על פי דרכו, לא דרכך
לכל ילד טבע משלו, מזל משלו, ודרך ייחודית בעבודת ה´
לכל ילד טבע משלו, מזל משלו, ודרך ייחודית בעבודת ה´
הרמב"ם פוסק להלכה: "אדם חייב בכבוד אחיו הגדול ככבוד אביו". משמע מדבריו, שכל אחד מן האחים חייב בכבוד אחיו הגדול ממנו
אפשר לעבוד עד מאוחר ולהיפגש עם הילדים רק כשמשכיבים אותם לישון, אך מסתבר שיש לכך מחיר. והוא לא פשוט
וידוי כן של אב לבנו יכול ללמד אותנו דבר מה על חינוך ילדים ועל הדרישות מהם, שלעתים מגיעות למינונים מופרזים
כאשר כולם רקדו לכבודה של תורה, הבחור עמד מן הצד ולא השתתף בשמחה. הדבר נגע מאוד ללבי. ניגשתי אליו וביקשתי ממנו במאור-פנים להצטרף למעגל הריקודים, אך הוא סירב. ניסיתי שוב ושוב, אך הוא היה בשלו
חסמת את הצרכים החברתיים של הילד? הוא יחפש אותם במקום אחר, ולאו דווקא במקום חיובי יותר
יש להעניק לילד על דרך הממוצע. אין להעניק חום ואהבה יתר על המידה ולא פחות מדי. כדוגמת השמש שאם היא קרובה מדי היא שורפת, ואם היא רחוקה מדי אינה מחממת
מובן שעלינו לשמור על גדרי הצניעות, אבל יש לעשות זאת במאור פנים ובדאגה כנה לתלמידות. מאור הפנים יגרום להן לעשות את הדברים בחשק ורצון. לכן יש למעט בשיחות המתמקדות בצד השלילי, ולהאריך בצד החיובי
יש לנהוג עם הילד אך ורק ביד רכה ובאמירה נעימה. בכוח הזרוע זה לא יעזור, זה רק ישבור!
ילד שאוהבים אותו, לא די שלא יפריע אלא יפתיע, הוא ילמד בחשק ורצון. עם אהבה, אפשר לחולל פלאות אצל כל אדם ועל אחת כמה וכמה אצל ילד שזקוק לכך כאוויר לנשימה
יש פתגם האומר: "אין ילד רע, יש ילד שרע לו". על ההורים לאהוב את ילדיהם באמת, ולהרעיף המון חום ואהבה. שאם לא כן, לא יועילו כל היועצים למיניהם
מגיל 13 אין מצווה על האב לחנך, אך יש עליו מצווה אחרת, להוכיח
ילד בעודו קטן, אם מונעים ממנו לשחק ומכריחים אותו להתפלל ולקיים מצוות, לכשיגדל הוא עלול למאוס בהן. לעומת זאת, אם לא יקפידו עליו בקטנותו, ויאפשרו לו לשחק כאוות נפשו, כאשר יהיה בגיל החינוך, הוא יקיים את המצוות ויתפלל בשמחה
האם רצוי להרשות לילד קטן להיכנס לחדר ההורים בעת הצורך?
זו הדרך הישרה, וזה החינוך האמיתי, שכאשר משתמשים בשמאל, יש להשתמש מיד בימין, שרק אז ניכר שעושים זאת מתוך אהבה, ולא בגלל סיבה אישית, או בגלל שהאגו שנפגע
מדוע מגיל המצוות ואילך אין יותר מצות חינוך? מאחר שבגיל זה בא לעזרתו היצר הטוב המנהיג אותו בדרך הישרה, כבר יש באפשרותו לבחור בטוב בעצמו ולנצחו, ואין הוא זקוק יותר לעזרת ההורים בחינוך לקיום המצוות
דווקא הצבת הגבולות בחינוך גורמת לילד להבין את מקומו ולגדול בצורה נכונה
בדור שלנו יש קושי בחינוך מהסוג של "חושך שבטו שונא בנו". מדוע זה כך?
ילד לא יכול לחיות בוואקום, וכשחסר לו דבר מה בבית, הוא יחפש אותו במקומות אחרים
תוכחה מחלחלת לאט, אך התהליך הממושך משתלם לבסוף
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה