יורד לאומנות חברו
אפילו באופן שמן הדין מותר לאדם לרדת לאומנות חברו, כגון ששניהם גרים באותו מבוי - מידת חסידות היא שלא לעשות כן
אפילו באופן שמן הדין מותר לאדם לרדת לאומנות חברו, כגון ששניהם גרים באותו מבוי - מידת חסידות היא שלא לעשות כן
בנוסף לאב והאם, יש קרובים נוספים המחייבים בכיבוד, מן התורה או מדרבנן: סבו, אחיו הגדול, דודיו, חמיו וחמותו
מצוות כיבוד אב ואם מוגדרת "חמורה שבחמורות". האם מצווה זו נכללת במצוות שבין אדם לחברו?
יין שהתנסך לעבודה זרה, ואסור בשתייה ובהנאה. איסור יין נסך הוא חמור, עד שהגדירו חז"ל כי השותה יין-נסך הרי זה כופר בעיקר
האיסור לקצור ולאכול מתבואה חדשה לפני הבאת קרבן העומר
בתפילת יעלה ויבוא הזכרת יום טוב או ראש חודש בתפילת העמידה ובברכת המזון, בנוסח תפילה מיוחד
החיוב לנהוג כבוד באדם אחרי מותו, וכן למנוע ממנו ביזיון וניוול
ימות המשיח הוא שם כולל לזמן הגאולה העתידה, שבו תחזור המלכות לישראל – בארץ ישראל, וייבנה בית המקדש, וייקבצו גלויות ישראל
חמץ שמתחילת חימוצו אינו ראוי לאכילה, או שאינו חמץ גמור
שיעור החום שהיד הנוגעת בו נמשכת לאחוריה, לעניין תורת בישול, בליעה ופליטה, ועוד
הכיור הוא כלי שרת ששימש לקדושת הכהנים לעבודת המקדש
השנה החמישים המורכבת מ-7 שמיטות, שהתורה ציותה למנותן
ההבדל בין כיבוד שבת ועונג שבת – לדעת הראשונים – הוא שעונג הוא בהנאות הגוף, ואילו כיבוד הוא בכסות נקייה ונאה, נקיות הגוף, תיקון הבית לכבוד שבת, ובכל מעשה שעל ידו נראית חשיבות השבת
אדם צריך לעמול ולעבוד עם עצמו כדי להשיג יראת שמים, כמו שאמרו חז"ל: "הכל בידי שמים – כל מידותיו וקורות של אדם באות לו בגזירת המלך – חוץ מיראת שמים"
הגדרה: החובה להיזהר בכבוד ציבור של מתפללים, או ציבור של עושי מצווה. כבוד הציבור נזכר לרוב בשלילה: להימנע מדברים שיש בהם חשש זלזול ופגיעה בכבוד הציבור
הערבות היא בין לחובה ובין לזכות. "כולכם ערבים זה בזה" – אפילו צדיק אחד ביניכם, כוּלכם עומדים בזכותו. שאם במידת פורענות המועטת כשאחד חוטא כל הדור לוקה, במידה טובה המרובה - על אחת כמה וכמה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה