1
00:00:00,040 --> 00:00:02,520
רגע, זה בריטי לחלוטין.

2
00:00:03,930 --> 00:00:09,000
זה כמו בחוברות של אורנה, עליה השלום.
-התה עם החלב בכלל שייך לבריטים. -בכלל.

3
00:00:09,610 --> 00:00:10,230
בכלל.

4
00:00:11,620 --> 00:00:13,840
מה רע בישראל? -לא רע.

5
00:00:14,387 --> 00:00:15,006
אני לא מחליפה.

6
00:00:15,030 --> 00:00:18,160
אני תמיד אומרת לילדים:
"תראו איזה נוף, כאילו אנחנו בחו"ל".

7
00:00:18,170 --> 00:00:20,250
לונדון לא מחכה לי.
-לא, אנחנו פה.

8
00:00:20,250 --> 00:00:21,470
זו נתינת חסד...

9
00:00:22,880 --> 00:00:24,020
אפשר להתחיל את התוכנית.

10
00:00:45,180 --> 00:00:47,370
"מסתובבים בינינו אנשים נפלאים

11
00:00:47,620 --> 00:00:49,890
"שנראים רגילים לחלוטין.

12
00:00:50,100 --> 00:00:52,050
"הם באמת רגילים לחלוטין,

13
00:00:52,240 --> 00:00:55,000
"הם באמת נפלאים, מנומסים,
מכובדים, מחייכים.

14
00:00:55,860 --> 00:01:02,970
"אבל כשמשהו משתבש להם או האחר
לא עושה את מה שהם חשבו שצריך לעשות,

15
00:01:02,990 --> 00:01:07,020
"משהו פשוט זז להם מהתוכנית,
הם מתרגזים. מאוד.

16
00:01:07,110 --> 00:01:12,220
"הם צועקים מאוד.
הם יכולים לשבור צלחת. מאוד".

17
00:01:12,980 --> 00:01:17,580
נדבר היום באופן פתוח על התקפי זעם,

18
00:01:17,780 --> 00:01:20,670
על הרוגז הזה שמצטבר פה בפנים

19
00:01:20,990 --> 00:01:25,580
ויוצא החוצה על האנשים הכי אהובים עלינו,
הכי קרובים אלינו.

20
00:01:25,970 --> 00:01:29,150
מה קורה שם באותם רגעים?
איך עוברים את זה?

21
00:01:29,370 --> 00:01:31,880
מה עושים שם בתוך הלב של עצמנו?

22
00:01:32,630 --> 00:01:36,230
שלום לדפנה בן שמחון.
-שלום וברכה.

23
00:01:36,340 --> 00:01:38,340
כיף שאת כאן. -תודה תודה.

24
00:01:38,670 --> 00:01:40,990
ושלום ליפית שטרית. -שלום.

25
00:01:41,240 --> 00:01:44,740
זה נושא לא פשוט
שנדבר עליו היום. -לא, בכלל לא.

26
00:01:45,050 --> 00:01:50,250
ואתן אמיצות, ולפני כל מה שלא יהיה פה
אני מודה לכן שבאתן לתוכנית הזאת,

27
00:01:50,290 --> 00:01:57,220
כי זה מין נושא כזה
שמעבר לזה שמדברים עליו מעט מאוד,

28
00:01:58,640 --> 00:02:06,370
נדיר שאדם על עצמו מדבר
בפתיחות של הכאב

29
00:02:06,380 --> 00:02:09,150
של "מה קורה לי באותם רגעים

30
00:02:09,490 --> 00:02:13,870
"כשאני מאוד מאוד מאוד כועסת
או מאוד מאוד נפגעת".

31
00:02:15,370 --> 00:02:18,010
אתן יודעות על מה אני מדברת?
דפנה? -כן.

32
00:02:18,560 --> 00:02:21,480
אני אימא, לפני הכול זה תמיד.

33
00:02:22,313 --> 00:02:26,336
יש לי שני ילדים, יש לי ילדה בת 25,

34
00:02:26,470 --> 00:02:29,730
אני גם סבתא לנכדה כמעט בת שש.

35
00:02:30,120 --> 00:02:34,750
ואני אימא לזוהר.
זוהר הוא ילד מיוחד.

36
00:02:35,120 --> 00:02:38,580
ביום שישי ימלאו לו 21.

37
00:02:39,230 --> 00:02:42,080
והוא ילד נכה.

38
00:02:43,950 --> 00:02:48,530
הוא לא מדבר, לא הולך,
הוא על כיסא גלגלים.

39
00:02:48,990 --> 00:02:53,200
כתבתי ספר על זוהר,
קוראים לספר "הזוהר שלי".

40
00:02:54,190 --> 00:02:57,990
אני מרצה בנושא,
אני מדברת על הנושא.

41
00:02:58,880 --> 00:03:07,780
ואת כל ההתמודדות שלי
מול המשפחה, עם הילד, אני עושה משהו מהלב.

42
00:03:08,570 --> 00:03:10,380
את תמיד אומרת שהוא "תינוק ענק".

43
00:03:10,520 --> 00:03:11,810
כן, הוא תינוק ענק.

44
00:03:11,890 --> 00:03:17,540
הוא תינוק ענק, הוא עם חיתולים,
הוא משחק עם משחקים של תינוקות.

45
00:03:17,940 --> 00:03:20,720
כן, הוא תינוק ענק.
כן, זו ההגדרה שנתתי לו, כן.

46
00:03:20,740 --> 00:03:23,760
גם בספר כתבתי הרבה "תינוק ענק"
כי הוא תינוק ענק.

47
00:03:23,810 --> 00:03:28,390
ואנחנו מתכנסות פה היום
כדי לדבר על מה קורה,

48
00:03:28,430 --> 00:03:32,520
מספיק שיש תינוק ענק,
אבל מספיקים גם עוד דברים אחרים כנראה,

49
00:03:33,210 --> 00:03:39,860
כדי להרגיש בתוכנו
איזשהו לחץ או איזשהו עומס. רגע.

50
00:03:40,540 --> 00:03:42,540
יפית, ספרי קצת על עצמך.

51
00:03:42,550 --> 00:03:45,270
היי, אני יפית שטרית,

52
00:03:45,300 --> 00:03:48,670
אנחנו מתגוררים בחיפה,
אימא לשלושה מהממים.

53
00:03:48,790 --> 00:03:50,190
תאומים שם באמצע. -כן.

54
00:03:50,440 --> 00:03:53,720
ילד מקסים גדול
ותאומים בני שנתיים וחצי.

55
00:03:55,180 --> 00:03:56,720
חיה, מתמודדת.

56
00:03:57,300 --> 00:04:00,510
מגדלת אותם בהמון אהבה. משתדלת.

57
00:04:01,890 --> 00:04:03,290
ומתמודדת בעיקר.

58
00:04:03,400 --> 00:04:08,060
מקצועך לבורנטית, נכון?
-כן, אני עובדת מעבדה בבית חולים רמב"ם.

59
00:04:09,220 --> 00:04:12,190
זניח לעומת השליחות האמיתית בחיים, לדעתי.

60
00:04:14,650 --> 00:04:15,230
וזהו.

61
00:04:15,860 --> 00:04:20,830
והתוכנית שלנו עוסקת היום
בסוג של רוגז.

62
00:04:20,960 --> 00:04:22,780
סוג של רוגז מאוד מסוים.

63
00:04:23,550 --> 00:04:28,590
זאת אומרת, רגעים בהם,
תגידו לי אם זה מדויק להגיד את זה,

64
00:04:29,140 --> 00:04:34,370
בתוך הבית פנימה,
כי התקפי זעם, אם נגדיר אותם,

65
00:04:34,420 --> 00:04:36,340
מישהי רוצה לעזור לי להגדיר אותם?

66
00:04:37,080 --> 00:04:37,780
יפית?

67
00:04:38,210 --> 00:04:42,190
התקף זעם, לדעתי,
זה לא מצב של כעס רגיל.

68
00:04:42,550 --> 00:04:47,200
זה מצב שכל הסובבים כבר
מרגישים שזה משהו לא רגיל.

69
00:04:48,380 --> 00:04:50,160
זה בעוצמות מאוד מאוד גבוהות

70
00:04:50,600 --> 00:04:52,430
ולפעמים זה בלתי נשלט,

71
00:04:52,460 --> 00:04:55,910
אלא אם כן עושים עבודה פנימית,
שזה משהו שלמדתי עם הזמן,

72
00:04:56,250 --> 00:05:00,370
כי בלי עבודה פנימית כשזה לא קורה,
לא בזמן התקף, אי אפשר לעבור את זה.

73
00:05:02,120 --> 00:05:05,770
ומרגישים את זה, זה משהו מורגש,
זה לא כעס.

74
00:05:05,790 --> 00:05:08,880
זה משהו אחר.
-התקפות זעם הן לא כעס רגיל. -לא.

75
00:05:09,070 --> 00:05:09,850
דפנה'לה?

76
00:05:11,940 --> 00:05:14,130
אני אהיה הכי פתוחה, כמו התוכנית.

77
00:05:16,070 --> 00:05:18,570
התקף זעם זה לא עצבים רגילים

78
00:05:18,700 --> 00:05:22,550
שמתרגזים מילד, מבעל, מחבר, מחברה,

79
00:05:23,830 --> 00:05:31,080
כשזה מגיע להתקף זעם
זה כאילו לשבור את הכלים,

80
00:05:31,100 --> 00:05:32,610
נשברו כל הכלים.

81
00:05:34,000 --> 00:05:37,010
זה צעקות באוקטבות מאוד גבוהות.

82
00:05:38,480 --> 00:05:44,080
זה להוציא רוגז ומילים רעות, קשות.

83
00:05:46,380 --> 00:05:50,880
להסתגר בתוך עצמי,
להצטער על המילים שאמרתי.

84
00:05:50,960 --> 00:05:56,020
בזמן שחולף ובא אחרי.
-שחולף. באותו רגע אני לא רואה כלום.

85
00:05:56,050 --> 00:05:58,360
את הכי צודקת באותו רגע.

86
00:05:58,530 --> 00:06:03,310
את הכי צודקת באותו רגע.
-כן, באותו רגע אני מאמינה במה שאני אומרת

87
00:06:03,830 --> 00:06:08,480
ואני צודקת ואני רוצה שיקשיבו לי.

88
00:06:08,640 --> 00:06:14,540
אחר כך כל החרטה וכל הכמה אני לא צודקת.

89
00:06:15,430 --> 00:06:20,510
אבל שוב, כמו שיפית אמרה,
זה הרבה עבודה עצמית.

90
00:06:22,210 --> 00:06:23,970
לי זו עבודה עצמית של שנים.

91
00:06:24,350 --> 00:06:26,810
זה יומיומי, לדעתי.
זה לא עבדתי וסיימתי.

92
00:06:26,820 --> 00:06:28,940
יומיומי, שעה שעה ודקה דקה.
-נכון.

93
00:06:28,960 --> 00:06:30,820
בכל אופן, אצלי. -גם אצלי.

94
00:06:32,390 --> 00:06:34,740
מין משימת חיים כזאת?

