כל התכנים של עודד מזרחי

חנה אהבה מאוד את שכנתה ברכה - אשת משפחה מושלמת, אישה כשרה וצנועה. אבל כשביקרה אצלה כשעה לפני צאת השבת, נדהמה לראות אותה מעשנת בהחבא. מאז הסוד נחשף, ואף יצר שרשרת של גילויים נוספים...

"דווקא בדור כל-כך פרוץ שבו הכל מותר, אנשים מחפשים את הפשוט והטהור". שיחת תשובה עם שרה ראובני, נשואה ואם לשני בנים, מתגוררת במרכז הארץ

גיורת צדק ביקשה להינשא ליהודי, אולם הוריו סירבו לכך בתוקף. מאוחר יותר, כשהסתבר שהיא למעשה יהודיה שגדלה וחונכה כנוצרייה, התגלה הסוד הגדול של הוריהם - הבטחה שנולדה בתקופת השואה ונשכחה מלב...

הנסיעה התנהלה כשורה ללא תקלות, עד שהגיע האוטובוס לירידה של הקסטל לפני סיבוב מוצא, שם ניצב שלט "האט - סיבוב מסוכן!". לפתע בקדמת האוטובוס ליד הנהג, מישהו קרא בקול רם: "היי, דוד, דוד, תקום!..."

"אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים!" - המדרש הזה עורר גיחוך אצל אייל, שלגלג על האמונה גם ברגעים כאלה. שנה לאחר מכן, כשהמאפיה היפנית החליטה להוציא אותו להורג, הוא נזכר בו שוב

17 שנה עברו מאז הבטחתו של ד"ר שם טוב לסייע לרחל במציאת חתן. כשפגש בה פניה היו נוגות מאוד, והיא כמעט מיאנה להביט לעברו. בקשתו הייתה אחת: "ריבונו של עולם, אנא עזור לי לפרוע את החוב הישן שלי לרחל!"

קבלו מדור חדש: סיפורים קצרים ואמיתיים, פרי עטו של עודד מזרחי, מתוך ספרו החדש "עין רואה". והשבוע: רווקה בת 30 מגיעה לחנות על מנת לרכוש טלית, כסגולה למציאת חתן. היא לא יודעת עד כמה מהר משאלתה תתמלא

"התקשרתי להידברות: אני חייבת לדבר עם הרב זמיר כהן!". שיחת תשובה עם ענבל נגאוקר, 34, חולון

שיחת תשובה עם מאיה טל-דדוש, 34, ירושלים

"היום אני יודעת שלא באתי לעולם בלי סיבה. הנשמה שלי ביקשה להגיע לכאן. וכל עוד אני פה – כנראה עלי לתקן משהו". שיחת תשובה עם אסתר הנסלר, 41, הוד השרון

משהו בתוכו לא הניח לו לסגת. הוא הרגיש שאם רגליו הוליכוהו לכאן, יש לכך יעד חשוב. הוא התקרב מעט ולתדהמתו ראה דמות אנושית שרועה על גבה, ברכיה כפופות וידיה מונפות. מפיה נפלטה גניחה לא אנושית

ההתלהבות גברה, ומיד החלו הבנות בהכנות לטיגון החביתה במטבח האולפנה, באישון לילה. לפתע נשמעו צעדים כבדים שהלכו וגברו. תוך שניות מעטות ניצב בפניהן המנהל גבה הקומה. הן נתפסו על חם...

"צר לי לומר לכם, אבל פגע בבתכם חיידק טורף אלים ביותר בשם מנינגוקוקוס", אמר הרופא להוריה של עטרה. "הסיכוי להחלים ממנו, בשלב זה, אפסי. אין לבתכם סיכוי רב להחזיק מעמד יותר מ-24 שעות"

שי הסתובב בפעם האחרונה במתחם קבר יוסף, לפני הפינוי, והסתייע בפנס שהוצמד לנשקו. לפתע ראה כיסא של אליהו הנביא מפויח לגמרי. הוא החליט: יהיה מה שיהיה, אני מוציא את הכיסא הזה מפה!

בנה של צביה בת ה-73 עצם את עיניו בכאב, בתה שיינדל התייפחה חרש, ואפילו נכדה אליהו הצטער והתרגש לנוכח המעמד של יציאת הנשמה מהגוף. לאחר רגעים ארוכים של התייפחויות, פקחה לפתע הסבתא את עיניה

בנצי הלך להזעיק מיד את כל החברים שהתגוררו בקרבת מקום כדי להציל את מיכל שדעתה השתבשה עליה, ולהחזירה בשאלה שלמה. כולם הגיעו וראו שהיא לבושה בצניעות. לא כל-כך נורמלי בחודש אוגוסט בתל-אביב

ראובן, שישב רועד מקור בתחנת האוטובוס, התבונן בבחור הצעיר שעצר מול התחנה עם רכבו היוקרתי, וזעק בקרבו לאלוקים: "מה עשיתי רע שאין לי כלום בחיים, ובמה הוא זכה שיש לו הכל? מה הוא כבר עשה בחיים?"

נטשה, חברתו הגויה של דניאל, התפלאה למראה הספר המרשים, פתחה אותו באמצעו, סתם כך, והחלה לקרוא בנימה תיאטרלית: "ועתה תנו תודה לאלקי אבותיכם ועשו רצונו, והיבדלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות"

העשיר הגיש את פרוטת החלודה לרבי ואמר בחיוך: "זוהי תרומתי לכם!". רב העיירה היה נסער. מחד רצה לצעוק על הגביר בגלל חוצפתו, ומאידך תמה על ר שניאור זלמן שמבזבז זמן יקר על פרוטתו של הקמצן חסר התקנה

לאחר שכתביו נגנבו וחזרו אליו, ר' יעקב אביחצירא לא הדפיס אותם. למרות הפצרת בנו הבכור, הרב סירב ואמר: "רק כאשר אגיע לעולם האמת, ואראה שם כי הם רצויים לפני הקב"ה, אבוא אליך בחלום וארשה לך להדפיסם"