57,440 --> 00:35:00,200
"היא בור אחד שלם של עקרבים ונחשים.

649
00:35:00,230 --> 00:35:02,630
"את נמצאת עכשיו בבור
של עקרבים ונחשים.

650
00:35:02,720 --> 00:35:04,550
"תנסי להתמודד כמה שאת יכולה.

651
00:35:04,550 --> 00:35:07,250
"תביני שעכשיו את יוסף הצדיק".
פשוט ככה.

652
00:35:07,670 --> 00:35:10,490
"המלחמה היא לא רק עם עצמי,
אלא גם עם הרפואה,

653
00:35:10,580 --> 00:35:15,200
כי רפואה, בואי נגיד
שזה שליחים של בורא עולם כמובן

654
00:35:15,200 --> 00:35:16,670
וזו מתנה של בורא עולם לעזור לנו,

655
00:35:16,670 --> 00:35:20,070
אבל רפואה, אין ברפואה אמונה.

656
00:35:20,070 --> 00:35:24,840
יש יותר... זה לא כוח רוחני,
זה כוח יותר גשמי.

657
00:35:24,840 --> 00:35:27,720
נכון. -ומאוד מאוד קשה
להתמודד עם הדבר הזה,

658
00:35:27,840 --> 00:35:32,250
כי אני הולכת למנהל של המחלקה
ואני הולכת לפסיכולוגים

659
00:35:32,250 --> 00:35:35,370
ואני שואלת אותם: "אפשר לצאת מזה?"
אף אחד לא עונה לך.

660
00:35:36,120 --> 00:35:40,230
"אפשר לצאת מזה? תענו לי,
בבקשה". אפילו בנות שיוצאות מזה,

661
00:35:40,530 --> 00:35:43,110
פתאום אני שומעת מישהי
שכבר בפעם השמינית נכנסת לשם,

662
00:35:43,110 --> 00:35:45,210
באשפוז השמיני שלה.
-כן, אבל זה בטח איזשהו משהו

663
00:35:45,210 --> 00:35:49,990
שמשאיר לך את המקום הזה
שאת תאמיני בעצמך

664
00:35:50,140 --> 00:35:51,280
שאת הולכת לצאת מזה.

665
00:35:51,280 --> 00:35:55,600
נכון, אבל אי אפשר, קשה להאמין.
את רואה 30 אנשים עם עוד סיפורים.

666
00:35:55,600 --> 00:35:59,290
שבנות מבוגרות
שכבר מגיל 20 הדבר הזה,

667
00:35:59,520 --> 00:36:03,510
והן 40 שנה עם הפרעת אכילה.
זה משהו שאני לא יודעת

668
00:36:03,510 --> 00:36:04,860
אם אפשר להתמודד עם כזה דבר.

669
00:36:04,860 --> 00:36:06,950
זה משהו מטורף,
אי אפשר להתמודד עם זה.

670
00:36:07,160 --> 00:36:09,050
אלה כוחות שהמוח...

671
00:36:09,920 --> 00:36:11,210
אם היא הייתה מכונה,
היא הייתה מתפוצצת.

672
00:36:11,383 --> 00:36:14,994
כל הזמן מחשבות, מחשבות, מחשבות.
את אומרת: מה קורה?

673
00:36:15,502 --> 00:36:17,669
הודיה, מה קורה בבית בזמן הזה?

674
00:36:19,650 --> 00:36:24,980
הבנות שלי, חמותי לקחה אחת
וגיסתי לקחה את השנייה.

675
00:36:25,130 --> 00:36:26,540
בואי נגיד שהן היו מפוזרות.

676
00:36:27,860 --> 00:36:32,090
היה מצב שאפשרו לי כבר,
כשכבר בואי נגיד כשהתקדמתי,

677
00:36:32,250 --> 00:36:33,390
לצאת אפטרים.

678
00:36:33,870 --> 00:36:36,240
את יוצאת פעמיים בשבוע
בגלל שאני אימא,

679
00:36:36,240 --> 00:36:39,300
מאפשרים את זה רק למי
שיש לה ילדות לצאת ולהתראות,

680
00:36:39,300 --> 00:36:42,870
עד השעה, נגיד משעה ארבע אחר הצהריים
עד שתים עשרה בלילה.

681
00:36:42,870 --> 00:36:45,630
מי שמאחרת, מורידים לה אפטר.

682
00:36:46,180 --> 00:36:49,690
ויש את שבת,
שגם אישרו לי את זה.

683
00:36:49,810 --> 00:36:50,830
ואני נפגשת איתן.

684
00:36:50,830 --> 00:36:53,590
אני זוכרת שאמרתי, הילדה שלי
שאלה אותי "לאיפה את הולכת?"

685
00:36:53,590 --> 00:36:55,690
אז אמרתי לה "לירושלים",
לא רציתי להגיד שאני הולכת לבית חולים.

686
00:36:55,900 --> 00:36:57,730
והיא כל הזמן הייתה בוכה:
"אימא, לא לירושלים",

687
00:36:57,730 --> 00:36:59,050
הייתה צועקת: "לא לירושלים!"

688
00:36:59,050 --> 00:37:01,630
זה היה סיוט שאני לא יודעת
איך הצלחנו להעביר אותה לפה,

689
00:37:02,140 --> 00:37:05,500
כי אמרנו ירושלים.
וזה היה הסיוט שלה.

690
00:37:06,220 --> 00:37:11,410
בואי נגיד שהם די קיבלו את זה,
המשפחה של בעלי עזרו במה שהם יכלו.

691
00:37:11,590 --> 00:37:15,160
אבל איך בעלך מתמודד בבית
עם הילדים? -בעלי היה... -עם הבנות?

692
00:37:15,310 --> 00:37:17,830
היה לו קשה ברמות שראיתי את זה
על הפנים שלו.

693
00:37:17,830 --> 00:37:21,310
כי בעלי טיפוס כזה שמי שרואה אותו
מבין מה אני מדברת.

694
00:37:21,310 --> 00:37:25,810
סבתא שלי קוראת לו בצק עם עיניים,
מרוב שהוא כזה מתאים את עצמו לכל דבר

695
00:37:25,810 --> 00:37:27,310
וכל הזמן מחייך. -בצק עם עיניים.

696
00:37:27,310 --> 00:37:30,370
כל הזמן מחייך, שיהיה בריא,
כל הזמן רק מחייך, מחייך.

697
00:37:30,460 --> 00:37:33,310
פתאום אני מגלה שמשהו נעלם בו, החיות.

698
00:37:33,880 --> 00:37:36,970
את יודעת שזה גדול, כאילו שזה מראה...

699
00:37:37,060 --> 00:37:40,870
לכן פחדתי לדבר... -זו מסירות נפש
מבחינתו, הוא התמודד עם כזה דבר.

700
00:37:40,870 --> 00:37:43,720
את הרי סיפרת שאת היית
בלתי נסבלת כשהיית בבית. -בלתי נסבלת.

701
00:37:43,720 --> 00:37:47,440
ואחר כך כל התהליך,
ועדיין ככה הוא ממשיך ודואג לך.

702
00:37:47,440 --> 00:37:49,600
מתי קורה הסוויץ' הזה שאת ככה...

703
00:37:50,470 --> 00:37:54,040
זהו, אז קודם כול, כמו שאמרתי,
שההתמודדות עם המלחמה הזאת

704
00:37:54,040 --> 00:37:56,980
ועם האמונה והתפילות,
שהייתי כל הזמן רק מתפללת

705
00:37:56,980 --> 00:37:58,690
ולא עוזבת את התפילות
ואת האמונה

706
00:37:58,690 --> 00:38:05,250
וזה מבחינתי המפתח, קודם
כול בראש ובראשונה זה בורא עולם,

707
00:38:05,640 --> 00:38:08,550
לדבר איתו, להתפלל אליו, לספר לו,
כל הזמן רק לדבר איתו.