95
00:06:36,230 --> 00:06:39,920
זו משימת חיים שאף אחד
גם לא מבין אותה.

96
00:06:40,630 --> 00:06:44,950
אף אחד לא מבין איזו התמודדות קשה

97
00:06:44,960 --> 00:06:50,150
שלאחרים יש דברים שהם נורא פשוטים,
נורא טריוויאליים,

98
00:06:51,250 --> 00:06:56,570
ולי הם אחרי עבודה קשה
אם אני מצליחה לעשות דברים מאוד פשוטים,

99
00:06:56,590 --> 00:06:59,150
והסביבה הקרובה במיוחד.

100
00:06:59,210 --> 00:07:01,050
אני מדברת על הסביבה הקרובה.

101
00:07:01,130 --> 00:07:03,860
מתי את מזהה שזה התחיל אצלך?

102
00:07:04,990 --> 00:07:08,100
אצלי... מתי אני מזהה?

103
00:07:08,810 --> 00:07:15,230
האמת שזה התחיל,
אני חושבת מגיל קטן זה התחיל.

104
00:07:15,570 --> 00:07:19,800
כילדה שרוצה ש"עכשיו יהיה
מה שאני ביקשתי"? -כן.

105
00:07:19,810 --> 00:07:21,700
זה לא קורה פתאום.

106
00:07:21,710 --> 00:07:28,250
אבל לא זיהיתי את זה.
זיהיתי את זה בשלב מאוד מאוחר

107
00:07:29,260 --> 00:07:34,290
אף פעם לא מאוחר,
וטוב מאוחר מאשר אף פעם לא.

108
00:07:34,530 --> 00:07:39,790
אבל זיהיתי את זה בשלב, לדעתי,
שהוא מאוד מאוחר.

109
00:07:40,100 --> 00:07:45,020
וכשאני מרצה בהרצאות אומנם על הבן שלי,

110
00:07:45,020 --> 00:07:46,820
יש לי כל מיני פורמטים להרצאות,

111
00:07:46,820 --> 00:07:54,600
אבל יש לי שם בהרצאה שאני ממליצה
לכל אדם, לכל נער, לכל נערה,

112
00:07:54,610 --> 00:08:00,600
לקום לטפל, אם זה בשיחות
שמשולבות עם כדורים, שזו לא בושה,

113
00:08:00,620 --> 00:08:04,210
זה כדור כמו סוכרזית
שפחדתי ממנו כל החיים.

114
00:08:04,630 --> 00:08:11,360
ופשוט לשקם את החיים,
לעזור לעצמי, לעזור לסובבים אותי.

115
00:08:11,470 --> 00:08:13,160
במיוחד לסובבים הקרובים.

116
00:08:13,470 --> 00:08:15,650
ולא להתבייש.

117
00:08:16,200 --> 00:08:19,570
וזה כל כך חשוב לי להגיד את זה,

118
00:08:19,850 --> 00:08:28,030
כי אלה חיים מאוד מאוד קשים
עם עצמך ועם הסובבים אותך. -וואו.

119
00:08:28,890 --> 00:08:34,060
תודה, דפנה. מתי את זוכרת
שאצלך, יפית, את מזהה משהו

120
00:08:34,080 --> 00:08:38,060
שהוא כבר לא כעס רגיל?
-כן. גם בתור ילדה.

121
00:08:38,310 --> 00:08:41,640
אבל אף פעם, שוב, אי אפשר
לתת הגדרות כשאת קטנה.

122
00:08:41,760 --> 00:08:45,570
גם אף אחד לא אמר לי את זה
או לא ניסינו לטפל בזה או משהו.

123
00:08:45,810 --> 00:08:51,610
אבל ככל שהתבגרתי וראיתי
אני עם עצמי את התגובות, שהן שונות.

124
00:08:51,740 --> 00:08:54,880
שונות מאחרים. -שונות מאחרים שכועסים
וגם להם לא מסתדר

125
00:08:54,890 --> 00:08:56,630
ולא הולך בדיוק כמו שהם תכננו.

126
00:08:57,400 --> 00:09:01,230
ופעם אחת אפילו עמדתי מול המראה
בתור בחורה לפני שידוכים,

127
00:09:02,240 --> 00:09:04,990
וראיתי את עצמי כועסת,
וכל כך נבהלתי.

128
00:09:05,060 --> 00:09:07,380
כאילו, נבהלתי ממה שראיתי במראה.

129
00:09:07,830 --> 00:09:10,410
ממש הסטתי את המבט
כי לא יכולתי להסתכל.

130
00:09:10,430 --> 00:09:12,340
אומרים שאסור להסתכל
על בן אדם שכועס.

131
00:09:12,640 --> 00:09:14,530
וזה ממש ככה. -זה מפחיד.

132
00:09:15,420 --> 00:09:17,900
מה? מה יוצא מהאדם ברגעים האלה?

133
00:09:18,450 --> 00:09:21,320
וואי, כמו עשן כזה, כמו...
לא יודעת, זה משהו...

134
00:09:21,770 --> 00:09:25,350
מי שלא עובר את זה, באמת קשה
להכניס דמות אחרת לאווירה.

135
00:09:25,360 --> 00:09:27,610
קשה לי. תמיד שואלים אותי
מה זה ואיך זה מרגיש.

136
00:09:27,610 --> 00:09:31,520
אבל הגוף ברתיחה מאוד מאוד גבוהה,

137
00:09:31,540 --> 00:09:34,330
יותר מקומקום,
יותר מכל דבר רותח שאת מכירה.

138
00:09:34,620 --> 00:09:40,180
ואי אפשר להירגע מייד
וזה לא נרגע, וצריך המון עבודה לפני.

139
00:09:40,200 --> 00:09:44,420
אין, אין, זה לא יעזור.
בזמן שזה קורה זה כל כך קשה לשלוט בזה.

140
00:09:46,690 --> 00:09:48,770
בואו נדבר על הגרף הזה

141
00:09:49,440 --> 00:09:53,570
של התחלת התקף,
של משהו שהוא...

142
00:09:53,600 --> 00:09:57,890
תכף, נעשה את זה מסודר,
של משהו שהוא טריגר,

143
00:09:58,580 --> 00:10:01,010
שבדרך כלל הוא לא תמיד צפוי,

144
00:10:01,530 --> 00:10:08,160
לא לעצמנו, נדבר גם על איך פוגש
המצב הזה את האחרים בבית שלנו.

145
00:10:08,310 --> 00:10:10,260
רגע, שאלה שאני פוחדת לשכוח.

146
00:10:10,400 --> 00:10:14,000
זה הרבה יותר נפוץ בתוך הבית פנימה
מאשר בחוץ, נכון?

147
00:10:15,020 --> 00:10:19,560
או לא נכון?
-כן, אבל יש מקרים ש...

148
00:10:19,770 --> 00:10:23,960
שהתקפת זעם גם באה
במקום ציבורי? -מה זאת אומרת בבית,

149
00:10:23,970 --> 00:10:27,400
זה הסביבה, המשפחה הגרעינית.
-הטבעית שלי.

150
00:10:27,820 --> 00:10:31,680
כי במשפחה הגרעינית, הטבעית
אני מן הסתם... -אפשר ללכת עם פיג'מה.

151
00:10:33,180 --> 00:10:34,850
אני זו אני. -נכון.

152
00:10:35,080 --> 00:10:38,750
והרבה משחק יש בחוץ.
הרבה משחק.

153
00:10:40,170 --> 00:10:44,170
אבל אני יכולה להגיד
שלפעמים זה קורה גם בחוץ.

154
00:10:44,990 --> 00:10:47,440
זה לא קורה, תודה לאל,
כי אני עובדת על עצמי.

155
00:10:47,730 --> 00:10:53,810
אבל... -אחת המתנות
שכשעושים מסע עם הקושי הזה

156
00:10:53,830 --> 00:10:57,044
זה שאנחנו רואים שבמקומות מסוימים

157
00:10:57,068 --> 00:11:01,504
אני כן יכול לשלוט
על ההתפרצות הוולקנית הזאת,

158
00:11:01,600 --> 00:11:06,730
ואז זה גם מאותת לנו שאפשר ללמד
את האדם גם במקומות אחרים.

159
00:11:06,740 --> 00:11:09,190
בואו נדבר על הגרף הזה,
על איך הכול מתחיל.

160
00:11:09,220 --> 00:11:11,510
זאת אומרת, מה?

161
00:11:11,580 --> 00:11:15,770
זה משהו שנאמר?
זה מראה שאני רואה?

162
00:11:16,020 --> 00:11:20,190
יש לכם עם השנים שעברו
איזושהי הבחנה פנימית

163
00:11:20,520 --> 00:11:23,410
על מה מדליק אותנו להתפרצות הזאת?

164
00:11:23,410 --> 00:11:26,700
ונדבר אחר כך גם על איך היא
שוכחת, יורדת ומה קורה עם עצמנו בהמשך.

165
00:11:27,180 --> 00:11:29,880
מה? יש לך, יפית, איזה סממן?
-כן, בהחלט, בטח.

166
00:11:30,830 --> 00:11:35,360
במשפט אחד זה פשוט
זה לא מסתדר כמו שתכננתי, זה רק זה.

167
00:11:35,610 --> 00:11:38,220
ופוגשים את זה כמעט כל יום, כל היום.

168
00:11:38,520 --> 00:11:40,370
לכולנו יש דברים שלא מסתדר,

169
00:11:40,620 --> 00:11:44,930
ולפעמים זה באוקטבות גבוהות יותר
ולפעמים ברמות נמוכות,

170
00:11:44,940 --> 00:11:48,940
אבל זה פשוט לא מסתדר
כמו שבניתי, תכננתי, זה לא לפי הספר שלי.

171
00:11:49,510 --> 00:11:51,420
הספר שלי, זה מאוד חשוב.
-בדיוק, שלי.

172
00:11:51,430 --> 00:11:54,490
ואז זה משתבש,
ואני לא יודעת איפה לשים את עצמי בדיוק.

173
00:11:54,490 --> 00:11:56,760
ורגע, זה לא כמו שאמרתי
שצריך להיות.

174
00:11:57,320 --> 00:12:01,030
וכל אחד יכול להיות הטריגר,
זה יכול להיות הילד או הבעל או השכנה.

175
00:12:01,220 --> 00:12:04,000
או כל אחד.
זה פשוט לא מסתדר.

176
00:12:04,010 --> 00:12:06,730
והיי, איפה? סליחה!
שיסתדר כמו שאני רוצה,

177
00:12:06,750 --> 00:12:09,670
כי אני המנהלת פה את העניינים.

178
00:12:10,110 --> 00:12:11,870
ואם זה לא ככה זה נורא.

179
00:12:12,270 --> 00:12:14,500
נורא. -יש פה משהו קסום ברגע הזה

180
00:12:14,520 --> 00:12:17,900
שיפית מדברת ודפנה...
-היא מבינה ומסכימה.

181
00:12:17,910 --> 00:12:21,780
את הרגשת את זה עכשיו? גם אני.
-כי רק מי שעובר את זה יודע.

182
00:12:22,100 --> 00:12:24,220
גם כשהיא מדברת אני מבינה,
זה פשוט.

