הפקרות הביטוי בראי המשפט ובראי ההלכה. בראי המשפט: גבולות מטושטשים מאוד בין חופש הביטוי להפקרות הביטוי, לדוגמה: תקשורת משסה, מסיתה ומדיחה, התבטאויות אישים בעלי עבר ביטחוני בכירים ביותר שיש בהן פגיעה באינטרסים חיוניים של המדינה. בראי ההלכה: יש לא רק חופש ביטוי אלא חובת ביטוי, אבל רק עניינית, ושאין בה פגיעה בזולת, ובוודאי לא בעם ובמדינה, ויש חובת ריסון עצמית בהתבטאויות כדי לא לפגוע בזולת, וכל שכן לא בכלל ישראל ולא במדינה.