708
00:38:08,550 --> 00:38:10,110
לדבר איתו, בלי להפסיק להודות.

709
00:38:10,230 --> 00:38:12,990
גם כשקשה
לנסות לרקוד עם כל הקושי.

710
00:38:12,990 --> 00:38:14,910
הייתי שרה "אני מאמין" ורוקדת.

711
00:38:15,000 --> 00:38:15,870
וזה הזכיר לי את השואה,

712
00:38:15,930 --> 00:38:18,120
כי אנשים שדקה לפני המשרפות

713
00:38:18,120 --> 00:38:19,860
רקדו ושרו "אני מאמין באמונה שלמה".

714
00:38:19,920 --> 00:38:22,590
אז אני לא לפני המשרפות,
אני כמעט, אבל בואי נגיד

715
00:38:22,590 --> 00:38:24,450
תעשי את זה גם.
וזה עוזר ברמות

716
00:38:24,450 --> 00:38:27,330
שאני זוכרת שזה השכיח ממני את הכול.
השכיח ממני את המחשבות.

717
00:38:27,330 --> 00:38:29,370
את מודה. -מנקה.

718
00:38:29,730 --> 00:38:32,040
תודעה של הודיה
בתוך המקום הזה.

719
00:38:32,160 --> 00:38:35,010
ואז זה קורה, את מתחילה ברוך השם
לעלות על דרך המלך.

720
00:38:35,130 --> 00:38:37,470
אז זהו, ברוך השם, קיבלתי
מחמאות מהצוות.

721
00:38:37,560 --> 00:38:41,010
אמרו לי שהייתי מחייכת
ולא קיבלתי, יש את המשקה הזה

722
00:38:41,010 --> 00:38:43,770
שהוא תחליף לארוחה
למי שעושה בעיות, ה"אנשור".

723
00:38:44,030 --> 00:38:45,740
בואי נגיד שבחיים לא קיבלתי
את המשקה הזה.

724
00:38:46,370 --> 00:38:48,200
אני תמיד אמרתי: אני לא אגיע למקום הזה.

725
00:38:48,320 --> 00:38:52,880
וברוך השם, מגיע היום שאומרים לי
"את משתחררת בתאריך כזה וכזה".

726
00:38:53,030 --> 00:38:58,500
אני מודיעה לבעלי ומשתחררת.
עליתי 8-9 קילו.

727
00:38:58,620 --> 00:39:01,740
אני מגיעה למשקל
של 57-58 קילו פחות או יותר.

728
00:39:01,740 --> 00:39:02,910
ברוך השם. -כן.

729
00:39:04,520 --> 00:39:06,980
ואני אורזת את הדברים.

730
00:39:07,640 --> 00:39:10,280
זה משהו שקצת מוזר,
אבל היה לי קשה לצאת משם.

731
00:39:10,720 --> 00:39:14,890
כי יש לך הרבה אחיות.
הרבה אחיות מסביבך.

732
00:39:15,070 --> 00:39:18,880
כל הבנות החולות שם
הן נהפכו להיות אחיות שלי באיזשהו...

733
00:39:18,880 --> 00:39:20,950
יש בנות שאת ראית
שהן נשארו באותו מקום?

734
00:39:20,950 --> 00:39:23,470
כן, מלא.
מלא בנות, מלא בנות,

735
00:39:23,470 --> 00:39:25,780
כי הן לא באו ממקום
שהן רוצות לעזור לעצמן.

736
00:39:26,550 --> 00:39:30,990
בתוך ליבן הן רוצות לצאת מזה,
אבל זה גדול עליהן.

737
00:39:31,350 --> 00:39:33,870
מה את חושבת שהיה אצלך
שנתן לך כוח לעשות את זה

738
00:39:33,870 --> 00:39:36,300
בכזאת יחסית מהירות?

739
00:39:36,300 --> 00:39:41,640
קודם כול, ראיתי תמיד
את בעלי והילדות ואת בורא עולם.

740
00:39:41,640 --> 00:39:43,380
בורא עולם. -האמונה.
-שראיתי שהוא כועס עליי

741
00:39:43,380 --> 00:39:44,820
שאני נלחמת בו.

742
00:39:45,240 --> 00:39:47,820
אני בראתי אותך.
אני החלטתי איזה גוף יהיה לך.

743
00:39:48,300 --> 00:39:49,410
מה, את נלחמת בי?

744
00:39:50,010 --> 00:39:51,600
הוא כעס עליי.
אני ידעתי שהוא כועס עליי.

745
00:39:51,600 --> 00:39:55,020
בהתחלה, בהתחלה, בתחילת הדרך
של המחלה, חשבתי שהוא עוזר לי

746
00:39:55,020 --> 00:39:58,030
כי הוא מוריד אותי במשקל,
אבל זו בחירה חופשית.

747
00:39:58,570 --> 00:40:00,850
ופה הרגשתי כבר
שהוא ממש ממש כועס עליי.

748
00:40:01,240 --> 00:40:06,670
ותמיד ניסיתי להבין את זה
ולהכניס את זה לראש,

749
00:40:06,810 --> 00:40:09,930
בורא עולם החליט
שהוא בורא אותך כך בצורה הזאת.

750
00:40:09,930 --> 00:40:14,550
כל שנה בחיים הוא ברא
לך 120 דמויות של הודיה.

751
00:40:14,550 --> 00:40:16,140
כל שנה את תהיי משהו אחר.

752
00:40:16,140 --> 00:40:18,630
זה לא משנה.
הוא ברא אותך והוא החליט כל שנה

753
00:40:18,630 --> 00:40:19,230
איזה גוף יהיה לך.

754
00:40:19,230 --> 00:40:21,540
את לא יכולה להילחם בזה.
אם את תילחמי את תהיי במקום חולה.

755
00:40:21,750 --> 00:40:25,250
את תילחמי בהשגחה, בבורא עולם,
את תהיי באשפוז, את תהיי בבית חולים,

756
00:40:25,250 --> 00:40:26,360
את תהיי במקומות קשים.

757
00:40:26,570 --> 00:40:29,090
ואמרתי: לא, מספיק לי,

758
00:40:29,330 --> 00:40:32,270
אני מקבלת עליי, בואי נגיד
כמו שמקבלים עול מלכות שמיים,

759
00:40:32,270 --> 00:40:33,470
אז אני מקבלת עליי
את הגוף הזה,

760
00:40:33,470 --> 00:40:35,750
וזה כמו להגיד
קבלת עול מלכות שמיים מבחינתי.

761
00:40:36,050 --> 00:40:42,140
אני שומעת אותך, אני מרגישה
שהקב"ה העביר אותך את הניסיון הזה

762
00:40:42,630 --> 00:40:47,580
כדי לתת לך כלים לעזור,
לעזור לנשים שנמצאות במקום הזה.

763
00:40:47,940 --> 00:40:50,580
זאת אומרת, אם עכשיו אני,
לצורך העניין, יבקשו ממני

764
00:40:50,580 --> 00:40:54,120
לשבת עם אישה
שמתמודדת עם בעיה כזו,

765
00:40:54,270 --> 00:40:55,680
לא היה לי את הכלים לעזור לה.

766
00:40:55,770 --> 00:40:59,040
אני חושבת שזה שחווית את זה
על בשרך והרגשת את זה,

767
00:40:59,040 --> 00:41:02,380
אני חושבת שזה כלי עצום
כדי לעשות עם זה משהו

768
00:41:02,380 --> 00:41:06,010
ולהביא איזושהי עזרה לעולם,
לנשים שמתמודדות, לבנות שמתמודדות.

769
00:41:06,400 --> 00:41:12,800
וכמה זמן את כבר ברוך השם אחרי הכול?
-כיום אני שנה, שנה אחרי זה.

770
00:41:12,800 --> 00:41:14,690
ועכשיו הבית, הילדות?

771
00:41:14,690 --> 00:41:16,910
עברתי לירושלים לפני חמישה חודשים.

772
00:41:17,900 --> 00:41:19,220
היה לי פחד גדול מאוד
לחזור לבית,

773
00:41:19,220 --> 00:41:22,430
כי זה הבית, להיפגש עם שירותים
שהיו פורקן למחלה הזאת.

774
00:41:22,430 --> 00:41:24,740
הכי פחדתי לחזור לשם,

775
00:41:25,130 --> 00:41:28,190
למראה במקלחת שהראתה לי כל הזמן
את השלילי הזה שבי.

776
00:41:28,190 --> 00:41:29,660
כל הזמן "את ככה ואת ככה".

777
00:41:30,410 --> 00:41:32,780
בואי נגיד שמשקל העפתי מזמן מהבית,
את המשקל.

778
00:41:34,720 --> 00:41:37,780
היה לי פחד לחזור לזה.
זה בית שנטו היה בו חולי,

779
00:41:37,780 --> 00:41:38,980
לא היה בו דבר אחד שהוא שמח.

780
00:41:38,980 --> 00:41:42,070
אתם עוברים דירה, מגיעים לירושלים.
-אני עוברת דירה, מגיעה לירושלים.

781
00:41:42,880 --> 00:41:48,440
ופה באמת אני מקבלת מתנה מחדש,
מקבלת אותי מחדש.

782
00:41:48,710 --> 00:41:52,670
אני מתחילה לבנות
הכול הכול מההתחלה. הכול.

783
00:41:53,930 --> 00:41:57,890
בעלי נכנס לכולל נורמלי,
מסודר, הבנות במסגרות.

784
00:41:59,420 --> 00:42:03,440
את מרגישה אימא. -ואני מרגישה אימא.
-הבית נקי, מסודר, מתוקתק.

785
00:42:03,440 --> 00:42:05,060
מדהימה. -הבית מסודר.

786
00:42:05,150 --> 00:42:08,030
הודיה, לסיכום, אני רוצה
שתיתני לנו ככה מסר

787
00:42:08,030 --> 00:42:09,170
מכל מה שעברת.

788
00:42:09,610 --> 00:42:15,400
קודם כול, המסר שלי הוא אחד,
לא להתבייש לבקש עזרה.

789
00:42:15,970 --> 00:42:18,250
השנתיים של הסבל שלי יכלו להיחסך.

790
00:42:18,280 --> 00:42:22,030
נכון. -אם רק הייתי אמיצה,
בואי נגיד את זה ככה,

791
00:42:22,030 --> 00:42:24,370
והולכת ומשתפת ושואלת.

792
00:42:24,700 --> 00:42:25,900
בכל תחום בחיים,

793
00:42:26,080 --> 00:42:28,720
אם זו אנורקסיה
ואם זו כל מחלה אחרת,

794
00:42:28,960 --> 00:42:30,370
כשמרגישים לא טוב בנפש,

795
00:42:30,370 --> 00:42:32,890
או מרגישים שאני,
משהו קרה לי שינוי קטן,

796
00:42:33,040 --> 00:42:35,200
ישר, ישר לעשות עם זה משהו,
לא להשאיר את זה בלב.

797
00:42:35,290 --> 00:42:39,820
כי זה נהפך לכדור ענק
שלא משאיר שום מקום לרגש,

798
00:42:39,820 --> 00:42:43,750
שום מקום אחר כך
להכניס איזה ריפוי מסוים.

799
00:42:43,750 --> 00:42:46,540
שום דבר זה לא משאיר,
שום מקום של שינוי.

800
00:42:46,810 --> 00:42:49,480
לכן לבקש עזרה, לא להתבייש
לבקש את העזרה הזאת.

801
00:42:49,480 --> 00:42:51,010
ישר לבוא ולטפל בזה.

802
00:42:51,340 --> 00:42:55,210
ולהפך, הבן אדם שמבקש עזרה
הוא הבן אדם הכי מכובד שיש. -נכון.

803
00:42:55,210 --> 00:43:01,170
בן אדם שלא מבקש עזרה, מבחינתי
הוא בן אדם שאין לו ערך,

804
00:43:01,260 --> 00:43:02,040
בואי נגיד את זה ככה,

805
00:43:02,040 --> 00:43:04,590
אין לו ערך שהוא לא מבקש עזרה.
-קודם כול, הוא מרגיש שהוא יודע

806
00:43:04,590 --> 00:43:06,330
ומבין את הכול.
-וזה החולי.

807
00:43:06,450 --> 00:43:08,220
כן, אני חושבת שזה באמת מסר גדול,

808
00:43:08,220 --> 00:43:10,440
אבל לא רק לאנורקסיה.
-לכל דבר.

809
00:43:10,470 --> 00:43:11,670
לכל דבר. -לכל דבר, בטח.

810
00:43:11,670 --> 00:43:15,030
לכל דבר, זה רק היה עוזר לי
אם הייתי מצילה

811
00:43:15,030 --> 00:43:16,470
את המצב שהיה לפני. -הודיה,
אני רוצה להגיד לך

812
00:43:16,470 --> 00:43:18,450
שאני פשוט נהניתי מכל רגע איתך.

813
00:43:18,910 --> 00:43:24,250
את מקסימה וכיף לראות אותך, ברוך השם.
-ברוך השם. -אני מאחלת לך

814
00:43:24,250 --> 00:43:28,090
שבעזרת השם תזכי להיות שליחה טובה
לעם ישראל,

815
00:43:28,270 --> 00:43:32,020
לגדל את הילדים שלך בנחת ובשמחה
ושיהיו לך עוד הרבה ילדים בעזרת השם. -אמן.

816
00:43:32,290 --> 00:43:33,850
ותאכלי טוב תמיד.

817
00:43:33,990 --> 00:43:37,350
ואתם תזכרו, "דאגה בלב איש ישיחנה".

818
00:43:37,470 --> 00:43:41,910
עצם זה שהאדם מספר את מה שיש לו
זה כבר משחרר אותו וכבר נותן לו כוח.

819
00:43:42,000 --> 00:43:47,040
ויותר מזה תזכרו, ש"אין האסיר
מתיר עצמו מבית האסורים".

820
00:43:47,130 --> 00:43:48,883
זה שנמצא בתוך הבעיה, בתוך הקושי,

821
00:43:48,980 --> 00:43:51,380
אין לו את הכלים איך לצאת משם.

822
00:43:51,390 --> 00:43:52,640
דווקא זה שעומד מהצד,

823
00:43:52,650 --> 00:43:54,610
זה שנמצא בצד מסתכל,

824
00:43:54,620 --> 00:43:56,260
יש לו את הכלים לעזור לכם,

825
00:43:56,270 --> 00:43:58,270
לתת לכם כוחות, להושיט לכם יד,

826
00:43:58,280 --> 00:44:01,360
ובעזרת השם להוציא אתכם החוצה

827
00:44:01,380 --> 00:44:03,240
מהמקום שנקלעתם אליו.

828
00:44:03,380 --> 00:44:05,570
אז אם יש לכם קושי, בעיה,

829
00:44:05,660 --> 00:44:08,880
אל תתביישו, תשתפו. בעזרת השם.

830
00:44:09,110 --> 00:44:11,330
תוכניתנו "להגיע רחוק" הגיעה לסיומה.

831
00:44:11,770 --> 00:44:13,980
בעזרת השם ניפגש בתוכנית הבאה.