183
00:12:24,230 --> 00:12:26,360
והיא מדברת כל כך אמיתי.
-יש אחוות מותקפות זעם?

184
00:12:26,380 --> 00:12:30,100
כאילו, יש כזה...?
-בגלל, כמו שאמרת, שלא מדברים על זה הרבה,

185
00:12:30,130 --> 00:12:32,610
אני נמצאת באזור שלא מדברים על זה בכלל.

186
00:12:33,150 --> 00:12:34,980
בגלל זה זו גם אחת הסיבות...
-מה, זה פדיחות ובושות?

187
00:12:34,990 --> 00:12:38,880
לא פדיחות, זה כאילו
לא נכנסים לדברים האלה כל כך,

188
00:12:38,890 --> 00:12:40,920
זה כל אחד וה...

189
00:12:40,930 --> 00:12:45,030
אני לא יודעת, אני לא מתחברת לזה, אבל אני
נמצאת בסביבה כזו שלא מדברים על זה,

190
00:12:45,720 --> 00:12:48,420
בגלל זה הגעתי לכאן,
כי זה חשוב לדבר על זה.

191
00:12:48,680 --> 00:12:52,310
אין לי אחוות בנות כאלה,
כי שוב, לא מכירה כאלה. -את לא באה

192
00:12:52,320 --> 00:12:54,920
לגינה הציבורית בחיפה ואת אומרת:
"היי, נעים מאוד, יש לי..." -כן.

193
00:12:54,960 --> 00:12:57,970
ואני גם לא ככה בחוץ,
כפי שאת מבינה. זה לא...

194
00:12:59,610 --> 00:13:02,760
אבל חייב לדבר על זה,
וטוב שזה עולה.

195
00:13:02,799 --> 00:13:04,505
זה לא צריך להישאר ב...

196
00:13:04,530 --> 00:13:07,835
כשזה מגיע למודעות ציבורית.
-בטח, המודעות היא מאוד מאוד עוזרת.

197
00:13:07,860 --> 00:13:11,560
מאוד. לכולם, גם לסובבים אותי,
גם לי לעצמי, אז למה לא....

198
00:13:11,800 --> 00:13:14,530
למה לא מדברים על זה פתוח?
-בדיוק, למה לא לרפא את זה?

199
00:13:14,560 --> 00:13:16,250
פשוט. -ממש. ממש ככה.

200
00:13:17,270 --> 00:13:21,620
אצלך, סממנים שאת יודעת
שהתקף בדרך?

201
00:13:22,530 --> 00:13:24,990
טריגרים?
-אז זהו, יש טריגרים.

202
00:13:25,160 --> 00:13:30,580
אז אני אעשה הפרדה
בין טריגרים חיצוניים לטריגרים שהם בבית.

203
00:13:32,000 --> 00:13:36,390
ואני, עם השנים ועם העבודה שעשיתי,

204
00:13:36,780 --> 00:13:39,810
אולי זה לא כל כך מקובל על אנשים מסוימים,

205
00:13:40,080 --> 00:13:41,230
עליי דווקא כן.

206
00:13:41,460 --> 00:13:42,360
וזה עובד.

207
00:13:43,100 --> 00:13:45,710
אני מדברת על טריגרים של אנשים חיצוניים.

208
00:13:45,730 --> 00:13:53,090
קודם כול, במשך השנים למדתי לסנן
מי שטוב לי בחיים ומי שלא טוב לי בחיים.

209
00:13:53,850 --> 00:13:57,950
יש אנשים מסוימים בחיים,
הם לא הרבה, כמובן,

210
00:13:58,450 --> 00:14:05,200
אבל שהם מסוגלים להביא אותי
אפילו אם אני אהיה מטופלת

211
00:14:05,210 --> 00:14:08,460
ואני אלך לשיחות ואעבוד על עצמי,

212
00:14:08,610 --> 00:14:11,370
הם מסוגלים להביא אותי לקצה. -וואו.

213
00:14:11,840 --> 00:14:16,260
וכשהבנתי את זה, הבנתי את זה,

214
00:14:18,610 --> 00:14:20,130
הם פשוט לא בחיים שלי.

215
00:14:20,300 --> 00:14:24,640
שוב אני אגיד, זה לא קונבנציונלי,
זה לא מקובל.

216
00:14:24,650 --> 00:14:28,130
כי אני צריכה להתאים את עצמי,
אבל אני לא חושבת ככה.

217
00:14:28,280 --> 00:14:31,700
אני אדם חברותי ותמיד עם אנשים.

218
00:14:31,710 --> 00:14:34,640
אבל אנשים שהם ממש עושים לי לא טוב,

219
00:14:35,040 --> 00:14:37,480
הם לא בבית ספרי יותר.

220
00:14:38,040 --> 00:14:44,040
אבל עם המשפחה אי אפשר להגיד
"זהו, הם מביאים אותי..."

221
00:14:44,740 --> 00:14:48,190
כי יש טריגרים כל הזמן,
מהבוקר עד הלילה.

222
00:14:48,610 --> 00:14:52,330
על החדר לא מסודר ולמה זה ככה
ולמה זה... החיים, אלה החיים.

223
00:14:52,690 --> 00:14:55,220
ולמה הבעל לא ככה ולמה...
תמיד יש.

224
00:14:55,740 --> 00:15:05,240
אז בגלל שהמשפחה הגרעינית זו משפחה
שתומכת ומבינה את הבעיה,

225
00:15:05,260 --> 00:15:09,760
ולקח להם גם הרבה זמן להבין

226
00:15:09,850 --> 00:15:12,620
שיש בעיה וצריך להתמודד עם הבעיה.

227
00:15:12,650 --> 00:15:18,380
זאת אומרת, שהתקפי הזעם
של אימא במקרה הזה זה חלק מהבית שלנו.

228
00:15:18,690 --> 00:15:20,650
זה חלק מהתמודדות של משפחה.

229
00:15:20,660 --> 00:15:24,260
כן, אבל לא שהם צריכים
לשתוק או ללכת על ביצים כל הזמן.

230
00:15:24,620 --> 00:15:28,750
אבל יש דברים שצריכים בכל משפחה רגילה

231
00:15:29,000 --> 00:15:31,490
ללכת אחד לקראת השני, להתחשב,

232
00:15:31,490 --> 00:15:36,650
לראות אם מישהו מתעצבן,
אז ללכת לעשות סיבוב.

233
00:15:37,230 --> 00:15:42,050
לומדים לחיות עם זה.
-כן, אבל זה אפשרי במשפחה הקרובה.

234
00:15:42,570 --> 00:15:48,780
למשל, בסופר אני לא אתעצבן
על איזו מישהי שדיברה לא יפה

235
00:15:48,860 --> 00:15:52,730
או לא יודעת, עקפה אותי... -או העירה לך
איזו הערה. -או העירה לי איזו הערה.

236
00:15:52,750 --> 00:15:54,310
אני מבינה שזה שלה.

237
00:15:54,480 --> 00:15:55,900
אבל פעם לא הבנתי שזה שלה.

238
00:15:55,900 --> 00:15:57,410
פעם היא ישר הרגיזה אותי.

239
00:15:57,440 --> 00:15:59,860
וואו. -היום אני מבינה שזה שלה.

240
00:16:00,240 --> 00:16:02,910
את יודעת, אני מסתכלת עלייך ואני חושבת...

241
00:16:03,320 --> 00:16:06,470
אנחנו מדברות על טריגרים מבחוץ
וטריגרים מבתוך הבית.

242
00:16:06,890 --> 00:16:11,980
אבל אחד הדברים, אני חושבת,
שהם מאוד נדירים אצלך באופן פרטי,

243
00:16:12,450 --> 00:16:15,010
זה שהבן שדיברת עליו קודם, זוהר,

244
00:16:15,030 --> 00:16:18,940
שעליו את מדברת ועליו את מרצה,
עליו כתבת את הספר.

245
00:16:19,280 --> 00:16:23,610
שהוא ילד תינוק ענק נכה
בכל איבריו בעצם. -בכל איבריו.

246
00:16:23,940 --> 00:16:29,980
הוא ילד מאומץ שכשאת גילית
שהוא עם סי-פי.

247
00:16:30,220 --> 00:16:34,170
כן. -זו חתיכת "חוצפה", כמו שאומרים.

248
00:16:34,514 --> 00:16:42,610
את זוכרת איך בתור את שהיית
איך הגבת פתאום להבנה הזאת

249
00:16:42,640 --> 00:16:44,410
שאתה מאמץ ילד...

250
00:16:44,870 --> 00:16:49,420
מה, אני מחזיר אותו?
אני חתכתי את הפתק אז אין החזרים?

251
00:16:49,440 --> 00:16:50,440
כאילו, מה...?

252
00:16:50,550 --> 00:16:54,990
לא. ההתמודדות מול הרשויות.
אימצנו אותו דרך הארץ.

253
00:16:55,010 --> 00:16:59,400
אנחנו רצינו ילד יהודי, לתת לו בית.

254
00:16:59,850 --> 00:17:02,880
ואפשר להגיד "עבדו עלינו".

255
00:17:02,880 --> 00:17:05,560
אמרו לנו... זה לא מחשב,
אמרו לנו תקין,

256
00:17:05,570 --> 00:17:07,780
והסתבר שהוא לא תקין.

257
00:17:08,060 --> 00:17:12,240
אבל אחרי שמונה חודשים שגילינו,
כמעט שנה הוא היה אצלנו בבית, זה...

258
00:17:12,590 --> 00:17:16,670
זה לא משהו שמחזירים.
זה לא מוצר.

259
00:17:17,710 --> 00:17:19,020
כעסתי על המערכת.

260
00:17:19,060 --> 00:17:24,140
התמודדתי מול המערכת
שאמרו שנשים במוסד כי זה יותר זול.

261
00:17:24,420 --> 00:17:28,650
וההתלהמות שהייתה לי כלפיהם...

262
00:17:28,670 --> 00:17:32,558
כן, לכן אני שואלת.
-כן, ההתלהמות שהייתה לי כלפיהם

263
00:17:32,582 --> 00:17:35,733
היא הייתה כשם המילה, התלהמות.

264
00:17:37,920 --> 00:17:43,300
אבל זה היה לי ברור
שהוא שלנו, שהוא איתנו,

265
00:17:43,650 --> 00:17:46,590
אבל היה לנו קשה.
היה לי מאוד קשה.

266
00:17:47,030 --> 00:17:48,430
מאוד מאוד קשה.

267
00:17:48,790 --> 00:17:52,460
ושרדתי את זה, זו המילה,
שרדתי,

268
00:17:52,470 --> 00:18:00,280
כי זה לקח ממני כל כך הרבה דברים
וכל כך הרבה אמוציות ופחדים.

269
00:18:01,100 --> 00:18:04,700
פחדים. פחדתי. -מה יהיה איתו?
איך נגדל אותו?

270
00:18:04,710 --> 00:18:07,490
והיום הוא כזה אור.
זוהר, כשמו כן הוא.

271
00:18:07,500 --> 00:18:10,940
כשמו כן הוא.
אבל זה לא היה פשוט.

272
00:18:10,950 --> 00:18:14,640
ההתמודדות איתו קשה לי פיזית היום,

273
00:18:14,650 --> 00:18:18,730
היה קשה גם כשהוא היה קטן,
כי הטונוסים שלו, הכול אצלו קשה,

274
00:18:18,750 --> 00:18:21,430
ולהלביש בתור תינוק,
עוד כשלא ידעתי אפילו.

275
00:18:21,620 --> 00:18:23,800
ולאכול, הכול נוזל.

276
00:18:24,460 --> 00:18:27,340
ולא הבנתי למה. והוא היה בוכה
בלי הפסקה, וגם לא הבנתי למה,

277
00:18:27,370 --> 00:18:31,000
כי אמרו לי הוא ילד רגיל,
תינוק רגיל, אז אמרתי: "אוקיי, בוכה".

278
00:18:31,320 --> 00:18:38,620
אבל אחר כך ההתמודדות, להתמודד
עבור דברים אלמנטריים, הסעות, גנים,

279
00:18:39,100 --> 00:18:44,310
כאילו היה לי כל כך קשה,
וכל הזמן עמדתי במבחן גם.

280
00:18:44,460 --> 00:18:46,950
עוד העמידו אותנו מול מבחן הורות.

281
00:18:47,290 --> 00:18:52,310
וישר תייגו אותי שאני עם אמוציות,
כאילו חיפשו.

282
00:18:52,410 --> 00:18:55,900
לא נתתי להם את הצ'אנס שזה יקרה,
כי הוא שלי.

283
00:18:56,640 --> 00:18:59,440
אבל היה לי קשה מול המערכת,

284
00:18:59,770 --> 00:19:03,530
כי כולן שם עובדות סוציאליות
ומדברות בשקט.

285
00:19:04,230 --> 00:19:08,040
והמנהלת שם דיברה בשקט,
שעוד יותר עצבן אותי.

286
00:19:08,820 --> 00:19:11,340
אז הנה, טריגרים כאלה, אוקיי?

287
00:19:11,560 --> 00:19:17,050
ואז מתחיל מה? אם אנחנו נצמדות
לגרף הזה שאנחנו מנסות להיצמד אליו.

288
00:19:17,520 --> 00:19:23,200
וקורה משהו שלא רציתי שהיא תדבר כזה בשקט
על המצב המאוד מעצבן הזה,

289
00:19:23,210 --> 00:19:26,490
או לא רציתי שהבית ימשיך להיות מבולגן.

290
00:19:26,500 --> 00:19:28,540
זה הרי יכול להיות
דברים הכי פשוטים בעולם. -נכון.

291
00:19:29,150 --> 00:19:31,530
פתאום המציאות לא מסתדרת
כמו שרציתי,

292
00:19:31,540 --> 00:19:33,990
מישהו אמר משהו,
מישהו לא אמר משהו,

293
00:19:34,000 --> 00:19:36,540
מישהו אמר משהו
לא בדיוק בטון שרציתי.

294
00:19:37,120 --> 00:19:44,450
ואז אתן יכולות להתחקות אחר מה קורה
בתוך הפנימיות שלכן ברגעים האלה?

295
00:19:44,480 --> 00:19:46,370
טרר... טרר... טרר... טרר...

296
00:19:46,390 --> 00:19:50,280
מה, יפית? מה?
-זה נקרא "אני לא שווה",

297
00:19:50,610 --> 00:19:52,600
"הנה, מתעלמים ממני",

298
00:19:52,910 --> 00:19:56,960
"אין לי מקום", כאילו,
"איפה הטון שלי נשמע פה?"

299
00:19:57,520 --> 00:20:00,740
ואז זו ממש סערת רגשות
ומאבדים הכול.

300
00:20:00,760 --> 00:20:02,770
זה נקרא לאבד צלם אנוש מבחינתי.

301
00:20:03,220 --> 00:20:06,300
זה לא נשלט. אז זו לא את,
זו מישהי אחרת.

302
00:20:06,720 --> 00:20:10,160
וקשה בהתחלה להבין שזו מישהי אחרת.
לאנשים מסביב קשה,

303
00:20:10,170 --> 00:20:12,890
כי הם רואים את אימא,
רואים את האישה, רואים את הבת,

304
00:20:13,290 --> 00:20:16,020
זו את. תשלטי בעצמך.
תחזיקי את עצמך.

305
00:20:16,030 --> 00:20:19,810
לא, אי אפשר, זה...
-כי ילדים שרואים את אימא משתוללת ככה,

306
00:20:19,820 --> 00:20:21,500
זה מפחיד אותם כמה פעמים.

307
00:20:21,520 --> 00:20:25,620
בטח. -זאת אומרת, מפחיד אותם,
אחד, מה קרה לאישה שאנחנו הכי סומכים עליה

308
00:20:25,640 --> 00:20:28,690
והיא אמורה להיות איזושהי אבן סלע יציבה.

309
00:20:28,690 --> 00:20:32,560
נכון, ולפני שנייה היא חייכה ונישקה
וחיבקה והכי אהבה ופתאום...

310
00:20:32,720 --> 00:20:35,790
הם מפרשים את זה גם
לחוסר אהבה או לחוסר...

311
00:20:36,100 --> 00:20:40,070
נוצר כמו אי-אמון כזה,
כאילו אין אמון באימא. -נכון.

312
00:20:40,100 --> 00:20:42,720
איך אני אדע שעוד מעט
היא לא תהיה ככה עוד פעם? -נכון.

313
00:20:42,730 --> 00:20:44,120
או איפה זה יתפוס אותנו?

314
00:20:44,150 --> 00:20:48,710
או אם היא תתעצבן עליי בלונה פארק
או משהו כזה? זה תופס אותם.

315
00:20:48,730 --> 00:20:53,670
זה לא פשוט. כאילו אחרי שזה קורה
אני מנסה להיכנס לדמות שלהם

316
00:20:54,120 --> 00:20:56,090
וזה כל כך מעציב. זה...

317
00:20:56,820 --> 00:21:00,570
אני ממש מתרסקת,
כי זה הילד שלי כאילו...

318
00:21:00,920 --> 00:21:04,280
שאת הכי אוהבת
והכי רוצה שיהיה בו ביטחון,

319
00:21:04,620 --> 00:21:07,490
ופתאום הדבר שהכי נותן ביטחון,
שקוראים לו אימא,

320
00:21:07,500 --> 00:21:09,290
היא משהו בלתי צפוי כזה.

321
00:21:09,680 --> 00:21:11,290
ויש פה עוד עניין עם ילדים,

322
00:21:11,300 --> 00:21:15,780
שילדים הם כל כך... מאמי שלי.
-תוכי. -מה?

323
00:21:15,850 --> 00:21:19,750
הם תוכי. -הם תוכי ומעתיקים,
אבל מעבר לכול,

324
00:21:21,660 --> 00:21:25,030
ילדים מרגישים לפעמים
ש"זה קרה בגללנו,

325
00:21:25,040 --> 00:21:27,400
"שעשיתי משהו לא בסדר".
-כן, זה נורא.

326
00:21:27,700 --> 00:21:32,380
"ואני רוצה רק להיות בסדר,
ומה עוד אני יכול לעשות

327
00:21:32,690 --> 00:21:34,870
"כדי שאימא לא תגיע למצב הזה?"

328
00:21:35,280 --> 00:21:37,440
שזו לא באמת אשמתו. -נכון.

329
00:21:37,460 --> 00:21:40,440
הוא הרי לא עשה שום דבר חריג
בתור אדם.

330
00:21:40,720 --> 00:21:44,340
וצריך תוכנית שיקום רצינית אחר כך.
-כן, אה? -כן.

331
00:21:45,040 --> 00:21:50,640
ואז יש את הגרף העולה הזה
של כלים שיכולים להיזרק

332
00:21:50,650 --> 00:21:52,690
וידיים שיכולות להתעופף

333
00:21:52,980 --> 00:21:57,210
ומילים קשות שלא היו יוצאות מהפה.

334
00:21:57,230 --> 00:22:03,950
מילים. מילים. -לעולם לא היו יוצאות
אילולא לא היה ההתקף הזה. בהחלט.

335
00:22:04,320 --> 00:22:10,580
שמתן לב פעם במהלך הרגעים האלה
איך מתנהלים אלה שסביבכם?

336
00:22:10,900 --> 00:22:13,800
פיזית בשפת הגוף שלהם?
-הם מפחדים.

337
00:22:13,840 --> 00:22:14,820
הם מפחדים.

338
00:22:15,350 --> 00:22:16,890
בהלה. -בהלה.

339
00:22:17,020 --> 00:22:18,280
בעיניים רואים את זה.

340
00:22:19,210 --> 00:22:23,450
האישונים זזים ימינה שמאלה
כמו מגבים כאלה. -כן, כמו כשרואים אריה,

341
00:22:23,460 --> 00:22:25,760
כמו כשרואים משהו מפחיד.

342
00:22:25,800 --> 00:22:27,670
זה ממש ככה. -וואו.

343
00:22:28,530 --> 00:22:33,520
ואז מה? האדם מרגיש שהוא באמת
כמו דרקון פולט אש כזה?

344
00:22:33,530 --> 00:22:35,530
הוא יורה את כל הכאב.

345
00:22:35,550 --> 00:22:38,140
את אמרת קודם:
התחושה של אני לא שווה,

346
00:22:38,540 --> 00:22:41,010
התחושה שאני לא קיימת,
שלא שומעים אותי,

347
00:22:41,020 --> 00:22:43,100
שלא נותנים לי מספיק כבוד.

348
00:22:44,640 --> 00:22:47,000
תחושה של אי-קיום כזו. -כן.

349
00:22:47,880 --> 00:22:50,870
דפנה, את מכירה את זה?
-מאוד. מאוד.

350
00:22:50,900 --> 00:22:52,120
זה נורא להרגיש ככה.

351
00:22:52,150 --> 00:22:54,010
זה נורא לכל אדם.

352
00:22:54,340 --> 00:22:58,080
זה נורא וזה קשה

353
00:22:58,100 --> 00:23:03,430
וזה מכביד, וזה עוצר מלעשות,

354
00:23:03,770 --> 00:23:05,530
מלתפקד.

355
00:23:07,530 --> 00:23:12,140
ובעצם הכאב הכי גדול
זה על האנשים הקרובים

356
00:23:12,160 --> 00:23:14,440
כי אין יקר יותר מילדים.

357
00:23:14,980 --> 00:23:19,240
והבת שלי, כן, חוותה הרבה התקפי זעם שלי.

358
00:23:19,850 --> 00:23:23,680
והיא הייתה מפוחדת,

359
00:23:24,380 --> 00:23:28,540
אבל מצד שני, אני הייתי אימא כל כך...
אני עד היום,

360
00:23:28,560 --> 00:23:31,260
כל כך מחבקת ואוהבת.
-כן, זה בא ביחד, נראה לי.

361
00:23:31,280 --> 00:23:34,630
זה לא סותר.
-ונותנת כאילו הכול אובר.

362
00:23:35,020 --> 00:23:38,370
אובר מעוצבנת, אובר אוהבת. -מפנקת.

363
00:23:38,390 --> 00:23:40,540
הכול היה אובר.
-יפה מה שאת מסבירה.

364
00:23:40,560 --> 00:23:43,740
זה אולי בשבילי לפצות.
ככה אני מרגישה לפעמים.

365
00:23:43,770 --> 00:23:47,920
שכאילו אני רוצה לפצות...
-כן, דפנה? את מתחברת למה שיפית אומרת?

366
00:23:48,600 --> 00:23:53,170
אני לא יודעת אם בדיוק לפצות,
אבל כי כזאת אני.

367
00:23:53,310 --> 00:23:57,870
בקטבים כאילו. -בגלל שתמיד הייתי
או שחור או לבן,

368
00:23:58,440 --> 00:24:02,190
אז זאת הייתה הבעיה גם,
כי הייתי או שחור או לבן.

369
00:24:02,410 --> 00:24:07,270
אבל במשך השנים,
כשאני מטפלת ועובדת על זה,

370
00:24:07,700 --> 00:24:10,840
קיבלתי את הצבע האפור.
-צריך אותו בחיים. -ואני יכולה להגיד

371
00:24:11,140 --> 00:24:17,930
שהבת שלי היום גדולה, ואני
יכולה להגיד בסדר כבר כמה שנים טובות.

372
00:24:19,000 --> 00:24:22,830
זאת אומרת, התקף פה... לא,
אני אפילו לא אקרא לזה היום "התקף",

373
00:24:22,840 --> 00:24:25,090
זה רגיל.

374
00:24:25,340 --> 00:24:27,880
אבל היא אמרה לי דבר אחד.

375
00:24:27,920 --> 00:24:30,270
תמיד הרגשתי, והבת שלי היום גדולה,

376
00:24:30,720 --> 00:24:33,810
אז תמיד הרגשתי שעשיתי לה עוול,

377
00:24:34,030 --> 00:24:36,790
ולא הייתי אימא מספיק טובה.

378
00:24:38,960 --> 00:24:42,260
אבל המשפט שהיא אמרה לי,
זה מה שמחזק אותי הלאה.

379
00:24:42,280 --> 00:24:43,460
היא אומרת לי: "אימא, תראי,

380
00:24:43,960 --> 00:24:48,610
"עשית הרבה דברים שהם לא היו בסדר,
אבל דבר אחד אני יודעת,

381
00:24:48,940 --> 00:24:51,170
"שאת לא עשית דברים באשמתך".

382
00:24:51,530 --> 00:24:54,630
זו אומנם אני,
"אבל לא עשית אותם באשמתך.

383
00:24:54,790 --> 00:24:58,340
"אבל אני יכולה לסלוח לך
בגלל שהשתנית".

384
00:24:59,000 --> 00:25:04,100
זאת אומרת, יש הרבה ילדים שלא סולחים
להורים שלהם כי הם ממשיכים להיות ככה.

385
00:25:04,630 --> 00:25:06,060
ואני עצרתי את זה.

386
00:25:06,140 --> 00:25:07,720
אני פשוט עצרתי את זה.

387
00:25:07,960 --> 00:25:13,180
ניקרו בחיי אנשים מדהימים
שעזרו לי לעבור את זה,

388
00:25:13,570 --> 00:25:15,480
שעדיין עוזרים לי לעבור את זה.

389
00:25:16,030 --> 00:25:21,290
ואני מודה על כך,
כי קיבלתי חיים חדשים.

390
00:25:21,310 --> 00:25:25,610
אני בן אדם אחר.
נעים לי יותר עם עצמי. -נכון.

391
00:25:25,640 --> 00:25:27,520
למשפחה שלי נעים איתי.

392
00:25:28,470 --> 00:25:32,650
אפילו זוהר שלי, שהוא לא מבין.
-הוא מרגיש. -הוא מרגיש הכול.

393
00:25:32,670 --> 00:25:34,930
למרות שאף פעם לא צעקתי על זוהר. -כן.

394
00:25:34,940 --> 00:25:37,770
בחיים לא צעקתי עליו.
-הוא יושב בכיסא.

395
00:25:38,060 --> 00:25:41,350
כן, אבל הוא גם בן אדם. כאילו...

396
00:25:42,680 --> 00:25:46,960
זאת אומרת, יש מין קטע מסוים
גם כשאתה בהתקפי זעם,

397
00:25:47,660 --> 00:25:51,510
עדיין יש את המקום הזה
שיש דברים

398
00:25:51,530 --> 00:25:55,870
שהם מאסט, אתה לא תעשה אותם
ולא יעזור כלום.

399
00:25:55,890 --> 00:25:58,700
הגבול. -אני לא יודעת להסביר את זה.

400
00:25:58,970 --> 00:26:00,730
אני לא יודעת להסביר את זה.

401
00:26:01,370 --> 00:26:04,190
כמו זוהר, למשל,
שלעולם לא צעקתי עליו.

402
00:26:04,570 --> 00:26:09,030
אבל האמת, הילדים שלנו הם המראה

403
00:26:09,050 --> 00:26:11,450
והילדה שלי פעם אמרה לי:

404
00:26:12,040 --> 00:26:13,800
"בטח, כי זוהר לא עונה לך".

405
00:26:14,850 --> 00:26:18,640
זוהר לא עונה לי, אז זאת אומרת
לא היה בו שום טריגר.

406
00:26:18,650 --> 00:26:23,310
וזה לא אומר שאם הבת שלי ענתה לי
או בעלי עצבן אותי,

407
00:26:23,330 --> 00:26:26,390
ואני הייתי צודקת ואני צדקתי.

408
00:26:26,600 --> 00:26:29,110
הדרך לא הייתה נכונה.

409
00:26:30,940 --> 00:26:36,920
תגידו, כשיוצאת כל העוצמה,
ואנחנו בפיק, בשיא של הדבר הזה,

410
00:26:37,320 --> 00:26:42,530
יש רגע שבו אם אנחנו מתקדמות הלאה
עם התקף אחד,

411
00:26:42,740 --> 00:26:46,860
וזה כל פעם משהו אחר
שגורם לזה להתעורר

412
00:26:47,040 --> 00:26:49,390
אבל ההתנהלות הפנימית היא די דומה.

413
00:26:49,760 --> 00:26:55,450
ואז יש איזשהו מין רגע אחרי השיא
שמשם זה הולך ופוחת,

414
00:26:55,530 --> 00:26:58,430
ואנחנו הולכות ונרגעות עם עצמנו.

415
00:26:59,070 --> 00:27:02,790
דברו איתי על הירידה הזאת,
על המדרון הזה,

416
00:27:02,800 --> 00:27:06,110
כי אני משתמשת במילה הזאת עכשיו "מדרון".
-מתאימה מאוד.

417
00:27:06,390 --> 00:27:08,290
כי היא מתאימה מאוד.
תסבירי, יפית.

418
00:27:08,300 --> 00:27:11,370
התחושה, אני מרגישה אישית
מתגלגלת לתוך עצמי.

419
00:27:12,170 --> 00:27:14,200
וזה לא נעים לי שם.

420
00:27:14,210 --> 00:27:15,880
כמו שלא היה לי נעים בהתפרצות,

421
00:27:16,450 --> 00:27:19,360
לא נעים לי גם אחרי.
וואי, זה נורא.

422
00:27:19,670 --> 00:27:22,750
אלה פשוט רגעים שאני סופרת
מתי זה ייגמר כבר.

423
00:27:23,000 --> 00:27:26,300
ייסורי המצפון, ויש לי ממש
כמו כאב בלב. זה...

424
00:27:26,730 --> 00:27:28,750
לי זה כבר נהיה כאב פיזי אפילו.

425
00:27:29,220 --> 00:27:32,540
כן? -כן, אם היו עושים לי
א.ק.ג באותו רגע היה אפשר לראות שכואב לי,

426
00:27:32,550 --> 00:27:33,520
כואב לי הלב.

427
00:27:34,010 --> 00:27:37,420
וזה באמת, זה כאילו
כמו סרט נע עובר לידך.

428
00:27:37,760 --> 00:27:40,460
ואת רואה הכול. -"מה עשיתי?"
את כאילו תופסת את הראש: "מה עשיתי?"

429
00:27:40,470 --> 00:27:42,910
איך מתקנים, והיצר הרע
יש לו כל כך הרבה מקום שם,

430
00:27:42,920 --> 00:27:46,990
של איך התנהגת ואיך השתוללת
ואיך תתקני את זה עכשיו.

431
00:27:47,000 --> 00:27:50,020
ואין לך תקנה.
ואלו מילים שעוברות.

432
00:27:50,180 --> 00:27:53,530
ואחר כך את צריכה גם לעבוד על זה,
על איך לצאת משם, מעצמך.

433
00:27:53,950 --> 00:27:56,360
זה לא נגמר בהתפרצות.
זה ממש לא.

434
00:27:56,950 --> 00:28:00,550
אחרי הדרך עוד מאוד ארוכה להשתקם.
-רגשות אשם מאוד גדולים. -כן, מאוד.

435
00:28:00,560 --> 00:28:04,440
ויש על מה. יש על מה.
אבל יש גם אור בקצה המנהרה.

436
00:28:04,500 --> 00:28:05,770
מה? תני לי אותו.

437
00:28:06,690 --> 00:28:10,660
גם לקבל את הפידבקים האלה מכולם
שאני לא כזו גרועה כמו שחשבתי.

438
00:28:10,960 --> 00:28:14,570
ושברגעים שהם באמת טובים,
הם טובים סופר, כמו שהיא אמרה,

439
00:28:14,570 --> 00:28:15,810
אני או שחור או לבן.

440
00:28:15,990 --> 00:28:18,640
בכל דבר, אם זה בעבודה,
בבית, עם החברות,

441
00:28:18,650 --> 00:28:20,530
הן יודעות כולן:
זה או שחור או לבן.

442
00:28:20,550 --> 00:28:21,630
למדו אותך. -כן.

443
00:28:21,650 --> 00:28:24,370
אז כמו שהיא אמרה בדיוק,
זה פשוט אחד לאחד.

444
00:28:24,390 --> 00:28:26,780
עם החיים לומדים להיות אפור, זה בסדר.

445
00:28:26,960 --> 00:28:29,090
בסדר להיות אפור,
בסדר לכופף את הראש,

446
00:28:29,250 --> 00:28:30,400
לא לקבל את זה.

447
00:28:30,640 --> 00:28:32,690
זה בסדר שהחיים לא מתנהלים
כמו שאני רוצה.

448
00:28:32,710 --> 00:28:34,080
זה בסדר. זו המציאות.

449
00:28:34,210 --> 00:28:37,710
כאילו, זה המצב. זה בסדר.
אין יותר שחור או לבן אצלי.

450
00:28:38,520 --> 00:28:41,010
רק משם מתחילים להתקדם,
כי אי אפשר, אי אפשר.

451
00:28:41,030 --> 00:28:46,400
כי יש משהו בסוף ההתקפה,
או במדרון הזה שאנחנו מתארים

452
00:28:46,410 --> 00:28:49,040
עם רגשות האשם והתחושה של: מה עשיתי

453
00:28:49,050 --> 00:28:50,530
ואיך אני משקמת עכשיו את הבית,

454
00:28:50,880 --> 00:28:54,540
ואילו נזקים זרעתי
בילדים עכשיו או בבעל

455
00:28:54,550 --> 00:28:57,300
או אפילו במוניטין, בשם של עצמי.

456
00:28:58,200 --> 00:29:02,130
יש משהו בקרובים אלינו
שנוכחים בזמן התקף זעם,

457
00:29:02,630 --> 00:29:04,850
שהם מבקשים להתרחק ממך.

458
00:29:05,670 --> 00:29:09,680
זאת אומרת, אחת מצורות ההגנה שלהם...

459
00:29:10,120 --> 00:29:13,210
זה טבעי. -וזה טבעי.
-בטח, הם חייבים להגן על עצמם.

460
00:29:13,230 --> 00:29:17,280
אחרת... אף אחד לא ביקש,
כמו שהיא אמרה, להיות על ביצים ולעמוד

461
00:29:17,980 --> 00:29:19,920
ולחכות להיות מותקף.
ממש לא.

462
00:29:19,950 --> 00:29:23,050
הם צריכים להגן על עצמם,
והם לומדים לעשות את זה גם.

463
00:29:23,070 --> 00:29:26,010
זה כאילו חיים עם זה.
-מה את רואה? מה הם עושים?

464
00:29:26,750 --> 00:29:29,030
שומרים מרחק, לא כי מפחדים מ...

465
00:29:30,290 --> 00:29:32,690
שומרים מרחק פיזי, רגשי,

466
00:29:32,890 --> 00:29:35,450
לא נקשרים מהר עוד פעם
בשביל לא להיפגע.

467
00:29:35,730 --> 00:29:37,450
האמון צריך להיבנות עוד פעם.

468
00:29:37,460 --> 00:29:41,540
נבנית חומה כזאת שחשוב להוריד.
-בדיוק, צריך לשבור אותה, צריך לרכך אותה.

469
00:29:41,980 --> 00:29:45,650
וגם זה מכניס אותי לפלונטר
שיש לי מה לעשות עכשיו,

470
00:29:45,860 --> 00:29:50,890
ואני צריכה לשקם את כולם ואותי.
זו עבודה אינטנסיבית ממש.

471
00:29:50,920 --> 00:29:55,470
כמה שלנו הנשים יש צניעות,
והמון דברים, ושבת והכול,

472
00:29:55,760 --> 00:29:58,420
אבל אני חושבת ש...
אני, ככה אני מרגישה,

473
00:29:58,810 --> 00:30:02,800
שזו באמת העבודה שלי בחיים.
זו ממש העבודה שלי בחיים.

474
00:30:02,940 --> 00:30:05,270
כל היתר, תמיד יש קשיים ונפילות.

475
00:30:05,740 --> 00:30:08,060
אבל זו ממש העבודה,
זו עבודת מידות.

476
00:30:08,390 --> 00:30:13,190
ואם קשה לתקן מידה אחת ב-70 שנה,
זה לא 70, זה לנצח.

477
00:30:13,210 --> 00:30:15,210
זה להיוולד עם זה, לחיות בתוך זה

478
00:30:15,710 --> 00:30:18,060
ולחיות, לחיות, לחיות,
פשוט לחיות את זה.

479
00:30:18,500 --> 00:30:21,210
דפנה דיברה קודם
על הבת שלה שהיא כבר גדולה,

480
00:30:21,230 --> 00:30:22,690
והן משוחחות על זה.

481
00:30:23,040 --> 00:30:25,720
שזה גם דבר מדהים,
לשוחח על הבעיות של עצמנו

482
00:30:25,720 --> 00:30:30,270
בתוך אימא-ילדה, קשר של אם ובת,
בחיבור הזה.

483
00:30:30,600 --> 00:30:33,170
הילדים שלך עוד קטנים.
-קטנים וגאונים.

484
00:30:33,610 --> 00:30:35,240
קטנים, כן, אבל הם...

485
00:30:35,250 --> 00:30:38,440
זה גם שיח בבית? "תשמע, מתוקי..."
-עם הגדול. עם הגדול כן.

486
00:30:38,450 --> 00:30:42,940
מה? מה את אומרת לו?
זאת אומרת, אני בטוחה שהוא ילד חכם

487
00:30:42,950 --> 00:30:47,250
והוא היה נוכח שם בסלון
במתקפת זעם של אימא שלו

488
00:30:47,490 --> 00:30:51,080
ועכשיו הכול נגמר
ואת רוצה לחזור לשבת רגילה,

489
00:30:51,090 --> 00:30:54,240
לסעודה, להיות אימא, ללכת לגינה.

490
00:30:54,610 --> 00:30:56,710
את מדברת איתו על מה שהיה? -כן.

491
00:30:56,930 --> 00:31:00,700
הוא מגיע כועס, לא מבין,
פגוע, חושש.

492
00:31:00,720 --> 00:31:02,870
יש הרבה אי-אמון בזה, באמת.

493
00:31:03,920 --> 00:31:06,130
ואני פותחת את הקלפים
כאילו זה בן אדם גדול.

494
00:31:06,280 --> 00:31:09,930
אני לא חושבת שאימא צריכה
להצטייר כדמות כזו...

495
00:31:09,950 --> 00:31:13,410
קודם כול, אני כבר לא,
כי אם את קצת מאבדת פרופורציות,

496
00:31:13,430 --> 00:31:17,120
הוא כבר לא רואה אותך כדמות מושלמת,
וזה בסדר גמור.

497
00:31:17,480 --> 00:31:20,530
הוא צריך לדעת שיש אנשים כאלה
ואף אחד לא מושלם.

498
00:31:20,540 --> 00:31:23,970
אז נכון, אני אימא,
אני צריכה דוגמה אישית וכו' וכו'.

499
00:31:23,990 --> 00:31:26,690
בסדר גמור.
אבל אני בן אדם, וגם הוא בן אדם

500
00:31:26,700 --> 00:31:28,370
והוא יפגוש המון אנשים בחיים שלו.

501
00:31:28,840 --> 00:31:31,070
והוא פגש גם את אימא,
שאימא היא לא בדיוק

502
00:31:31,080 --> 00:31:33,890
כמו האימא של ההוא או כמו האימא של ההיא.

503
00:31:34,060 --> 00:31:39,260
ואנחנו מדברים על זה, אני מספרת לו
שאני קצת כועסת יותר מהרגיל

504
00:31:39,460 --> 00:31:41,490
או קצת יותר ממה שהוא מכיר.

505
00:31:41,800 --> 00:31:45,350
והוא מבין והוא אומר:
"זה לא נעים, זה לא נוח".

506
00:31:46,340 --> 00:31:48,510
והוא תמיד אומר לי
שהוא מחכה שזה יעבור.

507
00:31:49,090 --> 00:31:53,420
וגם הוא אומר שכשאני טבעית
אני הכי נותנת ואוהבת ומפנקת.

508
00:31:53,430 --> 00:31:57,670
וזה ממלא, זה באמת חשוב השיח הזה.

509
00:31:57,690 --> 00:32:03,860
יש תחושת ניצחון בלתי רגילה,
א', כמו בכל דבר שיהודי עובד,

510
00:32:04,140 --> 00:32:08,150
שהתפתיתי לקחת ביס מעוגת הקצפת,
ואתה בכלל בדיאטה ולא לקחת.

511
00:32:08,160 --> 00:32:12,330
זה רגע כזה של שניות
שניצחתי, שאני אני.

512
00:32:12,590 --> 00:32:16,660
יש רגעי התקפי זעם שאתם יודעים
שפה יכולתי להידרדר

513
00:32:16,660 --> 00:32:20,810
ויכולה הייתה לקרות פה
דיזסטר משפחתית?

514
00:32:21,220 --> 00:32:24,630
ולא, זה עצר.
כן? את מכירה רגעים כאלה?

515
00:32:24,650 --> 00:32:27,410
מאוד. בשנים האחרונות מאוד.

516
00:32:28,250 --> 00:32:31,030
אני מזהה כבר, למדתי לזהות.

517
00:32:31,980 --> 00:32:35,390
להסתכל מהמרפסת, כמו מהמרפסת,

518
00:32:35,620 --> 00:32:38,220
ולראות את הסיטואציה ואת המצב.

519
00:32:38,620 --> 00:32:40,690
ואני באמת יודעת שאני צודקת.

520
00:32:40,750 --> 00:32:43,260
שוב, הרבה פעמים אני צדקתי גם אז,

521
00:32:43,310 --> 00:32:45,770
פשוט הדרך הייתה נוראית.

522
00:32:46,070 --> 00:32:53,840
ואני פשוט מזהה,
ולפעמים סייג לחוכמה זה שתיקה.

523
00:32:54,370 --> 00:32:56,250
אז לפעמים למדתי לשתוק.

524
00:32:56,840 --> 00:33:00,990
ואני אומרת את הדברים
אחר כך, כשנרגעים,

525
00:33:01,010 --> 00:33:03,200
ואז לומדים להקשיב לי.

526
00:33:03,430 --> 00:33:07,050
וגם למדתי לבקש עזרה מהמשפחה שלי.

527
00:33:07,130 --> 00:33:08,780
מה? תני דוגמה למשל.

528
00:33:08,990 --> 00:33:14,180
יש תקופה מסוימת שאני בלחץ.
נורא קשה לי להיות במתחים ולחצים.

529
00:33:14,200 --> 00:33:16,600
מאוד קשה לי. -זה מאוד קשור
אחד לשני, לדעתי.

530
00:33:16,620 --> 00:33:18,080
כן? מתחים ולחצים?

531
00:33:18,110 --> 00:33:22,170
לבין התפרצויות, זה מאוד קשור.
-גם רעב וצמא או חוסר שינה,

532
00:33:22,180 --> 00:33:26,050
זאת אומרת יש גם תנאים פיזיים
שהם ערוגה נוחה כדי לגדל בה התקפי זעם.

533
00:33:26,070 --> 00:33:28,660
ואז אני מבקשת עזרה,
אני אומרת לבני הבית.

534
00:33:28,670 --> 00:33:31,850
כי זה בעיקר,
זה בעיקר המוקד.

535
00:33:32,080 --> 00:33:35,910
מבחוץ, שוב, ובאמת
זה לא משנה לי

536
00:33:35,940 --> 00:33:39,740
אם זו חברה, אם זה בן משפחה,
שוב, זה לא קונבנציונלי,

537
00:33:39,760 --> 00:33:41,070
אבל עליי זה עובד.

538
00:33:41,300 --> 00:33:47,490
כי את המשפחה את יכולה...
אם זו משפחה חמה ותומכת,

539
00:33:47,780 --> 00:33:51,480
את יכולה להרגיל:
אני אליכם ואתם אליי.

540
00:33:51,510 --> 00:33:57,450
אנשים מבחוץ, זה שלהם, אני לא אתחיל...
-להתעסק איתם בכלל. -להתעסק איתם.

541
00:33:57,590 --> 00:34:02,630
בעצם, כמו סקטים כאלה.
זאת אומרת, את יודעת איפה, איך להסתדר.

542
00:34:02,810 --> 00:34:05,360
אם זה במקומות חיצוניים,
אם זה חברים.

543
00:34:05,580 --> 00:34:07,880
מאוד מעניין אותי לשאול את שתיכן

544
00:34:08,830 --> 00:34:11,640
על מודעות של הבעל לסיפור הזה

545
00:34:12,140 --> 00:34:13,530
ועל שיח איתו.

546
00:34:14,480 --> 00:34:15,130
דפנה?

547
00:34:15,500 --> 00:34:19,240
בשנים עברו, ויש הרבה שנים עברו.

548
00:34:21,070 --> 00:34:23,320
זה ביטוי טוב, "הרבה שנים עברו".

549
00:34:25,400 --> 00:34:28,780
הוא התכחש.
הוא ידע שיש איזושהי בעיה

550
00:34:29,010 --> 00:34:30,230
והוא נלחם בי.

551
00:34:30,980 --> 00:34:33,380
חשוב כל כך מה שאת אומרת.

552
00:34:33,400 --> 00:34:37,640
אני לא הייתי יכולה לספק לו
את הנורמליות שהוא רצה.

553
00:34:38,020 --> 00:34:41,850
אני השתניתי. ובגלל שאני
עבדתי על עצמי והשתניתי,

554
00:34:42,130 --> 00:34:43,360
אז גם הוא השתנה.

555
00:34:43,980 --> 00:34:50,060
מה זה השתנה? הוא למד לראות
ש"אוקיי, בסדר, אני לא נלחם בה יותר

556
00:34:50,070 --> 00:34:52,440
"ואני לא מנסה
לשנות אותה יותר". -בדיוק.

557
00:34:52,710 --> 00:34:56,060
יש פה נקודה מאוד חשובה
שאת אומרת במסע הזה שאתם עושים,

558
00:34:56,080 --> 00:35:01,380
כי להבין שהוא לא רוצה לשנות
את המהות שלי או את האישיות שלי,

559
00:35:02,170 --> 00:35:07,460
זו המילה הזאת המעצבנת,
הוא מכיל אותי, אני מוכלת אצלו.

560
00:35:07,480 --> 00:35:13,260
הקטע של התקפות הזעם קשה לנו,
אבל זה לא משהו שצובע את כל האישיות שלי.

561
00:35:13,380 --> 00:35:14,690
אני דפנה. -נכון.

562
00:35:14,700 --> 00:35:16,830
אני דפנה.
אני לא רק מותקפת זעם.

563
00:35:16,850 --> 00:35:21,360
נכון. -יש בי עוד כל כך הרבה קשת
של דברים נפלאים.

564
00:35:22,060 --> 00:35:25,920
ואיך אצלכם, יפית, בשיח
הבין-אישי, הזוגי הזה?

565
00:35:26,080 --> 00:35:29,420
אז בעלי לא ניסה לשנות אותי,
לנו אין שנים רבות.

566
00:35:29,910 --> 00:35:33,320
יש לנו כמעט עשר שנים יחד,
אבל לא שנים רבות.

567
00:35:34,610 --> 00:35:39,120
הוא טיפוס מדהים, קודם כול.
אין דברים כאלה, באמת. זכיתי.

568
00:35:40,140 --> 00:35:43,410
הוא לא ניסה לשנות כמו שהוא רצה נורמליות,
בדיוק המילה שהיא אמרה.

569
00:35:43,690 --> 00:35:47,430
נורמליות בבית,
נורמליות עם הילדים, אישה נורמלית.

570
00:35:47,440 --> 00:35:49,830
אבל הוא גם למד להכיר
שזו לא אני,

571
00:35:50,150 --> 00:35:53,450
לא יפית המותקפת
זו האישיות שלי וזו אני.

572
00:35:53,750 --> 00:35:57,780
כי הוא התחתן איתי
והוא ידע שאני לא, זו האישיות.

573
00:35:59,020 --> 00:36:02,510
אבל השיח מאוד מאוד חשוב,
גם אחרי, גם לפני,

574
00:36:02,640 --> 00:36:04,580
תמיד תמיד תמיד חשוב לדבר על זה.

575
00:36:05,590 --> 00:36:07,410
הייתי מסבירה לו את המקום שלי

576
00:36:07,530 --> 00:36:10,280
והוא היה מנסה להכיל, שזה גם יפה.

577
00:36:10,810 --> 00:36:12,370
ועם הזמן הוא לומד להכיל.

578
00:36:12,380 --> 00:36:16,790
פשוט יודעים שזו תקופה והיא עוברת
ואני עובדת על זה, שזה הכי חשוב.

579
00:36:16,810 --> 00:36:18,640
ואת הכי מצטערת מזה.

580
00:36:18,650 --> 00:36:21,690
זאת אומרת, כולם סובלים, אבל בטח את.
-כן. אבל הכי חשוב היה לו

581
00:36:21,710 --> 00:36:23,730
שאני מטפלת בזה.
זה ה...

582
00:36:23,960 --> 00:36:27,210
המשתדלת. המשתפרת.
-בדיוק. לא לשנות אותי או משהו כזה.

583
00:36:27,330 --> 00:36:29,950
שזה מטופל,
שזה משהו שלא נשארים איתו

584
00:36:29,960 --> 00:36:32,140
ואומרים "אוקיי, זו אני.
קבל אותי כמו שאני".

585
00:36:32,480 --> 00:36:35,660
לא. גם לא רציתי שהוא יקבל
אותי כמו שאני ככה בהתקף.

586
00:36:35,970 --> 00:36:39,700
אבל כן רציתי שהוא יכיל,
והוא מכיל. היום הוא מכיל.

587
00:36:39,720 --> 00:36:42,940
איזה יופי. אתם יכולים אפילו
לדבר על חוויות אחרי התקף:

588
00:36:42,950 --> 00:36:44,780
כאילו, תקשיב...
-עוד לא. -לא, עד כאן.

589
00:36:44,940 --> 00:36:46,650
עד כאן, אפרתוש. עוד לא.
-אולי.

590
00:36:46,660 --> 00:36:50,150
אולי, זה יגיע. -אולי.
אנחנו בהתחלה, אני מאמינה שעוד כמה שנים

591
00:36:50,750 --> 00:36:52,640
אני אחזור להיות מרואיינת אצלך אולי,

592
00:36:52,950 --> 00:36:56,930
וזה יישמע אחרת ממקום אחר
עם תובנות הרבה יותר עמוקות.

593
00:36:58,120 --> 00:37:00,030
יש עוד הרבה על מה לעבוד, בהחלט.

594
00:37:00,080 --> 00:37:04,620
כי את יודעת, אחד הרגעים הזוגיים
המאוד קרובים

595
00:37:05,030 --> 00:37:07,160
זה לדבר חופשי על החולשות שלנו.

596
00:37:07,190 --> 00:37:10,310
גם בין לבין. -זה מאוד מקרב.
-מאוד מקרב, נכון.

597
00:37:10,860 --> 00:37:14,790
אז דיברנו על איך זה מתחיל
ודיברנו על השיאים

598
00:37:14,800 --> 00:37:17,820
ודיברנו על מה קורה
כשזה יורד למטה

599
00:37:17,840 --> 00:37:20,830
ומה קורה בשיח של אחר כך, בהתמודדות.

600
00:37:20,870 --> 00:37:23,620
בואו ניתן לצופים שלנו,

601
00:37:23,870 --> 00:37:25,460
אז איך באמת מתמודדים עם זה?

602
00:37:25,470 --> 00:37:28,590
כי יש פה סגנונות שונים של אנשים

603
00:37:28,670 --> 00:37:32,340
ודרכים שונות
של איך לצאת מהסיפור הזה.

604
00:37:32,490 --> 00:37:36,370
שזה בכלל, אני חושבת,
הדגלון שחייב להיות מונף.

605
00:37:36,520 --> 00:37:42,870
זאת לא גזירה שהיא סופית
ואיתה צריך לגמור את החיים.

606
00:37:42,920 --> 00:37:45,060
זאת אומרת, זה סוג של לייף סטייל,

607
00:37:45,080 --> 00:37:48,110
איכות חיים לחיות בלי ההתקפים האלה,

608
00:37:48,350 --> 00:37:50,960
בלי ההפתעות השליליות האלה.

609
00:37:51,160 --> 00:37:55,440
אז זה יכול להיות
באמת שיחות או קבוצות או...

610
00:37:55,830 --> 00:37:59,410
מה צריך האדם להרגיש
במקום שבו הוא מקבל ריפוי

611
00:37:59,860 --> 00:38:02,990
כדי שהמסע הזה...
יכול להיות גם מהלכים תרופתיים,

612
00:38:03,020 --> 00:38:05,440
זה יכול להיות ערבובים של ביחד.

613
00:38:05,810 --> 00:38:12,140
מה אתן כבעלות ניסיון מרגישות
שהכי עוזר, שהכי נכון?

614
00:38:12,340 --> 00:38:16,940
שדי, הגיעו מים עד נפש,
זה הקו האדום.

615
00:38:17,420 --> 00:38:24,310
שדי, מספיק לי לסבול
ולסביבה לסבול.

616
00:38:24,520 --> 00:38:28,210
ודווקא מה שיפית אמרה,
שהיא אמרה "דווקא לי אין הרבה שנים",

617
00:38:28,220 --> 00:38:31,880
ואני יש לי, תודה לאל,
הרבה שנים ואני נשואה 30 שנה,

618
00:38:34,280 --> 00:38:39,820
אז דווקא היא מעלה לי תחושה
של מסר שהייתי רוצה להעביר.

619
00:38:42,190 --> 00:38:47,080
אצלה אין הרבה שנים,
אבל היא תפסה את זה בזמן.

620
00:38:47,310 --> 00:38:49,370
אני קצת מקנאה בה,

621
00:38:50,550 --> 00:38:51,940
ואני בדרך כלל לא טיפוס קנאי.

622
00:38:51,960 --> 00:38:57,030
זו קנאת סופרים, קוראים לזה.
-שהיא תפסה את זה מוקדם.

623
00:38:57,080 --> 00:39:01,130
אני כל כך הרבה פעמים
אומרת לעצמי ומצטערת,

624
00:39:01,140 --> 00:39:03,570
שלא טיפלתי לפני כל כך הרבה שנים.

625
00:39:03,590 --> 00:39:11,310
קודם כול הייתי יכולה להגיע
מבחינה אישית, מבחינת עבודה.

626
00:39:11,490 --> 00:39:14,500
המון המון דברים.
-כי זה הורס המון תחומים.

627
00:39:14,520 --> 00:39:19,080
זה הורס כל חלקה טובה.
-משבית.

628
00:39:19,090 --> 00:39:20,210
ממש. ממש ככה.

629
00:39:20,220 --> 00:39:21,590
זה הורס כל חלקה טובה.

630
00:39:21,600 --> 00:39:24,300
אני שמחה על המקום
שאני נמצאת בו היום,

631
00:39:24,840 --> 00:39:29,860
וזו עבודה של שנים וזו תהיה עבודה
לכל ימי חיי. -ממש. ואף פעם לא מאוחר.

632
00:39:30,130 --> 00:39:35,210
לא, אני לא מרגישה שמאוחר, אבל
אני תמיד אומרת ואמרתי את זה גם בהתחלה,

633
00:39:35,290 --> 00:39:40,620
שבהרצאה שלי אני פשוט אומרת:
תלכו, תטפלו,

634
00:39:41,690 --> 00:39:45,450
שיחות, כדורים.
זה תמיד צריך ללכת ביחד,

635
00:39:45,460 --> 00:39:48,570
זו לא בושה.
אני לא מוצאת בזה שום בושה.

636
00:39:48,650 --> 00:39:53,060
כמו שלא יכולתי
לפני המון שנים ללדת,

637
00:39:53,080 --> 00:39:56,610
אז לא נתתי לאנשים להרגיש
"יואו, אני לא יכולה ללדת".

638
00:39:56,680 --> 00:39:59,640
וגרנו באריאל, וכולם עם ילדים,
ואני הסתובבתי עם כלב.

639
00:39:59,750 --> 00:40:01,590
התייחסתי לזה כאל טיפול שיניים.

640
00:40:01,920 --> 00:40:03,940
שבזמנו בכלל לא היו מדברים על זה.

641
00:40:04,290 --> 00:40:08,530
פשוט לטפל.
פשוט לטפל, לעבוד על זה.

642
00:40:08,560 --> 00:40:12,880
ואז רואים שהחיים, מעבירים את החיים,
החיים הרי עוברים לנו ככה

643
00:40:12,900 --> 00:40:15,240
עם כל הקורונה, עם הכול,
הכול עף לנו.

644
00:40:15,440 --> 00:40:16,610
הכול עובר מהר.

645
00:40:16,860 --> 00:40:19,390
פשוט לטפל. זו המילה.

646
00:40:19,820 --> 00:40:21,730
זו המילה.
-לא להזניח את זה. -לא להזניח.

647
00:40:21,770 --> 00:40:23,820
את אומרת שזאת משימת חיים,

648
00:40:23,830 --> 00:40:27,170
ואת אומרת שזאת עבודת חיים.
-זו לא בושה. -נכון.

649
00:40:27,190 --> 00:40:32,410
אולי היום השיח הזה הוא עדיין לא,
כמו שהיא אמרה, עוד לא מדברים על זה כל כך,

650
00:40:32,430 --> 00:40:34,430
כמו פעם על טיפולי פוריות וכאלה,

651
00:40:34,630 --> 00:40:35,690
אבל זו לא בושה.

652
00:40:35,710 --> 00:40:39,640
בן אדם שקשה לו רפואית, גופנית,
הוא הולך ומטפל.

653
00:40:39,650 --> 00:40:43,540
הוא קונה כדורים בבית מרקחת,
לוקח מה שצריך, מטפל שבוע-שבועיים,

654
00:40:43,560 --> 00:40:44,570
מה שהרופא אומר.

655
00:40:44,820 --> 00:40:45,570
זאת לא בושה.

656
00:40:45,590 --> 00:40:47,700
אם זה מה שצריך לעשות
אז זה מה שעושים.

657
00:40:48,650 --> 00:40:50,350
כמו שהיא אמרה,
זה די, מספיק.

658
00:40:50,360 --> 00:40:52,430
מספיק. יש רגע שחאלס.

659
00:40:52,470 --> 00:40:56,530
מספיק, כי את רגע
לפני לאבד את הכול וזה לא שווה את זה.

660
00:40:56,830 --> 00:40:59,570
כי את אישיות טובה.
אני יודעת על עצמי שאני בסדר.

661
00:40:59,580 --> 00:41:04,710
ואני בסך הכללי בסדר
והקטע הזה השחור הזה,

662
00:41:05,000 --> 00:41:07,810
אפשר. אפשר בלי.
כדאי. כדאי. מאוד כדאי.

663
00:41:08,530 --> 00:41:11,390
איך אנחנו יודעות,
איך אנחנו יודעים להבחין

664
00:41:11,400 --> 00:41:16,540
אם זה התקף זעם או סתם כעס כזה
שכל אימא או אבא כועסים?

665
00:41:16,790 --> 00:41:19,080
זה מדהים, אתן שתיכן נשים שונות,

666
00:41:19,100 --> 00:41:20,760
לא מכירות אחת את השנייה,

667
00:41:20,870 --> 00:41:23,530
בגילאים שונים, ממקומות שונים בארץ,

668
00:41:23,730 --> 00:41:26,750
שתיכן מתארות את אותו תהליך,

669
00:41:26,760 --> 00:41:29,320
מה שקורה בחוץ, מה שקורה בטח בפנים.

670
00:41:29,840 --> 00:41:31,640
אנחנו לא נשארים עם הכאבים האלה.

671
00:41:31,650 --> 00:41:35,520
אנחנו לא נשארים עם המצבים
הבלתי נעימים האלה בבית.

672
00:41:35,650 --> 00:41:38,850
אנחנו לא פוגעים יותר
בקרובים אלינו, ברחוקים.

673
00:41:39,330 --> 00:41:42,670
אנחנו דואגים להשתדל לרפא את עצמנו.

674
00:41:42,860 --> 00:41:44,660
בהידברות יש מחלקה נפלאה,

675
00:41:44,950 --> 00:41:46,810
היא נקראת "נפשי בשאלתי".

676
00:41:46,820 --> 00:41:48,520
הרימו טלפון עכשיו

677
00:41:48,620 --> 00:41:51,250
ותעזרו לכם, לילדים, לבית

678
00:41:51,510 --> 00:41:54,970
לחיות חיים הרבה יותר רגועים וטובים.

679
00:41:55,730 --> 00:41:57,140
אני רוצה כל כך להודות לכן

680
00:41:57,150 --> 00:42:01,420
מפני שבהתקפי זעם יש גם מרכיב כימי,

681
00:42:01,880 --> 00:42:05,520
של כל מיני תהליכים
שקורים בנוירונים של המוח.

682
00:42:05,960 --> 00:42:08,660
ומה שאתן עושות במסע ריפוי הזה,

683
00:42:08,830 --> 00:42:11,130
זה בעצם לוקחים את הבלתי אפשרי

684
00:42:11,430 --> 00:42:16,300
מתוך עצמכן בכוחות חדשים
שרק אתן יכולות לייצר,

685
00:42:16,850 --> 00:42:19,950
ומרפאות ונותנות איכות חיים של בית.

686
00:42:20,730 --> 00:42:25,630
תודה שבאתן לכאן ודיברתן
את הלב הכי פתוח שאפשר לדבר.

687
00:42:26,150 --> 00:42:28,970
תודה, יפית.
תודה, דפנה.

688
00:42:29,160 --> 00:42:29,650
תודה.

689
00:42:31,070 --> 00:42:33,910
ואולי שיעורי הבית שלנו,
אצל כל אדם,

690
00:42:33,930 --> 00:42:38,490
בטח על אחד כזה שיודע
שהוא מתלהם ונדלק ממשהו,

691
00:42:39,330 --> 00:42:44,330
זה לדעת לזהות ולדעת אולי להימצא

692
00:42:45,180 --> 00:42:48,020
ברגעים הכי חלשים של עצמנו,

693
00:42:48,640 --> 00:42:51,640
לדעת לשהות עוד רקע קט

694
00:42:52,030 --> 00:42:55,920
במראה הזאת שגרמה לנו
להרגיש לא שווים,

695
00:42:55,970 --> 00:42:57,790
להרגיש שלא כך רצינו,

696
00:42:58,030 --> 00:43:01,070
להרגיש חסרות ביטחון, אפסיות.

697
00:43:01,570 --> 00:43:07,690
אם נשהה עוד שתי שניות, 21, 22,
נריח פרח...

698
00:43:08,770 --> 00:43:13,920
נחזיק את האוויר
ונכבה נר, לבן כזה של איקאה.

699
00:43:14,060 --> 00:43:18,510
נשהה עוד רגע בחולשות של עצמנו

700
00:43:18,740 --> 00:43:20,040
ונקבל אותן.

701
00:43:20,450 --> 00:43:23,310
לא נצטרך להוציא אותן במקום אחר.

702
00:43:23,430 --> 00:43:24,360
והגל יעבור.

703
00:43:25,420 --> 00:43:28,720
בואו נגיד שכשאנחנו
כבר כן מודעים לעצמנו

704
00:43:29,160 --> 00:43:35,620
וכן יודעים אילו אנשים
מביאים אותנו לאילו מצבים,

705
00:43:36,080 --> 00:43:39,470
כשאנחנו כבר כן מודעים
ויודעים ממה להיזהר

706
00:43:39,680 --> 00:43:42,680
או איך אפילו להיות שבעים
כדי לא להתרגז.

707
00:43:43,410 --> 00:43:46,850
השלב הבא, היכולת המשוכללת יותר,

708
00:43:47,700 --> 00:43:51,430
היא לא רק להיפגש
או לא להיפגש עם האנשים,

709
00:43:52,190 --> 00:43:58,670
אלא השאלה הגדולה היא
איך אנחנו נפגשים עם אותו הרגש,

710
00:43:58,890 --> 00:44:04,140
זה שאנחנו כבר מראש יודעים
כי ילדות, כי אחורה,

711
00:44:04,410 --> 00:44:07,530
אותו הרגש שעושה לנו קשה.

712
00:44:07,690 --> 00:44:11,550
הפגישה בעצם היא לא
עם האדם המעצבן

713
00:44:11,590 --> 00:44:14,830
או לא עם האירוע
או המקרה הקשה.

714
00:44:15,080 --> 00:44:20,480
המפגש האמיתי נעשה בתוך הלב שלנו,
בתוך המערכת הרגשית שלנו,

715
00:44:20,740 --> 00:44:24,340
שמפגישה את אותנו, את העומק של עצמנו

716
00:44:24,880 --> 00:44:26,530
עם הרגש הקשה.

717
00:44:26,900 --> 00:44:31,660
אפשר לטפל בו.
אפשר לעשות הרבה הרבה תהליכים

718
00:44:32,010 --> 00:44:36,770
שיצרו איזשהו מרחב
או מפגש חדש

719
00:44:37,050 --> 00:44:39,740
בינינו ובין הרגש הקשה.

720
00:44:39,920 --> 00:44:44,640
אבל קודם כול, אנחנו צריכים לדעת,
א', מהו אותו רגש?

721
00:44:44,730 --> 00:44:48,830
אכזבה, תחושת לא שווה,
תחושת נכשלת,

722
00:44:48,930 --> 00:44:50,670
תחושת לא מספיק אהובה.

723
00:44:50,960 --> 00:44:56,470
ובשלב המשוכלל יותר זה מה קורה לי
כשאני שוב נפגשת עם הרגש הזה?

724
00:44:56,680 --> 00:44:59,540
וכל פעם "הימים חולפים, שנה עוברת",

725
00:44:59,690 --> 00:45:02,460
אני אמורה להיות במפגש

726
00:45:02,603 --> 00:45:05,040
סלחני יותר, בלתי שיפוטי יותר,

727
00:45:05,110 --> 00:45:07,390
רגוע יותר, חמלתי יותר

728
00:45:07,530 --> 00:45:11,210
עם הרגש הזה שקשה לי איתו ממילא.

729
00:45:11,450 --> 00:45:12,270
בהצלחה.